כשהאופנוענים הקשוחים פגשו את אורן. צפו
(צילום: באדיבות הקריה הרפואית רמב"ם)
אורן פריצקר, בן 17 מחיפה, חגג ציון דרך לאחרונה. אחרי למעלה משנה של טיפול אינטנסיבי בגידול מוח אלים שהתגלה בראשו, הוא סיים את סבב טיפולי הכימותרפיה ברמב"ם.
כשיצא מבית החולים, המתינו לו שורה של אופנועי הארלי דווידסון מרעישים ומבריקים. אלו היו מתנדבים מ-Custom Angels - קבוצה של אופנוענים ואופנועניות שהוקמה כפעילות התנדבותית מתוך Custom Life - ארגון רוכבי אופנועי הקאסטום הכבדים הגדול בישראל.
4 צפייה בגלריה
אורן אחרי טיפול הכימו אחרון יחד עם חברי קהילת custom angels. "הגעתי הביתה כמנצח"
(צילום: באדיבות המשפחה)
החברים ב-Custom Angels הם בעלי משפחות, הורים ואנשים טובים שמטרתם לספק לילדים תחושת ביטחון, מוגנות והעצמה. הם מלווים ילדים הסובלים מאלימות או בריונות, מגיעים לאירועים מיוחדים בהם ילדים עלולים לחוש בדידות, ומעניקים להם תחושה של "אחים גדולים". לאחרונה, הרחיבו את פעילותם גם לתמיכה וחיזוק ילדים המתמודדים עם אתגרים רפואיים, כמו במקרה של אורן.
בזה אחר זה יצאו האופנועים מרחבת רמב"ם, כשאורן רכוב בגאווה על אחד מהם, ובעודם מטפסים במעלה הר הכרמל, הותירו מאחוריהם את בית החולים ואת הטיפולים הקשים והמייגעים. "הגעתי הביתה כמנצח", סיפר אורן בחיוך, "זה כל כך פשוט לשנות תחושה רעה לטובה, והכול בזכותם", הוסיף.
4 צפייה בגלריה
אורן ואמו, ד"ר מריה פריצקר, במהלך האשפוז. "לא חושבים מיד על הדבר הכי נורא"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"עד לפני שהתגלתה המחלה, אורן היה ילד בריא, פעיל, תלמיד מצטיין וספורטאי מקצועי", מספרת ד"ר מריה פריצקר, אמו של אורן, המשמשת גם כרופאה בכירה בכירורגית כלי דם ברמב"ם. "חודש לפני האבחון הוא התחיל להתלונן על סחרחורות, כאבי ראש ועייפות. אני רופאה בעצמי, לא חושבים מיד על הדבר הכי נורא. אמרנו שנתחיל לברר.
"כשהתלונות החמירו באופן משמעותי, ביקשתי מאשתי להביא אותו למיון", היא משחזרת, "בבדיקת סי.טי ראש גילינו גידול במוח, שבהמשך הסתבר כממאיר".
קרב חייו
האבחון, שהתקבל בדצמבר 2023, תפס את אורן ובני משפחתו זמן קצר אחרי אירועי 7 באוקטובר. וכך, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", מצאו בני משפחת פריצקר את עצמם בקרב משלהם, על חייו של הבן.
יום למחרת האבחון, נכנס אורן לניתוח חירום להסרת הגידול האגרסיבי ברמב"ם. חודשיים לאחר מכן כבר היה בארה"ב, שם עבר במשך שמונה שבועות טיפול קרינתי מיוחד, המאפשר לטפל בגידול באופן ממוקד מבלי לפגוע ברקמות העדינות שמקיפות אותו.
"אנחנו מדברים על אזור המוח ועמוד השדרה. המחלה השפיעה מאוד על בריאותו, ורצינו לשמר את תפקודיו השונים ככל האפשר. בכל זאת מדובר בנער צעיר", מסבירה אמו, "ההקרנה בשיטה המיוחדת לא נעשית בארץ, אלא רק באוסטריה ובארה"ב, שם יש מרכזים שרמב"ם משתף איתם פעולה".
