כשוורד סיטבון חזרה לישראל יחד עם בעלה וילדיה אחרי רילוקיישן ארוך בסינגפור, היא גילתה שהמרחק בין מרכז הארץ ליישוב הקטן בחוף הכרמל שבו התמקמה המשפחה, נמדד לא רק בקילומטרים אלא גם בשבועות של המתנה לחבילה.
"בסינגפור הזמינות למשלוחים ולהובלות היא מיידית", היא מספרת. "כשחזרנו לארץ, נוצרו מצבים שבהם חיכיתי לחבילות שבועות בגלל האזור שאנחנו גרים בו".
ראיון לאולפן - ורד סטיבון מייסדת אפליקציית MOOVIZ ו תאיר מורדוך
(צילום: ליאור שרון)
התסכול הפרטי התגלה במהרה כבעיה של רבים, ובקבוצות הוואטסאפ היישוביות זיהתה סיטבון דפוס שחוזר על עצמו: "התחלתי לגלות המון אנשים שנתקעים כמוני, ומחפשים מי נמצא באזור החלוקה ויכול לאסוף את המשלוח, מי נמצא בסופר פארם ויכול להביא את התרופה".
ואז פרצה המלחמה, והפכה את הבעיה הלוגיסטית לצורך קיומי כמעט. "בעלי במילואים מ-8 באוקטובר 23', ואני עובדת חיונית", היא משחזרת. "הילדים נשארו בבית בלי מסגרות, וברגע אחד היה צריך לדאוג שיהיה להם בהישג יד את כל הציוד הלימודי מבית הספר.
"במקרים שבהם נתקעתי בעבודה בגלל האזעקות ולא הצלחתי להגיע בזמן, הייתי צריכה לשנע אליהם גם אוכל. שירות המשלוחים כמעט ולא פעל, והמשלוח הקרוב ביותר תוזמן לשעתיים-שלוש, ולפעמים בגלל המלחמה לא יצאו משלוחים בכלל".
נשמע לא פשוט. מה עשית?
"התחלתי לכתוב בקבוצות של ההורים. שאלתי מי נמצא בזיכרון ויכול להביא לילדים אוכל מהמסעדה ההיא, או מי נמצא בדואר ויכול לאסוף ספר לילדים. כמובן שלא הייתי היחידה, וככל שהמלחמה נמשכה כך הבקשות בקבוצות התגברו, ובמקביל גם יותר הורים הגיבו ועזרו. פתאום נוצרה מין שיתופיות וקהילה שרוצה לעזור".
השוק קובע את המחיר
מתוך העזרה ההדדית הזאת, הקימה סיטבון מערכת קהילתית קטנה שאליה יכלו להצטרף כמה מאות משתמשים בלבד.
"תוך כמה שבועות המערכת התמלאה לגמרי", היא מספרת. "התחלתי לקבל המון מיילים והודעות מאנשים שביקשו להצטרף. בשלב הזה הבנתי שאני צריכה עזרה מקצועית ופניתי לתאיר, חברה ויועצת שהפכה גם לשותפה. התשובה שלה הייתה חד-משמעית: 'פותחים אפליקציה'".
תאיר מורדוך, שמגיעה מעולם ניהול הקהילות, זיהתה מיד את הפוטנציאל. "הרעיון הוא שהאפליקציה מחברת בין אלו שמחפשים שליחות לבין אלו שכבר נמצאים על הדרך", היא מסבירה. "זו לא חברת שליחויות – זה ממש כמו ש'אובר' התחילה. הבנתי שיש פה משהו שהוא פשוט מהיר והוא חברתי, וזה מדהים איך חברתית אפשר להוזיל את העלויות המטורפות של שליחויות בישראל".
"מוצא את המאץ' שלך באפליקציה, אומר מה אתה רוצה, והבקשה נשלחת לכל מי שרשום ונמצא באזור שלך"
(צילום מסך מתוך האפליקציה)
לדבריה, הבעיה בשוק כפולה: "יש אזורים שלמים שהם די מנותקים, כמו הצפון במלחמה, ששליחים לא רוצים להגיע אליהם בכלל. ומצד שני, יש המון אנשים שכבר נמצאים על הדרך, והם יכולים לקחת שליחות ולעשות כסף - וזה לא צריך לעלות כמו שזה עולה היום".
איך זה עובד בפועל?
"הצדדים סוגרים ביניהם את המחיר, אנחנו לא מתערבות - שזה אחד מהדברים שאנחנו הכי אוהבות", אומרת מורדוך. "זה לא נמדד לפי קילומטר, ולמעשה אפשר להגיד שאין כאן חוקים: אתה מוצא את המאץ' שלך באפליקציה, אומר מה אתה רוצה, והבקשה נשלחת לכל מי שרשום ונמצא באזור שלך".
ומה עם הביטחון? איך יודעים שאפשר לסמוך על מי שלוקח את החבילה?
"כבר בכניסה לאפליקציה יש לנו בדיקות שמוודאות שאפשר לסמוך על האנשים, ויש לנו דרכים לשלוט בזה גם בהמשך - מצלמים באיסוף ומצלמים במסירה", היא מפרטת. "אנחנו עושות הרבה מאוד כדי לשמור גם על הנהגים, גם על השליחים וגם על המשלחים".
אלפי משתמשים תוך שישה שבועות
היום מחברת MOOVIZ בין אנשים פרטיים, עסקים קטנים, מסעדות, משרדים וקונים ומוכרים מאתר "יד 2" - לבין נהגים שממילא נמצאים בדרך.
אין דמי מנוי, אין עמלות ואין צי רכבים - יש אנשים שעוזרים לאנשים. והצמיחה של המיזם מדברת בעד עצמה: "במערכת הראשונה היו לנו כמה מאות משתמשים", אומרת סיטבון, "ומהרגע שעברנו לאפליקציה, תוך שישה שבועות התרחבנו לכמה אלפים".
תאיר מורדוך: "כבר בכניסה לאפליקציה יש לנו בדיקות שמוודאות שאפשר לסמוך על האנשים, ויש לנו דרכים לשלוט בזה גם בהמשך - מצלמים באיסוף ומצלמים במסירה. אנחנו עושות הרבה מאוד כדי לשמור גם על הנהגים, גם על השליחים וגם על המשלחים"
אבל מבחינת השתיים, המספרים הם לא העיקר. "חשוב לנו שיבינו ש-MOOVIZ היא לא חברת משלוחים או הובלות, אלא קהילה שמחברת בין אנשים", מסכמת סיטבון. "מבחינתנו זו לא רק אפליקציה, אלא דרך לעודד שיתופיות ועזרה הדדית. זה הלב של המיזם.
"ככל שיותר אנשים יצטרפו, כך יותר אנשים יוכלו להרוויח מהנסיעות שהם כבר עושים, ובאותה נשימה לעזור לאחרים. זו הדרך להפוך את ישראל לקרובה יותר, מחוברת יותר וזמינה יותר לכולם".
