עבור מיליוני אנשים המתמודדים עם הפרעות נפשיות, מציאת הטיפול המתאים עלולה להיות תהליך ארוך ומתיש של ניסוי וטעייה. תרופה שמסייעת למטופל אחד עשויה שלא להשפיע על אחר, והדרך למציאת הטיפול הנכון יכולה להימשך חודשים ארוכים, לעיתים תוך החמרה בתסמינים ואובדן התקווה לשיפור. חוקרים מישראל ומצרפת מאמינים שהתקדמות בתחום הבינה המלאכותית, הסמנים הביולוגיים ומאגרי המידע הרפואיים עשויה לשנות את המציאות הזאת. השאיפה היא לקדם גישה אישית יותר בפסיכיאטריה, שתאפשר לזהות את המאפיינים הייחודיים של מצבו של כל מטופל ולהתאים לו את הטיפול היעיל ביותר.
"אנחנו נמצאים על סף מהפכה של ממש"
החזון הזה עמד במרכז כנס צרפת–ישראל לעתיד בריאות הנפש, שנערך בשבוע שעבר בתל אביב בהשתתפות פסיכיאטרים, חוקרים ואנשי מקצוע בכירים משתי המדינות. שירותי בריאות כללית היו שותפים מרכזיים לכנס, שהתמקד בפסיכיאטריה מותאמת אישית (Precision Psychiatry), תחום מתפתח המבקש לשפר את האבחון והטיפול בהפרעות נפשיות באמצעות זיהוי הבדלים ביולוגיים וקליניים מדידים בין מטופלים.
הכנס בשבוע שעבר
(צילום: ירון ברנר)
"אנחנו נמצאים על סף מהפכה של ממש", אמרה פרופ' מריון לבוייה, פרופסור לפסיכיאטריה באוניברסיטת פריז-אסט קרטיי ומנכ"לית קרן FondaMental בצרפת. לדבריה, במקום להציע לכל המטופלים את אותן שיטות טיפול, החוקרים שואפים לזהות מנגנונים ביולוגיים וסמנים ייחודיים שיסייעו לרופאים לבחור את הטיפול המתאים ביותר לכל אדם. "התקווה שלנו היום היא לזהות מטרות קליניות מדויקות ומטרות ביולוגיות מדויקות", הסבירה לבוייה, והצביעה על בדיקות דם והדמיות מוח ככלים שעשויים לסייע בפיתוח טיפולים ממוקדים יותר.
כיצד מידע רפואי יכול לשפר את הטיפול הנפשי?
אחד הנושאים המרכזיים בכנס היה הפוטנציאל הטמון בשימוש במאגרי מידע רפואיים גדולים לצורכי מחקר, וביכולת לזהות באמצעותם דפוסים שקשה לאתר בדרכים אחרות. פרופ' אמיר קריבוי, מנהל המרכז לבריאות הנפש גהה מקבוצת כללית, הסביר כי לישראל יש יתרון משמעותי בתחום, בזכות היקף המידע הרפואי שנצבר בכללית והיכולת לעקוב אחר ההיסטוריה הרפואית של מטופלים, הן במסגרת הטיפול בקהילה והן בבתי החולים. כללית, ארגון הבריאות הגדול בישראל, מקדמת שילוב טכנולוגיות מתקדמות במטרה לשפר את איכות הטיפול ולהנגיש פתרונות חדשניים למטופלים. המטרה: להפוך פריצות דרך מדעיות לטיפולים מדויקים, יעילים ונגישים יותר למטופלים.
המידע המשולב כולל אבחנות, תרופות, תוצאות בדיקות מעבדה ונתונים על טיפולים בתחום בריאות הנפש. שילוב המידע מאפשר לחוקרים לבחון כיצד מתפתחות הפרעות נפשיות, וללמוד מדוע מטופלים שונים מגיבים באופן שונה לאותם טיפולים.
"אנחנו יכולים להשתמש באלגוריתמים ובשיטות של למידת מכונה כדי לנסות לחזות, למשל, התפרצות של מחלות, תגובה או היעדר תגובה לתרופות, ואולי גם תופעות לוואי של טיפול תרופתי", אמר קריבוי.
מחקרים מסוג זה עשויים בעתיד לאפשר לצוותים הרפואיים לזהות מוקדם יותר מטופלים הנמצאים בסיכון, להעריך אילו תרופות צפויות לסייע להם ולצמצם את הזמן שמתבזבז על טיפולים שאינם יעילים עבורם. אלא שהתקדמות מדעית לבדה אינה מספיקה כדי להתמודד עם האתגרים של מערכות בריאות הנפש. הביקוש הגובר לטיפול, במיוחד בישראל על רקע שנות המלחמה, ממחיש גם את הצורך בהרחבת הנגישות לשירותים.
