ראיון עם שירי פרנקל ורועי הרוש, בני זוג, חברי תנועת "קולנו" של עמותת אקים
(צילום: ירון ברנר)
כשרועי הרוש ושירי פרנקל נכנסו לבית הנשיא, הם היו לחוצים. "מאוד-מאוד התרגשנו", מספרת שירי. "אבל נתנו לנו שם הרגשה של בית וקיבלו אותנו בזרועות פתוחות. ממש חוויה".
גם רועי מודה שההתחלה הייתה מלחיצה: "זה מסוג הדברים שאנחנו לא עושים כל יום".
אבל הנשיא הרצוג, לדבריהם, היה נגיש מאוד ועזר להם להרגיש בנוח - ודווקא הם, שבדרך כלל לא מקבלים את הבמה, הצליחו להוציא ממנו דברים שגם עיתונאים ותיקים לא שמעו.
4 צפייה בגלריה
רועי ושירי עם הנשיא הרצוג ורעייתו מיכל בבית הנשיא. "מסוג הדברים שלא עושים כל יום"
(צילום: מעיין טואף, לע"מ)
השניים, חברי תנועת "קולנו" של עמותת אק"ים - תנועת המנהיגות הארצית של אנשים עם מוגבלות שכלית בישראל - הגיעו לבית הנשיא כדי לראיין את הנשיא ואת רעייתו מיכל, במסגרת פודקאסט מיוחד לרגל הוולנטיינס. "אנחנו מאמינים שלכל אדם יש זכות לאהוב ולחיות בזוגיות, גם אם הוא או היא מתמודדים עם מוגבלות", אמרה שירי לנשיא ולרעייתו.
רועי, בן 25 מבית שאן, הוא יו"ר משותף של התנועה, משתתף בוועדות בכנסת ומביא את הקול של מי שבדרך כלל לא נשמע. הוא מאובחן על הרצף האוטיסטי, ובזמנו הפנוי הוא ספורטאי פרא-אולימפי שמייצג את ישראל בכדורסל ובתריאטלון - בשנה שעברה אפילו זכה במקום שלישי באליפות אירופה. ואם זה לא מספיק, הוא גם מוזיקאי ודי.ג'יי.
"אנחנו רוצים בסך הכול להיות שווים בין שווים", אומר רועי. "שיקבלו אותנו כמו שאנחנו, ולא יפחדו לדבר איתנו. אנחנו בני אדם ולא שונים מאף אחד"
שירי, בת 33 מקיבוץ ניר דוד, עובדת כטבחית בחברת קייטרינג בטירת צבי. היא מתמודדת נפש ומאובחנת עם מוגבלות שכלית, ומדברת על העבר המורכב שלה בפתיחות מלאה.
מה שמחבר בין השניים, חוץ מהאהבה, זו גם הבמה: שניהם שחקנים בהצגה "חלומות פשוטים" של תיאטרון אקים בית שאן - קבוצה של אנשים עם מוגבלות שמופיעים ברחבי הארץ.
חוש הומור וחברות אמיתית
ובחזרה לבית הנשיא: רועי שאל את הרצוג איך הוא ומיכל הכירו, וקיבל בתגובה סיפור שאי אפשר שלא להתרגש ממנו. "הפעם הראשונה שבה ראיתי את מיכל הייתה בשק"ם, מה שנקרא היום ה'קנטינה' של הבסיס", סיפר הנשיא, "ראיתי את העיניים הכחולות שלה, ואמרתי לעצמי - זאת תהיה אשתי".
מיכל, כצפוי, לא נפלה באותה קלות: "לי זה לקח קצת יותר זמן", אמרה בחיוך. "חיזרתי אחריה הרבה זמן", הודה הרצוג. "הוא ממש ניג'ס", סיפרה מיכל וצחקה. "ואז נשברתי, נענתי לחיזורים, נתפסתי - והתחתנו, ומאז אנחנו יחד - כבר 41 שנה".
4 צפייה בגלריה
רועי ושירי על שלט החוצות של עמותת אקים. לא "אנשים עם מוגבלות. פשוט אנשים
(צילום: אינגה אבשלום)
רועי ושירי צחקו. האירוע הזה מוכר להם מאוד - גם אצלם התהליך התרחש פחות או יותר כך. "ברגע שרועי ראה אותי בפעם הראשונה, הוא ידע שזה-זה", מספרת שירי, "לי לקח זמן להבין את זה. אבל בסוף - הנה, אנחנו ביחד". לצידה יושב רועי, מחייך בביישנות.
