בבית ספר העירוני לחינוך מיוחד "ליאור" ברעננה, לאחרונה התקיים טקס בר מצווה מיוחד לתלמיד יצחק סגיאל, הנמצא על הרצף האוטיסטי בתפקוד נמוך. יצחקי אינו מדבר, והוא מביע את רצונותיו או תחושותיו באמצעות לחיצה על סמלים באייפד. מטבע הדברים, הוא אינו יכול לעלות לתורה כמו כל ילדים.
הוריו, תושבי רעננה, אשרת ודודי סגיאל, בשיתוף פעולה עם צוות בית הספר, ארגנו עבורו את הבלתי אפשרי - חגיגת בר מצווה מיוחדת במהלכה קיימו את טקס העלייה לתורה ברחבה המוכרת ליצחק, בבית הספר, בהשתתפות בני המשפחה, הצוות החינוכי, חבריו לכיתה ובנוכחות ראש העיר רעננה, חיים ברוידא, שהוזמן לטקס המיוחד של העלייה לתורה שהיה כהלכתו וכלל ברכות, מוזיקה, כיבוד והרבה דמעות שמחה והתרגשות.
סגיאל, אביו של יצחק, הכין בעשור האחרון, מאות נערים ברעננה והסביבה לעליה לתורה, והנחה במקביל טקסי בר המצווה מקוריים. "זו לא היתה בכלל שאלה אם לקיים את הטקס או לא", הסביר האב הנרגש. "עם זאת, היה ברור שזה לא יתקיים במסגרת רגילה של אולם ובוודאי שזה לא ייעשה בשבת בבוקר במהלך תפילה עם כל המתפללים, כי יצחק לא רוצה להניח טלית ותפילין. הוא נרתע מזה. הוא גם לא מדבר ולא קורא אז בית כנסת לא היה רלוונטי", הסביר.
"עם זאת, הטקס היה חשוב לנו מאוד. הקונספט שלי הוא לציין את המעמד שביום המיוחד הזה בצורה גמישה ומחברת, שגם למשפחות חילוניות יהיה נעים בלי לפגום בטקס האורתודוכסי. באמצעות הרבה הומור ובשילוב שירים וגרסה קצת שונה מהמוכר, אני משלב בין העולמות. למשל, בקריאה בתורה יש הפרדה בין גברים לנשים, אבל למרות שאני דתי, בטקסים שאני מנהל כולם כאחד מרגישים חלק מהטקס. כבר קרה מצב של משפחה חילונית שלא הרגישה בנוח עם ספר התורה בבית כנסת או באולם, אז הבאתי לבקשתם את הספר לגינה הציבורית, והם חגגו את האירוע באוירה משפחתית אך מדוייקת כמו בר מצוות יהודי כהלכתו".
לגבי המסיבה של בנו הוא מפרט: "עבורנו, ה'אוירה המשפחתית' היא ברחבה של בית ספר המוכר והאהוב על בננו, עם מזג אויר מושלם, החברים שלו מהכיתה והמשפחה. אין מקום הולם יותר מזה ועם הסביבה המשפחתית והטבעית שלו. לכל אורך האירוע, הילדים ישבו ביחד עם הסייעות וההפרדה הייתה חלקית. מבינים שזה קהל מיוחד והכל אחרת. קסם".
על מחסום הדיבור והקריאה, התגבר האב, שהיה גם המנחה, גם הגבאי, גם המעלה לתורה ושלל תפקידים שהחליף בשטח, בעזרת הסבא יצחק סגיאל (68), שעל שמו קרוי הנכד. "יצחקי הוא עלה לתורה יחד עם אבא שלי יצחק שאמר עבורו את הברכה ואני קראתי את הפרשה. זה יצא בראש חודש ניסן כך שהייתה קריאה מיוחדת לרגל זה. נתתי ברכה גם לסבא גם לאמא וגם לילד. אחר כך רקדנו והוא מאוד מאוד נהנה. יצחק שלנו מאוד אוהב ריקודים".
איך הוא הגיב?
"הוא לא מדבר, אבל ראו את זה עליו שהוא פשוט מאושר. אפשר היה לחוש שהוא מבין את גודל המעמד גם אם הוא לא יכול לתאר זאת במילים. הוא הבין ואנחנו מבינים אותו. ככה זה כשיש לך ילד כזה מיוחד, את לומדת להבין אותו ולהבין את הראש שלו. להבין ללא מילים מתי הוא שמח מתי עצוב. זה היה אחד מיימיו המאושרים".
