הביטוח הלאומי הוא הגוף החברתי הגדול בישראל. כמייעץ לכנסת בנושאים הסוציאליים וכמי שפוגש יום יום את הציבור, הוא נמצא, פוגש ומלווה ביום יום את אזרחי המדינה בכל הארץ, בכל שלבי החיים - מלידה ועד זיקנה.
בתוך הביטוח הלאומי מגוון מחלקות העוסקות במיצוי זכויות ובמפגש אישי עם הקהילה, למשל חגיגות 100 שנה לאזרחים ותיקים במקום מגוריהם, מיצוי זכויות בתחנות ניידות בערים שונות, כנסים מיוחדים וגם אירוע חגיגת בר ובת מצווה לילדים יתומים.
האירוע שיתקיים היום (ד') בסופרלנד ומכונה על ידי אגף השיקום של הביטוח הלאומי החתום עליו 'מצוולנד' הוא אחד מאירועי השיא שהביטוח הלאומי מקיים ובא לשים ילדים יתומים ובני משפחותיהם במרכז, במנותק מהקושי היומיומי.
המטרה: לצאת ממסגרת השכול והעצבות ולקיים חגיגת כניסה לבגרות באווירה קלילה ומחבקת. האירוע מתקיים בסופרלנד שנסגר במיוחד בשבילם, משפחתם והחברים שהם רוצים להזמין. היום כולו מוקדש עבורם עם כיבוד מגוון, מתנות והופעה של עדן חסון. האירוע המיוחד מיועד לכל גווני האוכלוסיה בשלושה אירועים ייעודים, אחד שמותאם למגזר הכללי, אחד למגזר חרדי ואחד למגזר ערבי.
מחלקת השיקום בביטוח הלאומי מסייעת באופן כללי לאנשים עם מוגבלות (נכות, נפגעי איבה, נפגעי נפש ועוד) ולאלמנים ואלמנות להשתלב או לשוב לעבודה. הזכאות לשיקום מקצועי אינה מותנית בזכאות לקבלת קצבה, אלא באחוזי הנכות (מעל 20%). העובדים הסוציאליים באגף השיקום מכינים לכל אדם 'חליפה' מותאמת - תוכנית שיקום אישית, ומלווה אותם בתהליך השיקום עד להשתלבות בעבודה.
השיקום המקצועי כולל: אבחון תעסוקתי, לימודים אקדמיים או מקצועיים, מימון אביזרי לימוד, תמיכה במהלך הלימודים וסיוע בהשמה בעבודה. בנוסף, ישנן תוכניות טרום שיקום: כמו 'הום סטייליינג' לנפגעות תקיפה מינית, 'ווין וורק' – עזרה בפיתוח מיומנות עבודה ופיתוח עסק עצמאי לנכים, פרויקטים מיוחדים למגזר החרדי, הערבי והרוסי, תוכנית שיקום לחולי סרטן, פסיכו דרמה ועוד.
אירוע ה"מצוולנד" נועד בין היתר לחשוף משפחות שאינן מכירות את זכיותיהם בביטוח הלאומי בכלל ובפרט במחלקת השיקום, חיזוק האמון ויצירת ערוץ תקשורת נוסף אל הביטוח הלאומי.
איך מתחילים בכלל?
אחת מהמשפחות שיגיעו לחגוג היום הם משפחת רימל מנווה צוף .בני המשפחה נקלעו בשנת 2019 לתאונת דרכים בצומת עופר, באזור גבעת זאב כשנהג התנגש במכוניתם במהירות עצומה. האם (ציפי) והבת הצעירה (בת שלושה שבועות - נועם) מתו במקום. האב אפרים והבן איתי נפצעו באורח אנוש. אחרי מאמצים רבים של הרופאים, הצליחו לייצב את מצבם והם שוחררו להמשך שיקום.
איתי איבד את רגלו ומטופל יום בבית חולים אלין, ואפרים רותק לכיסא גלגלים. בנוסף לאבל על מות יקירותיהן ולנכות שלו ושל בנו - אפרים התמודד עם גידול של עוד שלושה ילדים קטנים (לאה בת ה-12, עמיחי בן ה-10, והראל בן ה-6).
"זה לא פשוט. אין ספק. בעקבות התאונה, הפכתי למשותק בפלג גוף תחתון ומרותק לכיסא גלגלים. בסך הכל הייתי בבית החולים כמעט שנה; חמישה חודשים אשפוז ואז שיקום עוד שבעה חודשים", משתף רימל. "בזמן הזה, אני מבין שצריך להתחיל להתמודד עם החיים לפני, והאמת זה הלחיץ אותי. איך מתחילים בכלל? במהלך תהליך השיקום בבית החולים, התחלתי להבין שאני צריך להתמודד עם כל הבירוקרטיה והגשתי בקשה דרך אתר האינטרנט של הביטוח הלאומי", הוא מוסיף.
