בשיתוף עמותת לחיות בכבוד
דוד הוא קשיש בן 87 שגר בעיר שדרות. עד היום הוא לא פנה לעזרה כי הצליח להסתדר. כעת, בימי המלחמה, הוא לא יכול לצאת מהבית לקניות בגלל הליכתו האיטית, וחסרים לו מוצרים בסיסיים. מתנדבי עמותת "לחיות בכבוד" הגיעו אליו מיד שהתקבלה שיחת חירום למוקד. לצערנו, יש המון קשישים כמו דוד. קשה להם לבשל, ובכלל, הקושי הנפשי והפיזי לקום ולהכין ארוחה בגילם המופלג, מונע מהם לאכול אפילו ארוחה חמה אחת ביום. כחלק מהמאמץ, מתנדבי העמותה מתגייסים לספק להם את מה שהם צריכים, ובזכות התרומות של עם ישראל הם יכולים לעשות זאת במהירות.
קשישים בדרום נמצאים כעת במצב של חוסר אונים. רבים מהם מתקשים בהליכה, גרים בבנייני קומות ללא ממ"ד וללא מעלית, ולא יכולים לרדת למקלט בעצמם. אין מי שיסייע להם בזמן אמת. כשהמתנדבים של העמותה מגיעים בזמן אזעקה, הם אלו שעוזרים להם. המתנדב טל אלקיים מחלק ארוחות חמות לקשישים בדרום. "המצב באשקלון ונתיבות מזעזע. רבים מהקשישים גרים בקומה שלישית או רביעית ללא מעלית וממ"ד. כשיש להם צבע אדום, אין להם מספיק זמן לצאת לחדר המדרגות", הוא משתף בעצב. "כשאני ומתנדב נוסף הגענו לאחד הקשישים, בדיוק הייתה אזעקה. תמכנו בו משני הצדדים ועזרנו לו להגיע לחדר המדרגות, משהו שהוא לא היה עושה אם לא היינו שם. הוא לא הפסיק להודות לנו על כך".
עמותת "לחיות בכבוד" פועלת כבר למעלה מ-30 שנה באמצעות סיוע לקשישים בודדים וניצולי שואה ברחבי הארץ. בזמני שגרה, לעמותה יש קו חלוקה ארצי שאליו מצטרפות כל הזמן פניות חדשות. בכל יום העמותה דואגת לכ-2,500 מנות חמות המגיעות עד לפתח הדלת. מאז פרוץ המלחמה כמות הפניות עצומה והמתנדבים הקימו קווי חמ"ל נוספים במטרה לסייע בקבלת תרומות נוספות, שיאפשרו להכין עוד ארוחות חמות. "בקרוב יהיה קשה לענות לכל הפניות. זה לא פשוט כשמאחורי הפנייה עומד קשיש מעל גיל 92 שרעב כבר כמה ימים", מספרת המתנדבת חן חדד, בעצב גדול.
המלחמה הנוכחית גבתה מחירים קשים מאוד למדינת ישראל וגם להמון קשישים, שאחד או כמה מבני משפחתם נרצחו בטבח ב-7 באוקטובר. אל העמותה מגיעים גם מקרים כאלו. "אחד הסיפורים הקשים ששמעתי מאחד המתנדבים היה על זוג מבוגר שביתם היחידה, בעלה והילדים נרצחו באותה השבת השחורה", סיפרה חן. "הבנו שצריך להגיע אליהם, שמישהו יקשיב להם, ישאל אם הם בסדר? האם הם זקוקים למשהו?".
רבים מהקשישים שפונים לעמותה הינם ניצולי שואה ששרדו את התופת, והמלחמה הזו מעלה אצלם זיכרונות קשים. ההרגשה שמביאים להם אוכל ויושבים לשמוע את מה שעל ליבם, מחממת את הלב ועוזרת להם בימים אלו. אביבית סטמקר-אבישר, מתנדבת העמותה, מספרת כי "הגעתי לסבתא בת 81 משדרות שאמרה לי: 'אני רוצה לחיות אל תשאירו אותי לבד'". בתה היחידה נפטרה לפני שנים מסרטן, ומאז היא בודדה. "הם חוששים כמו כולנו, אבל יש להם ניסיון רב מהעבר והם פשוט שמחים שאנחנו לא וויתרנו עליהם", מוסיפה חן, וענבל אומרת כי "במלחמה על הבית של כולנו, אסור לנו לשכוח אותם. הם הקימו את המדינה".
שמואל, בן 84 מבאר שבע, נעזר בימים אלו בעמותה. בנו שגר באשדוד נמצא במילואים, המטפל הזר שהיה איתו עזב עקב המצב במדינה, והוא נשאר לבד. בגלל הקושי שלו לנוע, הוא לא יוצא מהבית ואין לו גישה לדבר הבסיסי ביותר - אוכל. בזכות העמותה, שדואגת להביא לו אוכל חם כמעט בכל יום, הוא לא נשאר רעב.
עכשיו, יותר מתמיד, לתרומות יש משמעות עצומה. זהו צו חירום עבור העמותה שפועלת מסביב לשעון כדי לא להשאיר קשישים רעבים, גם לא את אלו שנמצאים בדרום תחת מטחי הטילים, כי רבים מהם סירבו להתפנות. ההתגייסות גדולה מהרגיל ויש יותר קשישים שזקוקים לעזרה. העמותה עושה הכל כדי לדאוג להם, בין אם זו ארוחה חמה שהם מקבלים בכל יום או ציוד שיסייע להם לעבור את החורף. "על מנת להמשיך ולהעניק להם את הסיוע הנדרש ולתת מענה למעגל המבקשים, שרק מתרחב מיום ליום בתקופה זו, אנו זקוקים לכמה שיותר תרומות. אם כל אחד יתרום ולו התרומה הקטנה ביותר, תהיה לנו היכולת לדאוג שקשישים נוספים לא יישארו רעבים בימים אלו". סיכמה חן.
בשיתוף עמותת לחיות בכבוד
פורסם לראשונה: 20:10, 01.01.24
