צה”ל מרבה להתגאות בסיפורי ההצלחה של תוכנית "תתקדמו", שמטרתה לשלב צעירים על הרצף האוטיסטי בצבא ולהעניק להם את המעטפת הנדרשת. לעתים קרובות, סיפורים אלה זוכים לחשיפה תקשורתית חיובית. אולם תחקיר מקיף שערכנו בעקבות עשרות פניות של הורים מודאגים למערכת "שווים", חושף מציאות שונה בתכלית, רצופה כשלים מדאיגים, הדחות לא מוצדקות, שיבוצים לקויים ומחסור חמור באנשי מקצוע מיומנים שאמורים לסייע לאוטיסטים להשתלב בצבא. במקום תמיכה והכלה, רבים מהמשתתפים בתוכנית חווים קשיים עצומים, יחס מזלזל ומבזה ותסכול עמוק.
"מפח הנפש העצום שהבן שלי חווה נובע מהפער העצום בין הציפיות שנטעו בו בתוכנית לבין המציאות בפועל", מספר ל"שווים" אב לבן שהתגייס במסגרת התוכנית. "אמרו לנו ב’תתקדמו’ שיש לו יכולות גבוהות, שהוא יוכל לקבל תפקידים איכותיים, וגם שיהיה לו ליווי צמוד שיסייע לו להתמודד עם הקשיים הקשורים לאוטיזם שלו. בפועל, אף אחד מהדברים האלה לא קרה. ההרגשה היא שצה”ל לא בולע את התוכנית הזו וגם לא מקיא אותה, וזה שם את החבר'ה האלה במצב מאוד קשה".
יערה (שם בדוי), אמו של עומר (שם בדוי), מספרת כי בנה, נער על הרצף שאובחן רק בגיל 17 וחצי, החל את תהליך הגיוס שלו עוד לפני האבחון, במסלול "רגיל". הוא קיבל ציון 80 במבחן הדפ”ר וזומן לקצונה ייעודית וליחידות מובחרות. אולם לאחר האבחון, כך היא מעידה, כל הזימונים בוטלו. "הוא קיבל זימון למודיעין ואפילו עבר, אבל אחרי שהצבא שמע שהוא אובחן, אמרו לו שהוא צריך להתחיל את הכל מחדש".
למרות שעומר לא אהב את ההחלטה, במיוחד אחרי שהצליח בכל התהליך, הוא החליט לא לוותר. "הוא התבאס מאוד, אבל הבין שצריך להתגייס דרך תוכנית 'תתקדמו' והסכים. אבל מה שלא ברור זה איך יכול להיות שבמבחן שהוא עבר בפעם הראשונה, הוא נכשל בפעם השנייה? במבחן הראשון הוא אמר שהיה לו קצת קשה ועדיין עבר, בשני הוא אמר שהיה לו ממש קל, כי כבר ידע את כל החומר עוד מהראשון – ועדיין הוא נכשל".
לדברי האם, בשל העובדה שלא עבר את המבחנים, עומר שובץ לתפקידים שלא הולמים את כישוריו. "הוא היה בשוק מזה", היא משחזרת בצער. "הוא אמר לי: 'אמא, אני לא מבין את זה. אני בדיוק אותו בן אדם, רק עברתי למסלול אחר. איך יכול להיות שאחרי האבחון פתאום משבצים אותי לתפקידים פקידותיים'?".
למרות התסכול, בחר עומר להתגייס מתוך רצון עז ללבוש מדים ולשרת כמו כולם, ושובץ לעבודות רס"ר - תפקיד שלדבריו לא באמת מאפשר לו לתרום למדינה את מה שהוא באמת יכול. "הוא מאוד מתוסכל מזה, אבל בגלל שהוא כל כך רצה להיות חייל, הוא הסכים בלית ברירה. חשבנו על אופציה של התנדבות, איתה הוא יוכל לעשות עוד דברים במקביל לצבא, אבל אין לו כוח לעוד תהליך ארוך ומייגע שלא ידוע מה יהיה בסופו".