"לפני התאונה, כמו כל אדם, ההיכרות שלי עם הביטוח הלאומי הייתה מזערית. פעם אחת שהגשתי בקשה לאבטלה ופעם אחרת שהגשתי בקשה למילואים. לא בדיוק דברים קיצוניים, והכל התנהל טוב. אבל, זה לא חשף בפניי את הטיפול במקרים הקשים, ברגעים שאתה הכי זקוק שמישהו יעזור לך. שום דבר, לא הכין אותי לרגע הזה וכל הסטיגמות שהיו לי התנפצו לחלוטין - אני קיבלתי מאתיים אחוז. באופן מיידי סניף הביטוח הלאומי בפתח תקווה יצרו איתי קשר. לינה טריף ממחלקת ניידות בביטוח הלאומי, ליוותה אותי והכול ביעילות ובקלות התנהל דרך הטלפון והמיילים. היא מדהימה, ממש נס גלוי, והייתה לצידי בכל שלב ובכל רגע, תוך כדי שהיא מטפלת בעוד מאות פניות. היא הדריכה אותי בכל שלב בתהליך, הסבירה לי הכול בסבלנות אין סופית. היא עזרה לי להתכונן לוועדה בביטוח הלאומי ובכללי בכל התהליך בשאר המשרדים הממשלתיים, אליהם הייתי צריך לגשת", הוא מוסיף.
"היו קשיים בירוקרטיים במשרדים ממשלתיים אחרים. הדוגמא הכי חזקה אצלי זה רישיון רכב שהייתי צריך לעשות מחדש במצבי הנוכחי כנכה. אנשים לא מבינים כמה רכב, דבר פשוט לכאורה, נותן כוח ועוזר לי לזוז ממקום למקום - משמש לי כרגליים. לקח לי המון זמן עד שהתחיל התהליך, עד שהביאו לי מורה נהיגה ואז הקורונה שהשתיקה הכול. הגוף היחידי שהסביר לי ונתן לי תשובה, זה ביטוח לאומי. לדעתי הביטוח לאומי הוא הגוף היחידי מכל המשרדים הממשלתיים שפוגש את האזרח, רואה אותו בעיניים וגם זה שחוטף. בנוסף, החוק מאוד מסובך מחוקים ותתי חוקים ומי שקובע הוא לא ביטוח לאומי. ביום שקיבלתי אישור משאר המשרדים הממשלתיים, הביטוח הלאומי היה מהיר ואישר לי את הכול".
המשפחה קיבלה התאמות לבית בעקבות הנכות, אישור רכב, סיוע בהוצאת רישיון מותאם וקצבת ילד נכה. לפני כחודש, אפרים נישא בשנית. "שנתיים לאחר ששכלתי את אשתי ציפי ז"ל בעקבות תאונת הדרכים, התארסתי עם איילת קולמן, שהתאלמנה מבעלה עדיאל בפיגוע בעיר העתיקה בשנת 2018", מספר אפריים. "איילת ואני שמענו האחד על השנייה. הכרתי את הסיפור שלה ושמעתי על הפיגוע שהתרחש קרוב למקום העבודה שלי. ברגע שחברים קרובים הכירו בינינו, באופן רשמי, היה חיבור מיידי", הוא מחייך.
"הבן שלי איתי חגג לפני שנתיים בערך בר מצווה, אבל באותו הזמן המצב לא היה כל-כך טוב והחלטנו לעשות משהו יותר אינטימי. היום המשפחה שלנו חזקה, ואנחנו הולכים בפעם הראשונה, יחד כמשפחה. חונכתי לדעת לדבוק בחיים ובטוב. להיות שמחים במה שיש ולהשיג את המירב".
"אנחנו נגיע לאירוע 'מצוולנד' ונחגוג לבתי לאה גיל מצוות באווירה שמחה ומשפחתית", הוא מוסיף. "לצד כל המורכבות המובנת של חיינו. אני חושב שקודם כל זו בחירה. לבחור בחיים, לראות את הטוב, לדבוק במה שיש ולא במה שאין. שנית, להתמקד בחוסר, לא הופך את המצב להיות קל, להיפך זה רק יותר קשה. אנחנו משתדלים לחיות חיים משמעותיים וזה מה שנותן לנו כוח להתמודד עם החיים", הוא מסכם.
"לצערי, ידעתי לקראת מה אני הולך"
טל ולימור אלמושנינו התחתנו לפני 19 שנה והביאו לעולם ארבעה בנים. בשנת 2013, לימור חלתה בסרטן השד - היא עברה טיפולים אינטנסיביים, אך הסרטן חזר שוב ב-2016 והפעם באופן קשה יותר.
