טל מעיין בן ארי תיאמה את נסיעתה ברכבת כשבוע מראש. היא ידעה על סגירת התחנות בצפון ונערכה בהתאם. היא נסעה ברכבת מתחנת נתניה ספיר לבנימינה, ומשם המשיכה לחיפה מרכז השמונה. אלא שכשהגיעה לשלב שבו הייתה אמורה להמשיך, התברר לה שהשאטל שאמור להסיע אותה מחיפה לנהריה נמצא בכלל בעכו. התוצאה: היא איחרה למפגש שארגנה מטעם לינק 20, תנועה של אנשים עם וללא מוגבלות שפועלת כדי לקדם זכויות של אנשים עם מוגבלות. המפגש עסק, למרבה האירוניה, באתגרים בתחבורה הציבורית בצפון עבור אנשים עם מוגבלות.
(צילום: ליאור שרון)
בריאיון לאולפן ynet היא סיפרה: "מהרגע שאני עולה לרכבת, הכול כביכול מתנהל בסדר". אלא שאז התקשר אליה הנהג שמספק את השאטלים עבור אנשים עם מוגבלות ואמר לה שהוא מחכה בעכו. "אני אומרת לו, אבל הנסיעה שלי היא בכלל למרכז השמונה בחיפה ואין איך להגיע לעכו, בעצם התחנה סגורה", סיפרה. לדבריה, הנהג אמר לה לפנות לרכבת ישראל, והיא הבינה שמשהו אינו מתנהל כפי שתוכנן.
מעיין בן ארי סיפרה כי נשארה כמעט 45 דקות על הקו עם אנשי הרכבת. "אני אומרת להם, אתם הבטחתם לי שאני אגיע בזמן, אני הייתי אחראית ועשיתי כל מה שצריך מראש". לדבריה, ברכבת לא ידעו להסביר כיצד הנהג הגיע לעכו. "הם לא יודעים איך הוא הגיע לעכו, הם מנסים להשיג אותו תוך כדי שאני איתם על הקו ואני אומרת להם, אני מאחרת ליום עבודה שלי, אנשים מחכים לי".
בשלב מסוים, לדבריה, מנהל תחנת חיפה מרכז השמונה הבחין שהיא נסערת. "בסוף אני אישה עובדת ואני בסכנת פיטורים כל פעם שיש סגירה ברכבת ישראל, כי אני חווה את אותו הדבר". לדבריה, כשהיא בכתה וצעקה, הצליחו אנשי הרכבת ליצור קשר עם הנהג. הייתה איתה נוסעת נוספת בכיסא גלגלים, והנהג לקח את שתיהן באותה הסעה. בסופו של דבר, היא הגיעה לעבודה באיחור של שעה וחצי.
אלא שהבעיה לא הסתיימה בנסיעה הלוך. לדבריה, בשיחה שקיימה עם מנהלת התיאום לאחר האירוע, הובטח לה שהדבר לא יקרה בחזרה. היא קבעה את הנסיעה בחזרה ל-16:30 והגיעה בשעה הזו לתחנת נהריה. "אין אף אדם שמחכה או ממתין, ואני אישה עם כיסא גלגלים", סיפרה. "אבל מה אם זה היה אדם עם עיוורון או לקות ראייה, איך הוא היה מוצא את הדרך, אני לא יודעת".
בסביבות 16:50, לדבריה, היא התקשרה למוקד כדי לברר אם המונית הוזמנה. "אחרי צעקות ובאמת ניתקו לי את השיחה, אני מתקשרת עוד פעם, עונה לי אותו מוקדן שמנתק לי שוב את השיחה". בשיחה השלישית ענתה לה מוקדנית אחרת, שלדבריה הבטיחה לבדוק את הדברים ולחזור אליה. במקביל, ספק השאטלים שעובד עם הרכבת אמר לה שיוכל להגיע רק בעוד שעתיים וחצי. "הוא טוען שהוא התקשר אליי, הוא גם אמר את המספר שלי, לי אין שום שיחה, שום הודעה, שום וואטסאפ", סיפרה. לדבריה, היא הסבירה לו שהיא צריכה להגיע לרופא.
בהמשך, לדבריה, התקבל אישור מרכבת ישראל שהנהג יגיע במהירות. "אז משעתיים וחצי הוא הגיע, פתאום הוא יכול להגיע ב-10 דקות". אלא שכאשר נאמר לנהג שעליו לקחת אותה לנתניה, לדבריה, הוא אמר שהוא יכול לקחת אותה רק לחיפה מרכז השמונה. "בשלב הזה אמרתי למוקדנית לא לרדת מהקו, כי אני מפחדת שהוא יגיד שהוא לא רואה אותי ואני אשאר בנהריה", סיפרה.
לאחר האירוע היא הגיעה למטה רכבת ישראל ודרשה לפגוש את המנכ"ל. "דרשתי לפגוש את המנכ"ל כדי שהוא יידע מה אנשים עם מוגבלות עוברים ומה אני ספציפית עברתי באותו יום". לדבריה, לא אפשרו לה להיפגש עם המנכ"ל, אך היא נפגשה עם האחראי על כלל התחנות.
(צילום: shutterstock)
מעיין בן ארי עובדת בתנועת לינק 20, הפועלת לקידום זכויות של אנשים עם מוגבלות. לדבריה, היא נמצאת בקשר עם גורמים במשרד התחבורה, ונשלחה אליה הודעה שבה המשרד הביע צער על החוויה הלא נעימה שעברה.
לדבריה, אחד הדברים שהתבררו לה הוא שבזמן סגירה רכבת ישראל מעמידה שלוש מוניות עבור אנשים עם מוגבלות, בעוד שבאותו יום היו 50 תיאומים. "הדרישה שלי גם היום זה לקצר את זמני ההמתנה, בטח כשזה ידוע מראש", אמרה. "כשאנשים נערכים, אז אפשר לפתור את זה".
על התחושות בעקבות האירוע אמרה: "אני פועלת לקידום התחבורה הציבורית עבור אנשים עם מוגבלות, שתהיה כמה שיותר נגישה, אבל עדיין היה משהו במקרה הזה שאני נערכתי והייתי אחראית, ששבר אותי. "אני דואגת שאנשים עם מוגבלות לא יעמדו יותר, לא בחום של אוגוסט ולא בגשם. "זה לא המאבק שלי או המלחמה שלי, אני רוצה שיעשה צדק עבור אותם אנשים".
מרכבת ישראל נמסר בתגובה: "מדובר בתקלה תפעולית של ספק ההיסעים המונגשים אשר נבדקת מולו. מנהל אגף בכיר נפגש ושוחח עם הלקוחה לאחר המקרה. רכבת ישראל מפעילה מערך מוניות מונגש בזמני עבודות והפסקות תנועה יזומות, כחלק מסטנדרט שירותי גבוה עבור נוסעים עם מוגבלויות. עם זאת, בשונה מרכבת, מערך היסעים עשוי להיות מושפע מעומסי תנועה, אשר משבשים את זמני היציאה".
