ספטמבר מסמן מדי שנה את תחילתן של עשרות מכינות קדם־צבאיות. מאות צעירים וצעירות מכל רחבי הארץ – ולעיתים גם מהתפוצות – עוזבים את הבית, מתכנסים בקבוצות חדשות, ובוחרים להקדיש שנה להתבגרות, לעיצוב זהותם האישית והחברתית, ולחיפוש אחר אחריות ומשמעות. בעידן של שינויים חברתיים, פוליטיים וביטחוניים, הבחירה הזו אינה מובנת מאליה – והיא משקפת רצון כן להיות חלק ממאמץ עמוק לעצב את דמותו של הדור הבא.
המכינות הקדם־צבאיות הוקמו מתוך אמונה שחווית חינוך אינטנסיבית לפני השירות הצבאי יכולה להוות מנוף ליצירת מנהיגות צעירה ואחראית יותר. אכן, לאורך השנים הוכח כי בוגרי מכינות משתלבים לא רק ביחידות השדה והפיקוד בצה״ל, אלא גם בתפקידי מפתח בשירות הציבורי ובחברה האזרחית. אך כדי למצות את הפוטנציאל הזה, יש הכרח בהגדלת ההקצאות וההשקעה הציבורית במפעל המכינות.
אחת הדוגמאות לכך היא מכינת חמש אצבעות, שלפי ראשי פיתחה שיטה המשלבת בין ספרה לסייפה – לימודי רוח והגות לצד חוויות שטח, אתגר פיזי ועמידה במבחנים קבוצתיים. החניכים, כך מבטיחים במכינה, לומדים להחזיק בשתי היכולות גם יחד: יכולת רוחנית–מחשבתית שמעניקה עמוד שדרה ערכי, ויכולת ביצועית–מעשית שמכשירה אותם להנהיג בשטח. הם מסבירים כי זוהי גישה חינוכית המבקשת לטפח מנהיגים שלמים – כאלה שמבינים את משמעות האחריות הציבורית לא רק במילים, אלא גם במעשים.
הביקוש למכינות ממשיך לגדול מדי שנה. במחזור האחרון של מכינת חמש אצבעות נבחרו כ־70 חניכים בלבד מתוך יותר מ־3,000 מועמדים – נתון שמעיד על העניין הרחב והאמון הציבורי במודל החינוכי הזה. לקראת השנה הנוכחית, הצפי הוא לעלייה נוספת במספר המועמדים.
ב"חמש אצבעות" קוראים למחויבות ממשית מצד מקבלי ההחלטות – הרחבת התקציבים, חיזוק התמיכה, והכרה בכך שמכינות אינן מותרות, אלא השקעה אסטרטגית בביטחון הלאומי ובחוסן החברתי של מדינת ישראל. לתרומות, שיתופי פעולה ותמיכה במכינת חמש אצבעות.