דוח קבילות החיילים: יותר מתגייסים, יותר תלונות
תוכנית "תתקדמו", שיצאה לדרך ב-2021, נועדה לשלב מלש"בים המאובחנים על הרצף האוטיסטי ויכולים לתפקד עצמאית בשירות צבאי בצה"ל. המטרה היא לשבץ את אותם צעירים ביחידות שונות באופן שיביא לידי ביטוי את היכולות שלהם וינצל את כישוריהם באופן מיטבי ויסייע הן בהשתלבותם והן יפיק את המיטב מהם עבור הצבא. לצורך כך כללה התוכנית מערך של אנשי מקצוע שהפעיל הליכי מיון מותאמים לאוכלוסייה הייחודית הזו ויצרו מעטפת לחיילים על הרצף.
יותר מ-800 צעירים כבר גייסה התוכנית והמחזורים הראשונים הוכתרו כהצלחה משמעותית - אולם דווקא אז החל הצבא מסיבותיו שלו להכניס שינויים לפרויקט. מאז המצב רק הולך ומידרדר.
בדוח שפרסמה בתחילת החודש נציבת קבילות החיילים, תא”ל (מיל’) רחל טבת ויזל, היא מציינת שלצד עלייה מתמדת במספר המתגייסים למסלול, חלה עלייה גם במספר הקבילות מטעם מלש”בים (מועמדים לשירות ביטחון) המיועדים להתגייס במסגרת המסלול, בין היתר על הליכי מיון שאינם מותאמים לאוכלוסייה המיוחדת.
6 צפייה בגלריה
דוח חמור. נציבת קבילות החיילים, תא”ל (מיל’) רחל טבת ויזל
(צילום: הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים)
כבר עם הכוונה הראשונית של הצבא לערוך את שינויים בתוכנית, שלחו הורים לחיילים שהתגייסו או כאלה שהיו עתידים להתגייס, מכתב בשיתוף אלו"ט לתא"ל אמיר ודמני, שהיה מבין האחראים על הפרויקט, והסבירו לו על הנזק הצפוי משינויים כמו רידוד מסגרת הליווי המקצועי, שינוי תהליכי המיון והשיבוץ, שינוי בסיס הטירונות של המתגייסים על הרצף ועוד. אולם חרף המכתב הצבא ביצע את אותם שינויים דבר שמאז הוביל להידרדרות באיכויות הפרויקט, מצב שבא לידי ביטוי, בין היתר, בהדחות לא מוצדקות, בשיבוצים לקויים, ובחוסר מעטפת מקצועית לחיילים שכל כך זקוקים לה.
כמו סיפורו של עומר, גם סיפורו של עמית (שם בדוי) במסגרת התוכנית הסתיים במפח נפש. אביו רם (שם בדוי) מספר ל"שווים" שבנו עבר את כל התהליך דרך התוכנית, אך הודח ממש לפני הסוף, בגלל שאיחר מספר פעמים. "הוא הקשיב תמיד לכל מה שאמרו לו", אומר האב. "רק בגלל שיש לו בעיה עם זמנים והוא איחר קצת, אז העיפו אותו מהטירונות. איך זו בדיוק תוכנית לאנשים על הרצף, אם הם לא מכילים דבר כל כך פשוט?". למרות שעבר את כל התהליך, כאמור, עמית הודח מהשירות ולא יזכה לשרת עם חבריו.
בחודש שעבר פורסם ב"שווים" סיפורו של נועם (שם בדוי), שגם הוא גויס דרך "תתקדמו", אך הודח בטירונות בעקבות בעיות דומות. "בהתחלה הם אמרו שהם יידעו להתמודד עם בעיות הזמנים, אבל בסוף הדיחו אותו על זה", סיפרה אז אמו.
בתוכנית טענו שנועם לא מדבר לעניין ברגעי כעס, וזו גם סיבה להדחתו. "כמו כל אדם שכועס, גם הוא אומר דברים לא לעניין, אך הוא אף פעם לא מתכוון ליישם את מה שהוא אומר בשעת כעס", מסבירה האם.
הבלגן חוגג: "יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה"
למרות החוויות הלא נעימות, הצעירים האלו לפחות זכו לטעום את "טעם הצבא". במקרה של יואב (שם בדוי), צעיר על הרצף שחלם להתגייס ועבר את כל תהליכי המיון, אפילו זה לא קרה, והטיפול של "תתקדמו" במקרה שלו מעיד לכל הפחות על בלבול ובהגדרה קצת פחות עדינה על זלזול וחוסר מקצועיות: שבועיים בלבד לפני שהיה אמור להתחיל את שירותו, צה”ל ביטל לו את הגיוס והפך את חלומו לסיוט. "הם פשוט עשו מאיתנו צחוק", אומרים בכעס הוריו של יואב. "הוא היה אמור להתגייס ב-5 בפברואר אחרי שהקדימו את הגיוס מאפריל לפברואר, ומאז הוא פשוט בבית ואנחנו לא יודעים מה לעשות".
