בשיתוף המרכז האקדמי שלם
המרכז האקדמי שלם
כתבת: שירה ביסקוביץ שוורץ | צילום: ירון שרון
האם לימודים גבוהים צריכים לתת לסטודנטים מקצוע? להכשיר למחקר? אולי להעניק מיומנויות אנליטיות וכלים לחשיבה ביקורתית? או אולי, יש למוסד אקדמי תפקיד נוסף, דרמטי אפילו, בעיצוב המנהיגים והמנהיגות של ישראל בעתיד? לסוגיות האלה נדרש לפני עשור המרכז האקדמי שלם, שהוקם בירושלים, עם חזון מיוחד. "המרכז הוקם מתוך אמונה שיש צורך בהתחדשות בתחום הלימודים הגבוהים בישראל", אומר ד"ר עידו חברוני, ממקימי המרכז. "המחשבות שלנו מלפני עשור קיבלו משמעות מיוחדת בשנה האחרונה. ראינו כאן דור צעיר שמתגייס, שמחויב למדינה, שמסתכל קדימה, וחושב על היום שאחרי, אנחנו חושבים על העתיד, על העשור שאחרי ואפילו על היובל הבא. צפו בסיור בקמפוס הבוטיקי בירושלים בראש העמוד.
התוצאה היא תוכנית לימודים שנועדה לתת לאנשים צעירים, שרואים את עצמם מובילים את המדינה הזאת בכל התחומים, בסיס לגיבוש זהות אישית ותפיסת עולם, וגם ידע ומיומנויות שיאפשרו להם להגשים את הרעיונות שלהם".
מה כוללת תוכנית הלימודים?
"מסלול הלימודים במרכז האקדמי שלם מבוסס על מסורת ה"ליברל ארטס" וכולל בסיס של לימודי פילוסופיה, ספרות, הגות יהודית, כלכלה, היסטוריה, אמנות, מדעים, והכל בסביבה שתומכת בחשיבה, דיון ודיאלוג עם עמיתים שרוצים ומשתוקקים לאותם דברים", מסביר ד"ר חברוני "בנינו תוכנית לימודים שמאפשרת לסטודנטים לשאול את השאלות הבסיסיות קודם כל 'בשביל מה' ואחרי כן 'מה השלב הבא?' 'מה עוד יש לעשות?' ולמצוא את התשובות עליהן מתוך דיאלוג מעמיק עם המסורות שמהן נבנתה הזהות שלנו, ומתוך הקשבה לעמיתים ששואלים את אותן שאלות, אבל מציעים תשובות אחרות".
מה קורה בהמשך?
"החל מהשנה השנייה ללימודים כל סטודנטית וסטודנט בוחרים בתוכנית לימודים נוספת. הבחירה היא בין לימודי מזרח תיכון ואסלאם, תוכנית בינתחומית לפילוסופיה והגות יהודית, ותוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון*".
שולחנות עגולים
פרט לתוכנית הלימודים הייחודית, במרכז האקדמי שלם גם לומדים באופן שונה. רוב הקורסים לא מתנהלים במתכונות של הרצאות, כמקובל במוסדות אקדמיים, אלא בשיחות, המתנהלות בכיתות לימוד קטנות שנותנות מקום ביטוי לכל הסטודנטים. השיבה בכיתות היא סביב שולחנות שמאפשרים מעגלי למידה ודיון. "אנחנו מלמדים ולומדים בצורה דיאלוגית, אומר ד"ר חברוני, "הטקסט במרכז וכולם מוזמנים להציע את ההבנות שלהם בנוגע אליו. יש מרצה בכיתה, כי יש לו ידע ויכולת להנחות את הלמידה, אך הסטודנטים משתתפים באופן פעיל בשיחה, ולא רק מסכמים חומר או עונים לשאלות שלו".
סוגיית העיצוב חורגת גם מעבר לכיתות עצמן. "גם בתכנון ובבניה של הקמפוס הייתה חשיבה על כל פרט. עיצוב המרכז כולל שילוב של מסורות מערביות, יהודיות, מזרח תיכוניות וירושלמיות", אומרת אודליה יצקן, סמנכ"לית קשרי חוץ ובוגרים של המרכז האקדמי שלם. "אלה באות לידי ביטוי מאופן הבנייה ועד בחירת הכיסאות. חזית העמודים, חיפוי האבן הירושלמית, החצר הפנימית ואלמנטים נוספים משלבים וממזגים מסורות ".
