דבי צ׳יטיז במשחה "20 הגשרים" סביב מנהטן לזכר בנה
(צילום: באדיבות המשפחה)
במים הקרירים של ניו יורק, בין הזרמים הסוערים של מנהטן, שוחה אישה ישראלית עם כובע שחייה שעליו כתוב באנגלית: "You will never swim alone". לצידה שטה סירה נושאת דגלים, עליהם מתנוססים פניו של צעיר בן 24, שחייו נקטעו ברגע אחד נורא של מלחמה באויב אכזר.
לפני מספר שבועות, דבי צ'יטיז עלתה על מטוס מישראל לניו יורק עם משימה: לשחות 40 קילומטרים סביב מנהטן במסגרת משחה "20 הגשרים" - אחד ממשחי המים הפתוחים הקשים ביותר בעולם. עבור דבי לא מדובר רק באתגר ספורטיבי. זהו מסע נפשי של אמא שכולה ששוחה לזכרו של בנה, שנהרג במלחמה.
4 צפייה בגלריה
דבי (מימין) עם ענת אחימאיר אשחר, שותפתה לשחייה, אוחזות בדגל עם תמונתו של ירון ז"ל. "ירון תמיד איתי"
סרן ירון (אליעזר) צ'יטיז ז"ל נפל בקרב במרחב דראג' תופאח בעזה ב-26 בדצמבר 2023, שבוע בלבד לפני יום הולדתו ה-24. כשהכוח שהוביל בגדוד "שקד" של חטיבת גבעתי נתקל בחמישה מחבלים במבנה שבו שהו, הקצין הגיבור ירה לעברם ושילם במחיר חייו - כך הציל את כל הלוחמים שלצידו.
יום אחרי השבעה על בנה, חזרה דבי למים.
"השחייה בים עזרה לי להתמודד עם האבל הנורא", היא משתפת. "השעות הרבות של בדידות במים הפתוחים נותנות לי זמן לחשוב - על הטוב, על הרע, על הכול. אני קוראת למים 'המשרד שלי' - שם מתגבשות כל המחשבות, שם 'נכתבים' כל הנאומים".
דבי, שחיינית מים פתוחים מקצועית, הובילה בשנה שעברה מקצה שחייה בארץ לזכר בנה. לפני חודשיים צלחה את הכינרת מצפון לדרום (20 קילומטרים), וכעת לקחה על עצמה את האתגר הגדול ביותר - למעלה מ-40 קילומטרים של שחייה סביב מנהטן.
למה דווקא מנהטן?
"כי זה אתגר עצום. זה חלום שהחזקתי בו כבר חמש שנים. למה דווקא עכשיו? כי מאז נפילתו של ירון הכול השתנה. יש את החיים שלפני ויש את החיים שאחרי. היום אני חיה לפי מה שעושה לי טוב, והמים הם המפלט שלי".
ויש לה גם זיכרון מתוק: "הבאתי את ירון לניו יורק כשהיה בן תשע, והמשחה הזה מזכיר לי את הטיול ההוא".
לעולם לא לבד
מאז משחה "Yaroni Swim", שנערך באוקטובר 2024, דבי חובשת רק את כובע השחייה המיוחד עם הכיתוב לזכר בנה. "הוא איתי כל הזמן", היא אומרת. "ירון אהב את המים והיה גאה בהישגיי בשחייה - הוא אמר לי את זה. הוא אפילו דיבר על השחייה שלי עם החיילים שלו בזמן המסעות הליליים, כדי לשמור אותם ערים".
והיא לא שוחה לבד. לצידה ענת אחימאיר אשחר, מקבוצת "שחייני המים הפתוחים" בתל ברוך, שבה שוחה גם דבי. "הקבוצה הזו עוזרת לי להתמודד עם האובדן העצום", היא מסבירה. "המים תמיד עזרו לי להתמודד עם כל אתגר. וכמו שכתוב על הכובע - 'You'll never swim alone' - בזכות חבריי למים, אני לעולם לא לבד. וירון תמיד איתי".
משחה "20 הגשרים" עובר סביב מנהטן דרך "הארלם ריבר", "איסט ריבר" ונהר ה"הדסון". התנאים המאתגרים - זרמים חזקים, גלים משתנים ומזג אוויר הפכפך - הופכים אותו לאתגר מנטלי ופיזי קשה במיוחד. אבל עבור דבי, כל גל וזרם הם דרך נוספת להרגיש קרובה לבנה.
"השחייה בים עזרה לי להתמודד עם האבל הנורא. השעות הרבות של בדידות במים הפתוחים נותנות לי זמן לחשוב - על הטוב, על הרע, על הכול. אני קוראת למים 'המשרד שלי' - שם מתגבשות כל המחשבות, שם 'נכתבים' כל הנאומים"
זהו מסע של אמא שהפכה את כאבה לכוח, את זכרו של בנה לדחף להמשיך לחיות. במים ההפכפכים של ניו יורק, עם כובע השחייה המיוחד ושמו של ירון על הדגלים בסירת הליווי, היא ממשיכה לשחות - לא רק בשביל עצמה, אלא גם בשביל שאף אחד לא ישכח את הבן האהוב שלה, הקצין הגיבור שהקריב את חייו למען עמו וחייליו.
