"למדינת ישראל יש הזדמנות היסטורית להפוך לצומת סחר מרכזי בין אסיה לאירופה. אסור לנו לפספס את חלון ההזדמנויות הזה", כך מסביר חזי חאלאויה, יו"ר חברת נמלי ישראל, בפאנל מיוחד ב"ועידת האנשים של המדינה". בפאנל השתתפו גם ד"ר גיא לרון, מרצה וחוקר במחלקה ליחסים בינלאומיים באוניברסיטה העברית בירושלים, וענבל נסים לובטון, מומחית לתימן מאונ' תל אביב כיצד משפיע האיום הזה על נתיבי הסחר הבינלאומיים וההזדמנות של ישראל.
"בעצם זו מלחמת פיראטים של העידן החדש, שבו חות'י עולה עם טיל נ"ט והנה הוא משפיע על הכלכלה הגלובלית, זה משהו שלא יכולנו לדמיין, אז בוודאי שיש השפעה על מדינת ישראל. ויש השפעה על כל העולם" מסביר חאלאויה, "שאלו אותי לא מזמן 'חזי, החות'ים סגרו את הגישה לנמל אילת?' אמרתי להם, לא, הם סגרו את הגישה לאירופה. 12% מהסחר בין ארצות המזרח לבין אירופה עובר בתעלת סואץ. אז נכון שגם אנחנו נפגענו, אבל האינפלציה במדינות אירופה נפגעה לא פחות. מדובר על עיכובים, עלויות ביטוח, עלויות אחסנה, כולם נפגעים". לדבריו, "במשבר הזה, נולדה הזדמנות למדינת ישראל ואנחנו חייבים לנצל אותה. בפרויקט מסדרון האיימק (IMEC) בין הודו לאירופה, אנחנו צריכים למצב את עצמנו כצומת סחר אסטרטגית בין המזרח לאירופה, מה שייצר תלות של המדינות בישראל ויתרום לצמיחה ולעצמאות כלכלית".
משתתפי הפאנל
(צילום: יריב כץ)
"אני רוצה לשתף את התפיסה שלי, שמה שקורה בסחר או אסטרטגיית הסחר, זו הסיטואציה שבה אנחנו נמצאים היום, והחשיבות שלה למדינת ישראל, לחוסן הלאומי והביטחון הלאומי היא לא פחות מהעוצמה הצבאית שאנחנו משדרים. לצורך העניין קידמנו מהלך של נמל יבשתי שאנחנו עכשיו אמונים עליו ונציג אותו לממשלה כדי לקבל אישור לבנות אותו, וכל זה כחלק מאסטרטגיית סחר שמדברת על הנמלים הימיים, הנמלים היבשתיים והקונקטיביות, החיבור ביניהם כדי באמת לשרת את אותה אסטרטגיית סחר". ענבל נסים לובטון הסבירה כי ההתמודדות עם האיום החות'י מחייבת פעולה בכמה מישורים: צבאי, פנים־תימני, אזורי ובינלאומי. לדבריה, לא ניתן להכריע את החות'ים באמצעות תקיפות אוויריות בלבד, ויש לקדם פתרון למלחמת האזרחים בתימן לצד שיתוף פעולה בינלאומי להגנה על נתיבי השיט. ד"ר גיא לרון הוסיף כי לצד ההתמודדות הצבאית, על ישראל להתמקד במה שבשליטתה- פיתוח תשתיות התחבורה והפיכתן לאטרקטיביות להעברת סחורות, כדי לחזק את מעמדה כנתיב סחר חלופי.
איציק לארי
(צילום: יריב כץ)
איציק לארי, יו"ר מפעל הפיס, אמר בראיון עם שרון כידון כי יש לשבור את "מחסום הבושה" סביב טיפול נפשי, וקרא לבנות "אסטרטגיה כלכלית חדשה" לצפון ולדרום, שתשכפל את מה שעשתה תעשיית ההייטק האמריקנית כשיצאה מעמק הסיליקון לטקסס ולצפון קרוליינה. לדבריו, מפעל הפיס מקדם בנייה של מרכזי חוסן ומלווה רשויות מקומיות חלשות לאורך כל הדרך, ולא רק מעביר להן כסף. "זיהינו במפעל הפיס שזה אחד האתגרים שהחברה הישראלית מתמודדת איתם, ותתמודד איתם בשנים הקרובות", אמר לארי. מפעל הפיס פועל לחיזוק הרשויות המקומיות, מתוך תפיסה שרשות חזקה היא בסיס לקהילה חזקה, לחוסן קהילתי ולאיכות חיים טובה. לדברי לארי, הרשויות המקומיות הן הגורם השלטוני שנמצא בקשר היומיומי עם התושבים, אך רבות מהן בפריפריה מתקשות לממש פרויקטים ולנצל תקציבים בשל מחסור ביכולות ובמשאבים.