ד"ר ירדןן לוינסקי, ראש מערך בריאות הנפש בכללית, סיפר כי בשנים האחרונות נרשמה עלייה חדה בביקוש לטיפול, ובה בין היתר גידול של 50% במספר הביקורים במרפאות לבריאות הנפש. "העומס על מערכת בריאות הנפש כבד מאוד, ואנחנו לא רואים ירידה בביקוש מאז פרוץ המלחמה", אמר.
לדבריו, כללית פתחה במהלך שלוש השנים האחרונות 50 מרפאות חדשות לבריאות הנפש והגדילה ב-42% את מספר אנשי המקצוע המעניקים טיפול. במקביל, פותחו מודלים נוספים שנועדו לאפשר למטופלים לקבל מענה מתאים, בלי להידרש להמתנה ממושכת שלא לצורך.
פרופ' שלמה מנדלוביץ', מנהל המרכז לבריאות הנפש שלוותה, ציין כי עדיין קיים פער משמעותי בין הביקוש לשירותי בריאות הנפש לבין המשאבים הטיפוליים הזמינים בפועל. לדבריו, התאמה מדויקת יותר של הטיפול לכל מטופל עשויה לאפשר לצוותים הרפואיים לנצל את המשאבים בצורה יעילה יותר ולהרחיב את מספר האנשים שיוכלו לקבל סיוע.
מה ישראל וצרפת יכולות ללמוד זו מזו?
מעבר לחדשנות טכנולוגית, הכנס הדגיש את החשיבות של שיתוף פעולה בין חוקרים ומוסדות רפואיים משתי המדינות, במיוחד בתחום הטיפול בטראומה.
פסיכיאטרים בכירים, מדענים ואנשי מקצוע בתחום הבריאות מצרפת ומישראל בכנס
(צילום: ירון ברנר)
ד"ר אמורי מנז'ן, פסיכיאטר מהמרכז האזורי לטיפול בטראומה נפשית בחבל גראנד אסט בצרפת, התייחס לניסיון שנצבר בצרפת בעקבות מתקפות הטרור בפריז ובסן-דני בנובמבר 2015, לצד הניסיון הישראלי בהתמודדות עם טראומה הקשורה למלחמה. לדבריו, שתי המדינות צברו ידע וניסיון משמעותיים בהבנת ההשפעות של אירועים טראומטיים על יחידים ועל קהילות. "אני מאמין שישראל וצרפת יכולות לשלב את קבוצות המטופלים הנמצאות במעקב בעקבות האירועים הקשים שהתרחשו בשתי המדינות, ולשתף את הנתונים כדי לשפר את הטיפול בטראומה קולקטיבית", אמר מנז'ן.
שיתוף הפעולה עשוי לסייע גם בפיתוח טיפולים יעילים ונגישים יותר בהפרעת דחק פוסט-טראומטית (PTSD). מנז'ן הציג גישות טיפוליות חדשות הנבחנות בצרפת, ובהן טיפולים פסיכותרפיים קצרים יותר ותוכניות טיפול אינטנסיביות, שנועדו לצמצם את שיעור המטופלים הנושרים מהטיפול ולשפר את היכולת להתמיד בו.
פרופ' לבוייה הדגישה כי השותפות בין המדינות אינה מוגבלת לבתי חולים ולאוניברסיטאות, אלא כוללת גם חברות טכנולוגיה וסטארטאפים העוסקים בפיתוח סמנים ביולוגיים, פתרונות בריאות דיגיטליים ובינה מלאכותית. "המטרה שלנו היא לבנות שיתופי פעולה בין צוותים מצרפת ומישראל, בין אם מדובר בקבוצות מחקר אקדמיות ובין אם בסטארטאפים, כדי לפתח חידושים בתחומי הסמנים הביולוגיים, הטכנולוגיה הדיגיטלית והבינה המלאכותית, לצד אסטרטגיות טיפול חדשניות", אמרה.
עבור החוקרים ובכירי מערכת הבריאות שהתכנסו בתל אביב, המבחן האמיתי להצלחת המהלך לא יהיה מידת התחכום של הטכנולוגיה, אלא היכולת לתרגם את התגליות המדעיות לשיפור ממשי בחייהם של המטופלים. כפי שהסבירה לבוייה, המטרה היא להתקדם מעבר לשיטות טיפול אחידות, ולפתח טיפולים ממוקדים שיאפשרו להעניק את הטיפול הנכון, למטופל הנכון, בזמן הנכון.