לצד כל אלה, העיצוב של המקום עוזר להגשים את החזון החינוכי והחברתי של המרכז – קומת המרצים מעוצבת כ"האב" שבו מרצים וסטודנטים יכולים לשבת יחד ולדון בנושאים שעלו בכיתה, הסלון (הלאונג') החמים שבמרכזו פסנתר, וחדר האוכל המשותף שמעוצב בהשראת דיינר או ביסטרו – הופכים את הקמפוס לבית השני של הסטודנטים, שבו כל אחד ואחת מהם יכולים למצוא את המקום שבו הם יכולים להתאוורר ולנוח.
מהכיתה אל השטח
לא בכדי הוקם המרכז האקדמי שלם בירושלים, "ירושלים היא עיר בינלאומית, שבה נמצאים כל מוסדות השלטון וגם מטות של ארגונים מרכזיים בציבוריות הישראלית. העובדה הזו מאפשרת לנו להציע לסטודנטים שלנו שלל הזדמנויות מקצועיות כגון התמחויות, תמיכה ביוזמות, מפגש עם נשות ואנשי מפתח ועוד. המטרה היא להשתלב עם התרבות והמקום, שהוא כל כך חשוב לכל כך הרבה מסורות, ולב ליבה של מדינת ישראל", מוסיפה יצקן. "אנחנו מצד אחד עושים הכל כדי שהקמפוס יהיה בית לסטודנטים, ומהצד השני כל הזמן דוחפים ומעודדים אותם לצאת החוצה לעשייה משמעותית בעולם האמיתי. אנחנו מלווים אותם במהלך הלימודים וגם כבוגרים שנים אחרי כן, עוזרים להם להתפתח מקצועית, ולתרום לשגשוג של החברה הישראלית".
כדי שהסטודנטים יוכלו להשקיע את מירב זמנם ומאמצם בלימודים המרכז מעניק לכל הסטודנטים מלגות לימודים וגם מלגות קיום ומגורים. "אנחנו תומכים בסטודנטים שלנו כדי שהם יצטרכו פחות להשקיע בצד של להחזיק את עצמם, ויוכלו להשקיע יותר בלימודים, ביוזמות חברתיות ובפיתוח מקצועי", מוסיף ד"ר חברוני. "אנחנו מעניקים לכל הסטודנטים מלגת מחייה, מציעים עזרה בשכר דירה באזור הסובב את המרכז, מה שמסייע לפריחתה של קהילת הסטודנטים. שכר הלימוד הוא בגובה שכר לימוד אוניברסיטאי, כך שכל מי שמתאימים יכולים ללמוד כאן, ואין חסם כלכלי".
הדור הכי נכון
"המציאות משתנה בקצב מסחרר, הבינה המלאכותית מאפשרת דברים שלא יכולנו לדמיין ואנחנו לא יודעים באמת איך ייראה שוק העבודה בעתיד – אבל אנחנו כן יודעים שלא משנה כיצד הטכנולוגיה תתפתח – תמיד יידרשו יכולות אנליטיות, הבנה ותקשורת בינאישית, למידה ועיבוד מידע, יכולות המשגה, רטוריקה וחשיבה ביקורתית, ולכן בזה אנחנו מתמקדים", אומרת יצקן.
השנה האחרונה והמטלטלת שחווינו הדגישה עד כמה חשוב להעמיד דור מנהיגים חדש. "ראינו בשנה האחרונה שסע רעיוני עמוק יחד עם דאגה גדולה ומסירות לשאלת עתיד המדינה", מסכם ד"ר חברוני, "השאלות – 'מהי מדינת ישראל? לאן היא צריכה ללכת? הן קריטיות. אנחנו מבינים שהמאבק על עצם קיומנו עוד לא הסתיים, אך גם רואים שיש לנו על מי לסמוך שיובילו את מדינת ישראל קדימה". צפו בכתבת הווידיאו בראש העמוד.
* הענקת התואר בתוכנית ללימודי אסטרטגיה, דיפלומטיה וביטחון מותנית באישור המועצה להשכלה גבוהה.
פורסם לראשונה: 13:33, 11.03.24
