בשיתוף קבוצת שטראוס
כתבת: ניצן כהן | צילום: ירון שרון | בימוי ועריכה: אסף אושי
אירועי 7 באוקטובר גרמו לתושבי עוטף עזה, גם כאלו העובדים במפעלים חיוניים, להתפנות ליעדים ברחבי הארץ. ארתור מיכאלוב, תושב שדרות ומנהל ייצור החטיפים המלוחים במפעל שטראוס בשדרות, ידע אחרי שבוע שהוא חוזר לעבודה ויהי מה, כדי לתמוך באנשים שהם כמו משפחה שניה עבורו.
בביקור במפעל, שמענו מארתור על הניסיון להגן על המשפחה שלו באותה שבת שחורה, על התקפי החרדה של בתו הקטנה, ועל ההחלטה לחזור למרות הכול כדי להמשיך לייצר מזון חיוני עבור עם ישראל.
בשיחה עם ארתור במפעל, אנחנו פוגשים אדם עם דיבור רגוע, שקול ומפוכח. בתור מנהל ייצור במפעל בשדרות במשך יותר מ-15 שנה, הוא כבר חווה הכל. "המפעל שלנו נחשב חיוני, אנחנו מייצרים מוצר מאוד רלוונטי לתקופה הזו - מזון", הוא אומר. "גם במבצעים צבאיים קודמים, המפעל שלנו לא נסגר והמשיך לייצר".
2 צפייה בגלריה
מייצרים מוצר מאוד רלוונטי לתקופה הזו - מזון
מייצרים מוצר מאוד רלוונטי לתקופה הזו - מזון
מייצרים מוצר מאוד רלוונטי לתקופה הזו - מזון
(צילום: ירון שרון)
בעקבות המלחמה הנוכחית, אומר ארתור, "קרה משהו שלא קרה אף פעם – סגרנו את המפעל לשבוע שלם. לקח לנו זמן ליצור קשר עם כל האנשים שלנו ולהבין שכולם בריאים ושלמים".

אגירת סכינים בממ"ד וחרדה

ארתור מספר כי בשש וחצי בבוקר באותה שבת, התחילו מטחים חזקים מאוד, ששלחו את משפחתו אל הממ"ד. "תוך דקות ספורות שמענו ירי מחוץ לבית. הפעלנו את הטלוויזיה וראינו את הג'יפים של המחבלים בתוך שדרות", הוא מספר. "הצלחנו להכניס לממ"ד כל מה שחשבנו עליו שיוכל להגן על עצמנו, כמו סכינים מהמטבח".
48 שעות אחרי אירועי השבת, אחת הבנות של ארתור נכנסה לחרדה. "היו לה רעידות בכל הגוף, סימנים לא טובים, באותו רגע אמרתי לאשתי – אנחנו לוקחים הכל, מעמיסים על האוטו ויורדים לאילת".
2 צפייה בגלריה
"מרגיש שכל צורך שעולה מצד העובדים, החברה מתאמצת ומספקת מענה", ארתור מיכאלוב.
"מרגיש שכל צורך שעולה מצד העובדים, החברה מתאמצת ומספקת מענה", ארתור מיכאלוב.
"מרגיש שכל צורך שעולה מצד העובדים, החברה מתאמצת ומספקת מענה", ארתור מיכאלוב.
(צילום: ירון שרון)
אחרי שהייה של שבוע באילת, ארתור מבין שהמפעל צפוי להיפתח מחדש. "לא חשבתי פעמיים בנוגע לשאלה האם אני צריך לחזור או לא - ידעתי שאני צריך לחזור לאנשים שלי", הוא אומר.
שטראוס דאגה לארתור למקום מגורים בטוח, במלון בבאר שבע. משפחתו נשארה באילת. "אני מגיע מוקדם למפעל, כדי לעזור ולתמוך באנשים, לראות אם יש בלת"מים ולתת פתרונות. מצד שטראוס, אני מגיש שכל צורך שעולה מצד העובדים, החברה מתאמצת ומספקת מענה".
המפעל חזר לייצור באופן הדרגתי. "רוב העובדים שלנו מאזור העוטף: שדרות, נתיבות, אופקים, באר שבע, יש עובדים גם מהקיבוצים", אומר ארתור. "כולם עושים את הכל בצורה טובה וביחד, בזכות המחויבות של האנשים והמנהלים".

המפעל הוא משפחה שניה – להגיע לעבודה עושה להם טוב

אנשים מבינים שלהגיע למפעל עושה להם טוב בסופו של דבר. המפעל הוא כמו משפחה שניה, אנשים מרגישים ומשדרים את זה. יש פה משהו מיוחד", הוא אומר בעיניים בורקות.
במבט קדימה, ארתור אומר כי אנחנו חזקים יחד. "אין לי ספק שננצח, ואני מאחל למשפחה שלי לחזור לשדרות, לפינה שלנו, למקום הבטוח שלנו. אנחנו מחויבים שזה יקרה עבור כל הבתים והמשפחה במדינת ישראל".
בשיתוף קבוצת שטראוס