לדבריהם, קבעו לו זימון לגיוס מספר פעמים, אבל בסוף שלחו לו את הפטור. "אנחנו לא מוכנים לחתום על הפטור הזה אחרי כל המיונים שהוא עבר, אז כרגע הוא בבית, אבל עדיין ללא תשובות".
אמו נטלי (שם בדוי) מספרת שבדצמבר נפגש יואב עם רופאה מהתוכנית, שהטיחה בו שהוא לא יתגייס לצבא מבלי להסביר לו למה. "זה פשוט מקומם", אומרת האם. "היא תקפה אותו בלי שום סיבה, ואז, יום למחרת, התקשרו מהתוכנית ואמרו שלא רק שהוא מתגייס, אלא גם הקדימו את הגיוס מאפריל לפברואר. אחרי זה עוד הציעו לו מדים מתאימים, פשוט יד ימין לא יודעת מה יד שמאל עושה. כל זה בשביל שבסוף יגידו לו בסוף שלא מגייסים אותו, והוא ייאלץ לוותר על החלום שלו".
נטלי, ששמעה על סיפורים של צעירים נוספים שנכוו מהתוכנית, חושבת שכל האירועים האלה אינם תוצאה של מקרה, וטוענת שזו השיטה של צה”ל לסיים עם התוכנית ולעבור למודל של גיוס דרך עמותות. "לפי דעתי, היחס שהם נותנים לצעירים זו הדרך שלהם לסגור את ‘תתקדמו'", היא אומרת. "הם מציעים לצעירי התוכנית את כל התפקידים הפשוטים, ואת אלו המעניינים נותנים לחיילים ללא מוגבלות, ככה שגם אם צעיר יוכיח את יכולותיו ויראה שיש לו את האפשרות להשתלב ביחידה מובחרת, הם לא ישלבו אותו שם".
למרות זאת, במשפחתו של יואב לא מתכוונים לוותר. קרוב לחודש עבר מאז שהיה אמור להתגייס, ובינתיים הוא בביתו, כשחלום הצבא נראה כבר בלתי אפשרי. "אנחנו חושבים עכשיו על צעדים משפטיים", הם משתפים. "שלחנו חוות דעת של פסיכיאטר מהקופת חולים שמוכיח תפקוד גבוה שלו, הגשנו ערעור ושלחנו גם מכתב של יואב. אנחנו נעשה כל מה שאפשר כדי שהוא יתגייס".
"זה מרגיש שלמיטב לא אכפת מהילדים שלנו"
חלק מרכזי מטענות ההורים מופנה כלפי מיטב, היחידה המופקדת על ביצוע הליכי המיון והשיבוץ של כלל המיועדים לשירות ביטחון (מלש”בים) והחיילים בצה”ל. "מיטב מתעלמים מהילדים שלנו וזורקים אותם הצידה", אומרים לנו הורים. "היא גם סילקה את אנשי המקצוע האזרחים שהיו מעורבים בתוכנית 'תתקדמו' ומנסה לנהל אותה באמצעות ילדים בני 19, דבר שגורם נזקים אדירים".
לדברי אותם הורים, אין כיום כמעט שיבוצים של נערים על הרצף במודיעין ובאגף התקשוב, ולילדיהם נותרים שיבוצים לתפקידים מאוד פשוטים ולא מאתגרים, למרות שיש להם יכולות גבוהות בהרבה. "זה מרגיש שלמיטב לא אכפת מהם. התחושה היא שלא ממש מתעמקים בתיקים האישיים וביכולות שלהם. בגלל הטיפול הלקוי והשיבוצים הבעייתיים, יותר ויותר צעירים אומרים לא ל'תתקדמו'. מצד אחד צה”ל בוחן מאות אוטיסטים בשנה לגיוס, ומצד שני יש המון הסתרה והשתקה של מה קורה אחרי הגיוס ואת כל ההתנהלות הפוגענית שמותירה את המשפחות להתמודד לבד מול אנשים שלא מבינים אותן".