4 צפייה בגלריה
על האופנוע של אמיר מקהילת custom angels. "כתב שישמח לקחת את אורן לסיבוב, כי ידע שזה מה שאביו היה עושה"
(צילום: באדיבות המשפחה)
החזרה לישראל, בתום הסבב הטיפולי שם, הייתה ביום הולדתה של ד"ר פריצקר במרץ. "ניתחנו מה שיכולנו. הקרנו מה שאפשר. מפה המשכנו למספר סבבים של טיפולי כימותרפיה, אחת לשישה שבועות, במטרה לחסל את התאים הקטנים שעוד נותרו ואלו שעדיין לא רואים ועלולים להתפתח. לא השארנו למחלה סיכוי", אומרת ד"ר פריצקר.
"כירורגית, תרופתית ומניעתית, עשינו כל מה שאפשר, אבל גם ברמה הפיזית וגם ברמה הנפשית, המסע הזה השאיר את חותמו", היא מוסיפה, "המחלה תפסה את אורן באמצע החיים, רגע לפני בגרויות, טיולים שנתיים, מחשבות על גיוס. מילד פעיל ואנרגטי - הוא הפך לחולה ועצור, מפול גז לאפס. היה קשה לראות אותו כך, מכונס בעצמו".
"גל מטורף של תגובות"
הרצון לשפר את מצב הרוח והמוטיבציה של בנה, הניעו את מריה לחשוב מחוץ לקופסה. יום אחד, כשנסעו אחרי אופנוע שעקף אותם בדרך, היא שאלה את בנה אם יעניין אותו לרכוב על כלי כזה.
ההתלהבות שלו מהעניין הובילה אותה להעלות פוסט בקבוצת פייסבוק ייעודית, ומשם - היסטוריה: "גל מטורף של תגובות. המון לייקים ושיתופים, הרבה פניות שלא פסקו. כולם התנדבו, הציעו, רצו לעזור. זה ממש מרגש אותי גם היום כשאני חושבת על זה", משחזרת האם. "כתב לי בחור אחד, אמיר, שאביו נפטר זמן קצר לפני כן מסרטן, שישמח לקחת את אורן לסיבוב כי ידע שזה מה שאביו ז"ל היה עושה. אחד אחר הציע סיבוב על כלי מיוחד, שלישי הציע בכלל טיסה במטוס פרטי. ההיענות הייתה מדהימה.
4 צפייה בגלריה
במטוס של אלון, חבר קהילת custom angels. "כולם התנדבו, הציעו ורצו לעזור"
(צילום: באדיבות המשפחה)
"קבעתי עם החברים ולקחתי את אורן לטיול בהפתעה", היא משחזרת, "הוא לא ידע שהם מחכים לנו. הם לקחו אותו לסיבוב, ומאז אנחנו בקשר עם האנשים האלה שנראים כל כך קשוחים מבחוץ - אבל בפנים כולם רכים ומלאי נתינה".
לקראת הטיפול האחרון, היה זה אך טבעי לרתום פעם נוספת את החברים על הגלגלים. "אורן לא ידע שהם מחכים לו בחוץ. הוא יצא ממש שבור מהטיפול הזה, שהיה הפעם קשה במיוחד. כשראה אותם בחוץ, נדלקו לו העיניים. שאלתי אותם, 'מי לוקח את הבן שלי הביתה?' וכך הם יצאו לדרך", היא מסכמת בחיוך.
"היה יום גשום ומזג אוויר לא נעים", נזכר אורן, "הטיפול היה ממש קשה. קצת נשברתי ויצאתי משם בהרגשה לא טובה, אבל כשראיתי אותם הכול השתנה. הם באו בשבילי, הנסיעה הזו יחד איתם, בשיירה, עם מוזיקה ברקע - עשו לי כל כך טוב. ממש הרגשתי שניצחתי. כשהגעתי הביתה כבר לא זכרתי איך יצאתי מבית החולים. אני רוצה לומר להם תודה".