"למעשה מהרגע שחזרה שוב המחלה של אשתי זיכרונה לברכה, וראיתי שמנסים טיפולים ולא מצליחים. משהו בי בראש ובמחשבה השתנה, והתחלתי לעשות הכנות לקראת הבאות. במיוחד התחוור לי שמה שאני עושה נכון, כי גם אבי ז"ל התדרדר גם ממחלת הסרטן, ונפטר שנה וחצי בערך לפניה. לכן, ידעתי, לצערי, לקראת מה אני הולך", שיתף אלמושנינו.
מאז 2013 טל מטפל בבית ובילדים שגילו קשיים רבים בעקבות המצב. מצבו של הבן הקטן שהיה בן שש וחצי, החמיר שבעקבות הטראומה לאחר מות האם. טל הגיע לביטוח הלאומי דרך אחת מהפעולות בקהילה - מפגש הסבר עם עוד אלמנים ואלמנות על הזכויות המגיעות להם.
"אני חייב להגיד שנחשפתי באמת לצד הנותן של ביטוח לאומי, לצד הסטיגמה הקיימת. אני חושב שזה פחות ידוע. למי שאין בעיות הוא לא חשוף לזה, וכמובן עדיף שהחיים יהיו רגועים ובריאים. בתקופה שלימור הייתה חולה, הביטוח הלאומי היה איתנו ותמך בהיבט הכלכלי, דמי מחייה בנוסף לקצבת שארים, החזרי נסיעות ועוד. כל ההתנהלות הייתה קלה ונוחה, ואף יזמו מפגש לאלמנים ואלמנות שחושף אותנו לזכויות המגיעות לנו", מסביר אלמושנינו.
מאז שלימור נפטרה טל לא עבד גם בגלל הקורונה וגם בגלל המצב בבית. לאחר המפגש הוא הגיע לסניף הביטוח הלאומי באשדוד למחלקת שיקום אצל אושרת יעקוב שדיברה איתו באופן מקיף ויחד הם בנו תוכנית שיקום, תוך הבנה כי הוא רוצה להגשים את חלומותיו והם בעלי מימוש.
"למזלי אני בן אדם מאוד מעורב בבית בכל התחומים של הבית והפעילות, גם לפני מחלתה של לימור ז"ל. אז טיפול בילדים לא היוותה בעיה, להפך זה הכי טבעי שיש. אין ספק שעברתי כמה שנים קשות. לאחר לכתו של אבי ז"ל ולכתה של אשתי ז"ל גם הופסקה עבודתי בעקבות הקורונה וצמצומים בחברה, ולראשונה מצאתי את עצמי מובטל בבית. בחרתי לראות את המצב כהזדמנות, ראיתי כמה הילדים צריכים אותי בטיפול הבית ובתמיכה שלי. תוך כדי זה, הבנתי שאני צריך לחפש את עצמי במקצוע שאוכל להיות מעורב בבית", הוא מוסיף.
"הייתה לי מחשבה לשלב בין עבודה לבית ועלה לראשי מקצוע כמעסה. הפנייה של הביטוח הלאומי הגיעה בדיוק בזמן ששקלתי את צעדי, ובאמת עזרו לי באופן מלא ובצורה יפה ואני מוקיר תודה – נתנו לי את כל מה שצריך".
"הדרך שבה עברתי, עם המון מחשבה אופטימית והמון רצון והיום אני מעביר את זה גם למטופלים שלי. שכן, אני בשלבים הראשונים של העסק שלי, 'טל טאץ' מאסז'. אני גאה בעצמי שיצרתי את זה לבד, אבל לא הייתי יכול בלי רוח גבית מהמשפחה שלה ושלי, החברים וגם הביטוח הלאומי שסייעו".
טל סיים לאחרונה, במימון מלא מהביטוח הלאומי, קורס הכשרה מקצועית כמעסה מוסמך, ואף התחיל לעבוד במקצוע כעצמאי. היום המשפחה חוגגת עם הבן יהלי בן ה-13 בר מצווה."אני אחגוג בסופרלנד 'מצוולנד' עם כל ילדי את גיל המצוות של בני יהלי, ללא אשתי ז"ל - באווירה הכי שמחה והכי כיפית לצד הכאב שמלווה אותנו. אין ספק שקורים הרבה דברים מתחת לשטח ואנחנו מדברים עליה מפעם לפעם, אבל ככה זה בית מלא גברים, אנחנו פחות דברנים. למעשה החלטתי שאני ומשפחתי צריכים עזרה טיפולית וזה חלק מהדרך המדהימה שאנחנו עוברים, יחד".