האם אושרת, מתכנתת אתר ברשת "אמית", הקריאה ברכה מרגשת שכתבה לרגל האירוע ובין היתר אמרה נרגשת: "היום, לאחר 13 שנים/ איזה מתנה ענקית אתה – אנחנו/ מבינים./ בזכותך יצחקי אנו אנשים יותר/ טובים".
הבת הבכורה, אודיה (15), לא הפסיקה לכרכר באהבה ובדאגה סביב אחיה הקטן והיתה פעילה באירוע שלדברי ההורים הגאים, היתה שותפה מלאה בו. "היא כל כך שמחה עבורו. וגם המקום והטקס היו טבעיים לה. בכלל, יש ביניהם קשר מיוחד מאוד. מגיל שנתיים היא איתו", אומר האב, והאם המאושרת מוסיפה, "הוא מאוד אוהב אותה ואוהב להתחבק ולהתכרבל איתה בכל הזדמנות".
ובכל זאת, מודה האב, בימים שלפני האירוע אלו היו ימים של "צביטה בלב" והוא מסביר "במהלך האירוע אתה עסוק בלשמח ובלשמוח, אתה מוקף באנשים, ועושה הכל בכדי שלילד שלך יהיה הכי טוב שאפשר. אבל לפני, יש את הצביטה הזו שהשמחה הזו היתה גם יכולה להיות אחרת. רגילה. כמו יתר הילדים, בני גילו, שאני מלמד ומכין ליום הגדול שלהם, אבל המחשבות הללו עוברות מהר מאוד ואני מודה על מה שיש לנו, כי אחרי הכל, מה שיש לנו זה דבר נפלא. מתנה".
אושרת מסכימה עם בעלה ומציינת כי כבת של גננת, ובת בכורה במשפחה בת שישה ילדים, הטיפול והגישה לילדים באה לה באופן טבעי. סגיאל מוסיף: "שמעתי פעם אבא לילד בעל צרכים מיוחדים שאמר שלפני שהנשמה יורדת לעולם היא בוחרת את ההורים שיהיו לו בעולם הזה. אנחנו מאמינים שהוא בחר בנו ואנחנו אוהבים אותו ושמחים בו ומשתדלים לעשות הכל כדי שיהיה הכי מאושר שאפשר. לבן המתוק שלנו יש עיניים כחולות יפייפיות, צלולות, את מסתכלת לו עמוק לתוך העיניים וזה מעביר בך איזה רעד. גם ראש העיריה אמר את זה שהוא הרגיש צמרמורת. הנשמות האלה הן בהחלט נשמות מיוחדות".
ההורים מבקשים להדגיש בעיקר את תודתם לבית הספר והצוות: "זוהי הזדמנות עבורנו להכרת הטוב והוקרת תודה לצוות בית הספר המסור, שבננו מגיע אליו כל בוקר בשמחה, ולעיריית רעננה ולעומד בראשה, על הקמת בית ספר חשוב ואיכותי זה עבור ילדים על הרצף, שמהווה גאווה לעיר". הם מדגישים: "לראש העיריה מגיע קרדיט גדול. זו שנת הלימודים הרביעית מאז הקמתו של בית הספר. קודם לכן, בני היה שנתיים וחצי, עם חבריו שעל הרצף האוטיסטי, במבנה זמני בבית ספר רגיל, וסוף סוף ראש העיריה דאג לנו לבית ספר מיוחד עבור ילדינו. מספר הילדים פה מזנק משנה לשנה. לפני שלוש שנים היו 18 תלמידים מרעננה ומהסביבה וכיום לומדים בו 70 ילדים, כולם אוטיסטים בתפקוד בינוני ונמוך כך שהצורך הוא אדיר. זו אוכלוסיה שמאוד גדלה בשנים האחרונות, ומגיעים אלינו גם ילדים מהשומרון בהסעות. ראש העיריה היה קשוב לכן היה לנו חשוב מאוד באופן אישי להזמין אותו לחגוג איתנו את יום שמחתנו".
ראש העירייה חיים ברוידא שהיה נרגש מאוד מהמעמד, העלה פוסט בו שיתף את חוויותיו מהאירוע והוסיף: "היתה לי הזכות לקחת חלק בטקס בר המצווה הייחודי והמרגש של יצחקי, ולעמוד לצידו ולצד משפחתו האוהבת והתומכת, יחד עם צוות בית הספר המסור והאוהב". לדבריו, "בית ספר 'ליאור' מעניק את החינוך הטוב ביותר לילדים על הרצף האוטיסטי, והוא מייצג הלכה למעשה את תפיסת עולמי שברעננה כולם שווים".