הורים רבים, מאמינים שלמיטב פשוט "אין כוח" להתעסק עם "כאב הראש" שהוא הצעירים על הרצף, והם מעוניינים לוותר על הטיפול בהם ולהשאיר את אפשרות השירות בצה"ל של אוטיסטים לטיפולן של עמותות חיצוניות ובמסגרת התנדבותית בלבד.
רק השבוע הגישה אמו של ש’, מלש"ב מחונן, קבילה לנציב קבילות חיילים שמדגימה היטב את ההתנהלות הבלתי סבירה עד כדי מעליבה בתוכנית. בקבילה מתארת האם התנהלות רצופת ליקויים של צה”ל, ייתכן שגם בלתי חוקית.
ש’, שאמור להתגייס באפריל, זומן ארבע פעמים ללשכת הגיוס. שלוש פעמים הוא הגיע ללשכה מהיישוב בצפון בו הוא מתגורר ונאמר לו שחסרים לו טפסים, ולכן אי אפשר להתקדם בתהליך. אחרי הפעם הראשונה פנתה המשפחה בטלפון ללשכת הגיוס, שם אישרו לה כי הטפסים הגיעו. למרות זאת, גם בפעמיים הבאות הוא נשלח הביתה "כי אין לו טפסים".
אחרי הפעם השלישית פנתה שוב המשפחה למיטב, ורק אז הודו שם כי כל הטפסים נמצאים בידיהם ובעצם הזימונים היו לשווא, כי "מישהו שכח לעדכן במערכת שהם הגיעו".
בנוסף, ציינה האם כי חלק מהזימונים לבנה הגיעו ימים בודדים לפני המיונים והראיונות, לעתים אפילו יום אחד בלבד. "חוסר היכולת להתארגן מראש פוגע לא רק במצבו הנפשי", כתבה בקבילה, "אלא גם במקום העבודה שבו הוא מועסק לפני גיוסו, עקב היעדרויות פתאומיות ללא התראה מראש".
אחד מהזימונים המדוברים היה לראיון לתפקיד בתקשוב. יום לפני הוא קיבל את ההודעה ועשה "פליק פלאקים" כדי להגיע, אך למחרת בבוקר הודיעו לו שהראיון מבוטל. "עברו כמעט חודשיים", מספרת האם, "ולמרות שפנינו שוב ושוב, טרם נקבע לו ראיון חדש".
היא גם מתארת חוסר מענה מינימלי מצד אנשי התוכנית. "לכל אורך התהליך היינו בקשר עם 'תתקדמו' ומיטב, אך בכל פעם דחו אותנו ואמרו 'תתקשרו עוד שעה', או 'תתקשרו מאוחר יותר'. כשהתקשרנו שוב, ענו את אותה תשובה: 'תתקשרו עוד שעה'. כמה פעמים נאמר לנו לפנות לחיל המודיעין. כשפנינו, ענו בחיל המודיעין שבננו אינו נמצא אצלם במערכת אלא אצל מיטב. כשפנינו למיטב, אמרו לנו שוב לפנות לחיל המודיעין. לא ברור איך לגוף שאחראי על הבן שלנו אין את המידע ואת התשובות לגבי גיוסו".
האירוע החמור ביותר, לכאורה, המתואר בקבילה נוגע לראיון לסיווג ביטחוני שעבר ש’. לדבריו, החיילת שראיינה אותו ביקשה ממנו שיספר על מה הוא דיבר עם הפסיכיאטר והפסיכולוג שלו, ואם לא יענה על השאלות – הוא לא יקבל סיווג. "אנו רואים זאת בחומרה", כתבה האם לנציבה, "מאחר שיש כאן חיסיון טיפולי ואין בסמכותה לשאול שאלות כאלה, ובוודאי לא לאיים להפסיק את התהליך אם לא יענה עליהן".
היא מתארת ילד מחונן שסיים בציונים מעולים חמש יחידות מתמטיקה, מדעי המחשב ואנגלית. למרות שהוא עומד בכל הקריטריונים, הוא לא קיבל זימון לתוכנית "גאמא". כל ניסיונות המשפחה לברר מדוע לא, עלו בתוהו. את המיונים לבית הספר למקצועות המחשב הוא דווקא כן עשה, אך לדבריו בעוד שכל המלש"בים שאינם בתוכנית "תתקדמו" קיבלו את תוצאות המיונים, המלש"בים של "תתקדמו" לא קיבלו תשובות עד היום.