לכן, מפעל הפיס לא מסתפק במתן תקציבים להקמת מבני ציבור, אולמות ספורט והיכלי תרבות, אלא מלווה את הרשויות לאורך התהליך כולו, החל ממיפוי הצרכים והתכנון ועד לביצוע, באמצעות יועצים וסל כלים מקצועי. במקביל, הארגון מקדם תפיסה שלפיה פיתוח כלכלי בצפון ובדרום מחייב חיבור בין חינוך, אקדמיה, תעשייה ויזמות. במסגרת זו הוא משקיע בחינוך מגיל צעיר, בחינוך טכנולוגי ופיננסי, בתוכניות שחמט בבתי ספר, בהכשרת תלמידים למסלולים טכנולוגיים ובשילוב חרדים בתעשיית ההייטק. המטרה היא ליצור מוקדי תעסוקה וצמיחה כלכלית בפריפריה, למשוך אליהם יזמים וחברות ולספק לתושבים אפשרויות תעסוקה איכותיות, כך שלא ייאלצו לעבור למרכז הארץ. לדברי לארי, חיזוק הפריפריה אינו רק צורך שנובע מהפגיעה שספגה במלחמה, אלא אינטרס לאומי וכלכלי, שנועד לצמצם פערים, להגדיל את התוצר ולמנוע את ריכוז הפעילות הכלכלית במרכז הארץ.
בועז לוי
(צילום: יריב כץ)
בראיון מיוחד, בועז לוי, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, מספר על הדרישה למערכות ישראליות של הגנה מפני טילים. "אנחנו נמצאים כבר שלוש שנים במערכה מאוד מורכבת. בפעם הראשונה בעולם יש ביטוי בתחום הטילאות למטחים מהסוג ששוגרו לישראל. אף אחד לא חשב אז על תרחיש כזה", כך אומר בועז לוי, יו"ר דירקטוריון התעשייה האווירית לישראל, בראיון בוועידת "האנשים של המדינה". לדבריו, התעשייה האווירית פועלת מסביב לשעון כדי לחדש את מלאי המיירטים ולחזק את חוסנה של ישראל.
בהתייחסו למחסור במיירטים הסביר כי ישראל מפעילה מערך הגנה רב־שכבתי הכולל את מערכות חץ 2 וחץ 3 ובמקביל מפתחת את חץ 4 "יירוט של טיל בליסטי בחלל הוא לא דבר של מה בכך. בסוף אנחנו צריכים לדעת להשמיד את טיל המטרה בגובה רב מאוד, מחוץ לאטמוספירה, בצורה מאוד מדויקת. פגיעה של כדור בכדור אומרת שהמערכת הזאת מתוחכמת ועולה כסף", אמר. לוי ציין כי במערכות הקודמות שיעורי היירוט של מערכת החץ עלו על 90% והביע ביטחון ביכולת ישראל להתמודד גם בעתיד, בזכות התיעדוף של חיל האוויר והייצור המתמשך בתעשיות הביטחוניות. בהתייחסו לאמברגו ולמגבלות על אספקת רכיבים זרים אמר לוי כי ישראל הצליחה למצוא תחליפים לרכיבים שמדינות הפסיקו לספק. "במדינת ישראל נמצאים מיטב המוחות ואין דבר שאנחנו לא יודעים לעשות בישראל". לדבריו, ישראל כמעט שאינה תלויה בצרפת בכל הקשור למערכות הייצור שלה. לוי התייחס גם לביקוש הבינלאומי למערכות ההגנה האווירית הישראליות, על רקע המתיחות הביטחונית בעולם. לדבריו, מערכת החץ זוכה להתעניינות רחבה, וגרמניה, שחתמה על עסקה לרכישתה לפני 7 באוקטובר, קיבלה את המערכת בהתאם להתחייבויות ישראל גם במהלך המלחמה. "יש פוטנציאל ענק באירופה עצמה, אבל ההתעניינות היא כלל עולמית", אמר.
ניסים פרץ
(צילום: יריב כץ)
מנכ"ל נתיבי ישראל, ניסים פרץ, התייחס בוועידת "האנשים של המדינה" בראיון מיוחד לעיכובים בשיקום הצפון ולקידום פרויקטי התשתיות הלאומיים. לדבריו, מתוך 600 מיליון שקל שהובטחו לשיקום התשתיות בצפון, התקבלו עד כה בנתיבי ישראל 37 מיליון שקל בלבד. פרץ, תושב דובב, מתח גם ביקורת על העיכובים בתקצוב ואמר כי בעוד שבדרום השיקום התקדם, בצפון התמונה שונה. לצד זאת, הציג פרץ את הרכבת לקריית שמונה כנקודת אור. לדבריו, הפרויקט קיבל תקציב של 2.4 מיליארד שקל וכבר החל להתקדם בשטח. ב-2028 צפויים לצאת למכרזים בהיקף של מיליארדי שקלים להקמת שתי מנהרות באורך של יותר מ-20 ק"מ, בין צומת חנניה לראש פינה. במקביל, מקודמות העתקת תשתיות והפקעת שטחים.
באשר לרכבת לאילת, ציין כי הקטע מבאר שבע לדימונה תוקצב ב-500 מיליון שקל ויצא לדרך, אך המשך התוואי מדימונה לאילת עדיין נמצא בשלבי תכנון מוקדמים, בין היתר בשל מחלוקות סביב הפגיעה בטבע ובמעברי בעלי חיים.
פרץ עדכן גם כי מקודמת הקמתם של שני שדות תעופה משלימים לנתב"ג, בבית קמה וברמת דוד.
"צריך להכניס את המגזר הפרטי לפרויקטים כאלה ולשבור מונופולים" הוא הסביר. "אנחנו מתקדמים לשני שדות תעופה משלימים, בבית קמה וברמת דוד. "ב-2028 ייצא המכרז לבית קמה, ואני חותם על מה שאני אומר. רמת דוד יתקדם קצת מאוחר יותר בגלל הממשקים עם חיל האוויר. חייבים לשתף את המגזר הפרטי בפרויקטים מהותיים".
פורסם לראשונה: 12:36, 14.10.26