הם הכירו לפני שש שנים במכללת "שווים בקולינריה" של "אקים רימונים", ואחר כך נפגשו שוב בקבוצת התיאטרון בבית שאן. "אנחנו רצים עם ההצגה 'חלומות פשוטים' כבר הרבה זמן", מספרת שירי, "שם הכרנו, אבל התחלנו לצאת רק בלימודי הקולינריה. שנינו מאוד אוהבים לבשל".
לזוג הם הפכו באופן רשמי לפני שנה וחצי, ולפני כחודש עשו את הצעד הגדול - ועברו לגור יחד בניר דוד.
מה אתם אוהבים אחד בשנייה?
שירי: "את הנאמנות שלו, את הדאגה ואת הנתינה שלו. ואת זה שהוא פשוט שם בשבילי".
רועי, קצת יותר ביישן, חושב רגע לפני שהוא משיב: "אני פשוט מאוד אוהב את הלב המיוחד שלה - לב זהב. יש לה גם הרבה חום, והיא מאוד מכילה ומקבלת. מה עוד אפשר לבקש?".
שירי: "ברגע שרועי ראה אותי בפעם הראשונה, הוא ידע שזה-זה. לי לקח זמן להבין את זה. אבל הנה, בסוף אנחנו ביחד"
ומה לגבי המתכון לזוגיות מוצלחת? גם פה ההקבלה לבית הנשיא עובדת. "מיכל אמרה שזוגיות טובה דורשת עבודה, ושצריך לעבוד בזה כל הזמן", משחזרת שירי. "היא גם אמרה שצריך להבין, לדבר ולהיות חברים טובים קודם כל. וגם לדעת להתפשר לפעמים. ובעיקר - לשלב בכול הרבה הומור", מוסיף רועי.
שירי: "חוש הומור זה חשוב".
רועי: "נכון, ולשנינו יש חוש הומור מאוד טוב".
בערב הוולנטיינס, שחל בשבוע שעבר, הם תכננו ארוחה רומנטית. מי מבשל? "הוא מבשל לי", עונה שירי בגאווה. "מן הסתם", מוסיף רועי בביטחון.
"כמוני כמוך"
הפודקאסט של שירי ורועי הוא חלק ממהלך רחב יותר של עמותת אקים, שמבקשת לשנות את הדרך שבה הציבור רואה אנשים עם מוגבלות שכלית.
החודש, השניים כיכבו גם בקמפיין ציבורי תחת הכותרת "אקים. כמוני כמוך", והופיעו על שלטי חוצות בכל רחבי הארץ - תמונות שמציגות קודם כל את הזוגיות היפה שלהם, את האהבה החזקה ששוררת ביניהם ואת הרגעים הקטנים מהחיים המשותפים שלהם.
לצד אלו, הקמפיין נועד גם להעביר מסר חשוב לחברה הישראלית: לא "אנשים עם מוגבלות", אלא אנשים עם רצונות, שאיפות, חלומות, אהבות, מערכות יחסים וחיים שלמים. וזה גם הרעיון שעומד מאחורי הפודקאסט: לשים את האדם במרכז, ולא את המוגבלות.
ואכן, הפודקאסט עצמו הוא הוכחה חיה לזה - כי השיחה בבית הנשיא חרגה הרבה מעבר לאהבה וזוגיות; רועי, שהוא גם מוזיקאי, שאל את הנשיא ורעייתו איזה שיר כל אחד מהם הכי אוהב. הרצוג, שלמד כינור בילדותו, סיפר שהוא אוהב מוזיקה קלאסית ומעריך מאוד את יורם טהרלב ("אחד מהענקים של התרבות הישראלית", אמר בחיוך).
"בשנים האחרונות ראינו המון כאב בעם ישראל, רגעים של עצב ודברים שלא דמיינו שנראה", הוסיף הנשיא, "ואם אתה יכול להקשיב רגע לשיר, למילים שלו - זה מחזק מאוד את הנפש".
"זה עושה טוב על הנשמה", הסכים רועי.
מיכל, בחרה דווקא בשיר "הביתה", שהפך למיני-המנון במהלך השנתיים האחרונות שבהן היו חטופים בעזה. "כולנו שרנו אותו במלוא הגרון, כי באמת האמנו ורצינו לראות את החטופים בבית".
"אני חושבת שאת כולנו הוא ריגש", הוסיפה שירי. "את כל המדינה".
מיכל: "אין לי ספק שהרבה מתמודדי נפש מוצאים במוזיקה דרך לטיפול, להקל על המצוקות שאיתן הם מתמודדים. כמו שאוכל הוא הרבה מעבר לאוכל - גם במוזיקה יש כל כך הרבה טוב ויצירתיות ורוגע".