לסיכום כותבת האם: "ההתנהלות של מיטב, המופקדת על המלש"בים של 'תתקדמו', אינה מותאמת ואף מערימה עליהם קשיים ומכשולים רבים, אשר מכשילים מראש את הצעירים והצעירות בתוכנית. בננו הוא נער מוכשר אשר בחר ורוצה להתגייס ולתרום למדינה, ואנו רוצים שיגיע לתפקיד ומקום שיתאימו לכישוריו ויכולותיו הגבוהות, וכך כולם ייתרמו וירוויחו. אנו מבקשים תשובות כדי ששיבוצו לא ייפגע עקב התנהלות כושלת זו".
גם נעמה (שם בדוי), שהתגייסה עוד ב-2024, סובלת מכשלים בשיבוצה וכבר מספר חודשים יושבת בבית בעקבות ההתנהלות המקוממת של התוכנית. "נעמה התגייסה בינואר הקודם וסיימה את הטירונות כמצטיינת", מסבירה אמה אפרת (שם בדוי). לדבריה, המשפחה כבר חשבה שנמצא המקום שיאפשר לה לפרוח, אך התבדתה. "בהתחלה הכל היה נראה מקסים, עם ליווי, טיפול ומעטפת שנתנו לנעמה את כל מה שהיא צריכה כדי שתצליח, אבל בסוף התברר לנו שהחונכות שאמורות לתת את התמיכה לה נעמה זקוקה בקושי עברו הכשרה ולא באמת יודעות איך לעזור לה להשתלב".
בעקבות ההצטיינות בטירונות והציון הגבוה במבחן הדפ"ר, נעמה רצתה לקבל תפקיד שיהלום את כישוריה. "היא רצתה להיות ביחידה קרבית והיו לה את כל הנתונים כדי להצליח", מספרת אפרת. "יש לה כושר קרבי, היא לומדת אמנויות לחימה ובעלת תעודת להגנה עצמית. היא יכלה להיות למשל מאמנת חיילים ביחידה קרבית, אך לא נתנו לה את זה כי יש לה פרופיל 64, שזה המקסימום לחיילי התוכנית. אמרו לה שהיא לא יכולה להיות קרבית כי היא צריכה פרופיל 72, שהייתה מקבלת אותו אם לא הייתה מתגייסת דרך 'תתקדמו’. אז בגלל הפרופיל היא לא יכלה לשאת נשק, אבל היא כן יכלה לאמן חיילים…".
לדבריה, נעמה הייתה מוכנה להתפשר על כל תפקיד שקשור ללחימה, אך סורבה. "היא ביקשה להיות בבסיס סגור והסכימה אפילו להיות חובשת, או כל תפקיד שקשור לקרבי, אך לא נתנו לה".
בסופו של דבר, שיבצו אותה לתפקיד פקידותי בתל השומר, בבסיס פתוח. “אנחנו גרים בירושלים והנסיעה לבסיס היא שעה וחצי לכיוון בתפקיד שאין לו הגדרה בכלל”, אומרת האם. במהלך השנה האחרונה קיבלה אפשרויות לתפקידים יותר מאתגרים, אך בכל תפקיד שהציעו לה היה ניכר שלא באמת מודעים להתאמות להן היא זקוקה ולכישוריה. "הם נתנו לה לעשות קורס לתפקיד יחסית משמעותי, אבל שכל העובדים בסביבה הם אזרחים. איך היא בדיוק תצליח להשתלב שם?", תוהה אפרת.
בשלושת החודשים האחרונים היא נמצאת בביתה, ואמה, שמנסה לדבר עם אנשי התוכנית, נתקלת לטענתה בקיר. "בכל פעם מחדש אני לא מצליחה להשיג אף איש מקצוע מהתוכנית לדבר איתו", היא משתפת. “כל אחד מעביר אותי לשני ולא נותנים לי תשובות. הם כל כך התגאו שהתוכנית מותאמת לאנשים על הרצף עם מעטפת מקצועית, אז איפה בדיוק המעטפת הזו, שכבר שלושה חודשים אני לא מצליחה לדבר עם אף אחד?".
כעת, בגלל ששום דבר לא מתקדם, נעמה והוריה חושבים על אופציית שחרור והתנדבות דרך מקום אחר. "אנחנו ניתן עוד צ’אנס אחרון כי היא מאוד רוצה וכבר נמצאת בתוך הצבא, אבל אם לא נצליח, נשחרר אותה", הם אומרים בצער.
