ביוני 2026 ימלאו להרצל רחמים מפתח תקווה 70 שנה. בשנה האחרונה הוא מתנדב לפרקים בצפון הארץ ובדרומה, מוביל טנקים וכלים כבדים נוספים דוגמת באגרים ודחפורים משוריינים, ועושה זאת בחיוך.
למרות שמילא את מחויבותו והשלים את שירות המילואים לקראת גיל 50, מה שאירע ב-7 באוקטובר לא הותירה אותו אדיש. הרצל הבין את גודל השעה, פנה בבקשה להתנדב כנהג מוביל – בדומה לתחום ההתמקצעות שלו מהאזרחות – ונענה בחיוב, לאחר שהשיג את האישורים הדרושים.
10 חודשים תמימים חלפו עד שקיבל את הזימון ועלה על מדים. תחילה התייצב במשמר הנגב, משם הוא ועמיתיו פעלו גם בגזרה הדרומית וגם בתגבור הגזרה הצפונית.
"עברתי כמעט את כל המלחמות, אבל מלחמת 'חרבות ברזל' הייתה מהקשות שחוויתי", אומר רחמים. "עם זאת, הרגשתי שאני צריך לתת מעצמי למן המדינה, לכן הלכתי על זה בלב שלם ובאהבה. אמנם היו רגעים שבהם קצת פחדתי, אבל זה חלף מהר מאוד".
הרצל רחמים רותם את אחד מהכלים הכבדים למשאיתו
(צילום: באדיבות הרצל רחמים)
הרצל נשוי באושר ויש לו חמישה ילדים (שלושה בנים ושתי בנות) ו-15 נכדים. כשנשאל כיצד משפחתו הגיבה נוכח להט ההתנדבות שבער בו, הודה כי לקושי המובן מאליו נלוותה תחושת גאווה שמילאה את ליבו. "ראיתי מראות קשים וחוויתי סיטואציות לא פשוטות – גם בצפון וגם בדרום", מודה רחמים. "בלבנון נחתו סביבנו פצצות מרגמה. לעיתים, התחבאנו תחת המשאיות שאיתן הובלנו את הכלים. לעומת זאת, גם ברצועת עזה לא היה פשוט מכיוון שנורתה אש חיה במרחק לא רב מציר הנסיעה. היו נהגים שגם נפצעו כתוצאה מפגיעת רסיסים".
זימוני המילואים של הרצל נמשכים לפרקי זמן של מספר חודשים, עם הפוגות בין לבין. כעת, הוא כבר ממתין בדריכות לחודש מרץ בשנת 2026, לשירות שעתיד להימשך כשלושה חודשים. "אני רוצה להמשיך ולתת מעצמי כמה שאוכל. חשוב לציין שאין דור המשך, שכן רוב הנהגים הם בטווח הגילים 70-50. למעט נהגים בדואים, נדיר למצוא נהגים צעירים בסביבות שנות ה-30 או ה-40".
לנהג הוותיק יש מסר חשוב להעביר, מעבר לכך שעבורו עם ישראל התגלה במלוא גדולתו ברגעי המשבר מהגדולים שחוותה המדינה. "למרות העבודה הקשה ושעות העבודה המאתגרות, זה עבורי כמו להרוויח מיליון דולר. כל עוד אני יכול להמשיך ולרתום את הטנק ויתר הכלים הכבדים עם השרשראות, אני אמשיך להתנדב ולעשות את זה מתוך תחושה של שליחות ואהבה למדינה", מסכם רחמים.