אבל שירי רצתה לדבר גם על מה שמפריד, לא רק על מה שמחבר. "אני בת קיבוץ ניר דוד, רועי יליד בית שאן. אלו שני מקומות קרובים גאוגרפית, ולמרות זאת גם שונים מאוד", היא פנתה להרצוג, "בעבר היה ויכוח בין התושבים סביב נחל האסי. אנשים במדינה שלנו הרבה פעמים ציניים או אפילו קיצוניים זה כלפי זה. מה אתה כנשיא חושב שיכול לשנות את זה?".
"זה אולי האתגר הכי חשוב. אני צריך שהבחור המקסים מבית שאן יקשיב לבחורה המקסימה מניר דוד - וההפך", ענה לה הרצוג תוך שהוא ממשיך לדבר על השסעים בחברה הישראלית, ולצד זה גם מדגיש שהמלחמה הוכיחה שברגע האמת "אנחנו הרבה יותר מלוכדים ממה שחשבנו שנוכל להיות".
מיכל: "ברגע שאנשים מכירים אחד את השני באמת ולא בצורה שטחית, הם מגלים שיש ביניהם הרבה יותר דברים משותפים מאשר מפרידים. אסור לקבוע סטיגמות על אף אדם. לפעמים אנשים קובעים דעה קדומה לפי מקום מגורים, לפי צורת הלבוש של האדם, אם יש לו משהו על הראש או אין, ואם יש לו מוגבלות - וזה משהו שאנחנו חייבים לנפץ".
סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית העמותה: "לפי מדד אקים, היום כ-80% מהציבור תומך בשילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, לעומת 57% בלבד לפני כעשור. זה שינוי עצום, ועדיין - עבודה רבה עוד לפנינו"
זה היה הרגע בשיחה שבו רועי הרגיש מספיק בנוח לשתף את בני הזוג בכך שהוא מאובחן על הרצף האוטיסטי.
הרצוג: "הרצף האוטיסטי הוא כל כך מגוון, שאתה יכול למצוא שם גאונים בתחומי האמנות, המתמטיקה, הסייבר. העולם היום הרבה יותר פתוח להבין שכל בני האדם יכולים להשתלב ביצירה ובעשייה. וזה המסר החשוב שאתם מעבירים הלאה, ושגרם לנו לרצות להתארח בפודקאסט שלכם".
רגע לפני סיום, רועי הספיק גם להוציא מהנשיא סקופ קטן: אחרי שיסיים את כהונתו, הרצוג לא רוצה להישאר בפוליטיקה. הוא רוצה להיות מורה בבית ספר. "אני מוצא את עצמי מתגעגע לזה", אמר בכנות, "ואני מתכוון גם לעשות את זה בהמשך".
רגעים כאלה - שיחה בגובה העיניים, בלי מסכות וללא סטיגמות - הם בדיוק מה שאקים מנסה לייצר. "אנחנו מבקשים שהציבור יכיר את האנשים שאנחנו תומכים בהם - לא בדגש על המוגבלות, אלא כבני אדם עם אהבות, חלומות, חששות וקונפליקטים, שחיים חיים מלאים כמו כולם", מסבירה סיגל פרץ יהלומי, מנכ"לית אקים ישראל.
"לפי מדד אקים, היום כ-80% מהציבור תומך בשילובם של אנשים עם מוגבלות שכלית בקהילה, לעומת 57% בלבד לפני כעשור. זה שינוי עצום, ועדיין - עבודה רבה עוד לפנינו".
4 צפייה בגלריה
קבוצת התיאטרון של עמותת אקים.. "מגיעה לנו הזדמנות כמו לכל אחד אחר"
(צילום ZOOG הפקות)
ואולי הדרך הכי טובה לשנות תפיסות היא פשוט להקשיב למה שיש לשירי ורועי לומר. ויש להם לא מעט. "אנחנו רוצים בסך הכול להיות שווים בין שווים", אומר רועי. "שיקבלו אותנו כמו שאנחנו, ואל תפחדו לדבר איתנו. אנחנו בני אדם ולא שונים מאף אחד".
שירי מסכימה: "כמו שלכל אחד במדינה מגיעה הזדמנות - גם אנחנו ראויים לקבל אותה".
בינתיים, הם ממשיכים להופיע על הבמה ועל שלטי חוצות, לבשל אחד לשנייה, לצחוק, לחלום - ולהוכיח בכל יום מחדש שחיים מלאים לא שייכים לאף אחד יותר מלאחר.