גם הסיפור של דניאל (שם בדוי) דומה, כשדווקא בגלל שהתגייס דרך "תתקדמו", הושלכו הצידה כל כישוריו ולא ניתנה להם כל התחשבות. למרות שהוציא ציונים שמתאימים ליחידות מובחרות, שובץ לתפקיד פשוט. "הוא שובץ לתפקיד של טכנאי אופטי אחרי שקיבל במבחן הדפ"ר שלו 90", מסבירה אמו גלית (שם בדוי). "אח שלו גויס בתהליך רגיל עם דפ”ר 70 וקיבל מיונים לטיס. איך יכול להיות שדניאל עם ציון גבוה בהרבה מקבל את השיבוץ הזה?"
אביו של מעיין, חייל נוסף על הרצף שהתגייס במסגרת התוכנית: "אני מאוד מאוכזב מצה”ל. שלושה שבועות ללא מענה. המוטיבציה של מעיין הולכת ויורדת והוא הולך ודועך. לצערי, אנחנו מקבלים תשובות גנריות מהחונכת שלו בסגנון 'הנושא בטיפול ותקבלו מענה בהקדם'. מעציב אותי מאוד". אמו של מעיין מוסיפה: "אני רואה את הייאוש שלו בעיניים כל בוקר. לקום, לנהוג שעה וחצי בשביל לשבת בספסל ולא לעשות כלום. איזה עצוב ומיותר. כל הכבוד שהוא ממשיך להיות עקבי ומתקשר לחונכת. היא אמרה שקצין שיבוץ יתקשר אליו – והוא עדיין מחכה. אנחנו עוברים תקופה קשה מאוד".
לדברי גורמים במערכת, במקרים רבים במיטב פשוט "מסיטים" את מי שמבקש שינוי שיבוץ או שנמצא לא מתאים ליחידה בה שובץ, לפגישה עם קב"ן (קצין בריאות נפש), דבר שיכול להוביל להמשך לשחרור מצה”ל. אחרי השיחה עם הקב"ן, החייל ימשיך לשיחה עם חיילת צעירה במיטב, שלרוב אינה מבינה באוטיזם, והיא תראיין על תפקיד חדש, בלי עו"ס, בלי מרפאה בעיסוק. פרט לראיון אחד בתהליכי המיון נשות המקצוע האלה לא רואות את החיילים/מתגייסים ולא פוגשות מפקדים ואין להן מושג על התפקידים, גם לא למערך בריאות הנפש. הם לא יודעים כלום איך החיילים משתלבים ומה מצליח ומה לא.
מערך בריאות הנפש בצה"ל (ברה”ן), כבר החל לצמצם את מספרם של הצעירים האוטיסטים שמקבלים פרופיל מתאים לגיוס, בגלל חוסר האמון שלהם במיטב וב"תתקדמו".
למערכת "שווים" הגיעו הקלטות נוספות של הורים, המחזקות את הטענות על יחס מזלזל ולא מקצועי וכזה שלכל הפחות לא מבין דבר בהתמודדות עם אוטיזם. אחד מהם, קצין בכיר לשעבר שקרוב משפחתו התגייס במסגרת הפרויקט, אומר במפורש ש"מיטב מתעלמת וזורקת את הילדים האלה".
"רומסים את כל תהליכי המיון ושמים אותם בתפקידים פשוטים"
עוול נוסף המצביע על האופן המזלזל והלא מתאמץ בטיפול של מיטב במלש"בים על הרצף היא ההחלטה הלא ברורה להקדים השנה את גיוסם הצפוי מאפריל לפברואר באופן מפתיע. מדובר לא רק בפגיעה בעבודות אליהן התחייבו או בתוכניות אישיות שקבעו, אלא גם מונע מהם להשלים הליכי מיון וסיווג ביטחוני במסגרת הצבא – מה שבעצם לא מאפשר להם להתמיין לתפקידים מאתגרים ומשמעותיים שינצלו את יכולותיהם.
"בפועל אין כוונה לקיים עבור ילדינו המיועדים לגיוס מוקדם, תהליכי מיון אמיתיים או להתקדם במעט בתהליכי המיון שכבר החלו והם יקבלו בסיום הטירונות תפקידי קביעה שאינם מתאימים לבקשותיהם או ליכולותיהם", כתבו ההורים בסוף חודש דצמבר לח"כ יולי אדלשטיין, יו"ר ועדת חוץ וביטחון בדרישה לקיים דיון דחוף בנושא. "תהליך המיון של הילדים אינו מתקיים בהלימה לגאנט הכלל צה”לי ובפועל המיונים שלהם מתחילים רק כשלושה או ארבעה חודשים לפני הגיוס", הוסיפו.
הדיון לא התקיים עד כה ורוב ילדיהם שובצו לתפקידים שאינם הולמים את כישוריהם. בקרוב מתוכנן להתקיים דיון בנושא בוועדת המשנה לכוח אדם בצה”ל בראשות אלעזר שטרן ובוועדת חוץ וביטחון. גורמים שונים מקווים כי הדיון יעורר שינוי לטובה ויסייע לשלב אוטיסטים בצבא בצורה מכבדת ומועילה.
"רומסים את כל תהליכי תהליכי המיון ובדיקת הסיווג הביטחוני של האוטיסטים, שמים אותם בתפקידים פשוטים, איפה שהצליחו לדחוף אותם. לא מעדכנים את ההורים ואין שום פגישות קבועות עם המפקדים", אומר גורם שמעורה בפרטים.
חשוב להזכיר, כי ב-2009, בגלל שלא היה גוף תומך, נסגרה תוכנית לגיוס אוטיסטים בתפקוד גבוה (אז, לפני שינוי ההגדרות המקצועיות, תחת השם אספרגרים) לצה”ל. עכשיו, לנוכח הממצאים שאנחנו מציגים עכשיו, זה עלול לקרות שוב.
התחקיר מעלה שאלות קשות לגבי עתיד תוכנית "תתקדמו". האם הצבא מסוגל לספק את המעטפת המקצועית הנדרשת לחיילים על הרצף? האם התוכנית באמת מאפשרת להם לתרום למדינה, או שהיא רק יוצרת תסכול ואכזבה? הורים רבים חוששים כי הצבא מעוניין בעצם להביא לסיומה של התוכנית ולהעביר את האחריות לעמותות.
תגובת דובר צה”ל: “ביצענו התאמות לאורך השנים”
מדובר צה”ל נמסר: "מאז הקמתו ביולי 2021, מסלול השירות 'תתקדמו' צמח, התפתח ועבר שינויים משמעותיים, מתוך מטרה לשפר את תהליכי המיון, השיבוץ והליווי של חיילים על הרצף האוטיסטי בתפקוד גבוה.
"לאורך השנים בוצעו התאמות הכוללות מעבר למיונים מקוונים, הרחבת יעדי השיבוץ, הכשרת סגלים מקצועית ועוד. תהליך השיבוץ במסלול כולל חשיפה למגוון תפקידים, מילוי שאלון העדפות, ראיונות ומיונים ייעודיים, תוך התחשבות במאפייני המועמד, נתוניו האישיים, חוות דעת מקצועיות וצרכי צה”ל. כמו כן, במהלך השירות מתבצעות ועדות התאמה בהתאם לפקודה והמדיניות הצה”לית ובהתאם להמלצות מפקדים וחוות הדעת של הגורמים המוסמכים.
"לאחר הגיוס, החיילים מלווים על-ידי חונכות שירות ייחודיות, החל משלב טרום השירות ועד להשתלבותם בצבא, כולל ביקורי בית, ליווי בהכשרה ובשירות, מפגשים קבועים עם המפקדים ומתן מענה להורים. צוותי החונכות והטירונות מוכשרים בתחום האוטיזם וזוכים לליווי מקצועי שוטף.
"בנוסף, קיים מוקד טלפוני וייעודי המספק מענה למלש"בים ולהוריהם לאורך כל התהליך. באשר למקרים הספציפיים שעלו בפנייה - כלל המקרים מוכרים ומטופלים כנדרש, אך בשל צנעת הפרט לא נוכל לפרט.
"הטענות שהוצגו אינן משקפות את המציאות, שכן מסלול ‘תתקדמו’ הוא מסלול ייחודי המאפשר לכ-400 חיילים מדי שנה לשרת בתפקידים משמעותיים בצה"ל. יחידת מיטב מחויבת להמשיך ולשפר את המענה למתגייסים כחלק ממודל צבא העם".
הכתבה פורסמה לראשונה באתר "שווים"
