אסף גטהון (39) מראשון לציון, לא תיאר לעצמו שהוא יגיע דווקא לעולמות התוכנה וליתר דיוק – לתפקיד מפתח תוכנה באפליקציית דירוג האשראי קפטן קרדיט. "הייתי קצין במשך 13 שנה בחיל השריון ובין היתר השתתפתי במגוון אירועים, ההתנתקות, מלחמת לבנון השנייה, ומבצע 'צוק איתן'", הוא מספר. "במקביל תמיד התחברתי לעולם הטכנולוגי כתחביב, ולקראת סוף השירות בניתי אתר אינטרנט באמצעות סרטוני הדרכה אינטרנטיים. באותה נקודה הבנתי שזה יכול להיות כיוון מעניין להמשך".
"הכיוון המעניין" הפך עד מהרה לקריירה. "השתחררתי מהצבא ובמקביל לקחתי קורס פיתוח דרך עמותת 'טק-קריירה' (עמותה המסייעת ליוצאי אתיופיה להשתלב בתעשיית ההייטק). הקורס הזה הוא לא כמו תואר או קורס דומה שאחריו כל אחד ממשיך לדרכו. מי שמגיע אליו מקבל ליווי מקיף, סיוע בהשמה וגב מאוד גדול שמגדיל את הסיכוי להצליח. עוד בטרם סיום הקורס התחלתי לעבוד בחברת 'Ewave' ומשם לחברה נוספת. כיום אני עובד ב'קפטן קרדיט'. מטפל בין היתר במערכות הממשק מול בנק ישראל וחברות הצורכות את השירותים שלנו".
הקשר של גטהון עם העמותה נשמר גם בימים אלו. "אני מעביר שם הרבה הרצאות לחניכים, בעיקר על תעשיית ההייטק ומשמש כמנטור לסטודנטים שסיימו שם לימודים ומחפשים דריסת רגל בעולמות הפיתוח. אני רואה את זה כדרך שלי להחזיר לעמותה על מה שקיבלתי ולקדם אחרים. תעשיית ההייטק זקוקה לגיוון ולאנשים שמגיעים מרקעים שונים ושחושבים בצורה שונה. מצד שני, יוצאי אתיופיה לא בהכרח מכירים וחשופים לתחום הזה והעמותה מסייעת להם להכיר ולהשתלב בתחום".
לדבריו, אחד החסמים שעומדים בפני קהילת יוצאי אתיופיה כרוך דווקא בנורמות שהשתרשו בחברה. "הדור הראשון של העולים מאתיופיה לישראל קיבלו חינוך של 'לשרוד' ולכן חיפשו מקומות קבועים ויציבים כמו כוחות הביטחון, ואכן רבים מהם נמצאים שם ועושים חיל. באותה נשימה, יש היום דור חדש שרוצה להתפתח, להשקיע ומחפש גם רווחה, איכות חיים ולא רק לשרוד. לכן, הוא מרחיב את היריעה ופונה לעוד תחומים וזה מבורך. יחד עם זאת, כדי שזה יימשך, יוצאי אתיופיה צריכים גם הם לפעול, ליזום ולדחוף את עצמם. אנשים נוטים לחשוב שדברים לא בהכרח תלויים בהם. בסופו של דבר, הם כן. לי חשוב להראות שכן. זה תלוי אך ורק בך ובכמה תשקיע. משתני הרקע שוליים. יכול להיות שאולי יהיו יותר מהמורות בדרך, אבל זה רק יחשל".
"כל מי שלמדו איתי, גברים ונשים, מצאו את מקומם בתעשייה תוך זמן קצר, התקדמו וממשיכים לבנות את עצמם גם היום. הקשיים והתלאות קיימים, אבל השינוי והמימוש קם ונופל עליך – ועל העשייה שלך בלבד".
עלייה כנגד כל הסיכויים
ניסיון החיים של גטהון, ובפרט סיפור העלייה של משפחתו, בהחלט חישל אותו לקראת הבאות. "העלייה לישראל הייתה דרך סודן. מסע קשה של כמה חודשים מהכפר באתיופיה לסודן ומשם לישראל. היו הרבה תלאות, סכנות חיים – להורים ולילדים. כמעט והשארנו את אחותי באתיופיה למות (!) כי הייתה חולה ופחדנו שלא נוכל להתקדם איתה. לבסוף, היא עלתה איתנו למרות כל הקשיים.
אבא שלי מספר שחיילים אתיופיים עצרו אותו יחד עם עוד יהודים נוספים שגילו שהם רוצים לחצות את הגבול בין אתיופיה לסודן ולעלות ארצה. חייבו אותם לחפור בורות ורצו לקבור אותם בעודם חיים כעונש. במזל גדול אחד הקצינים הגיע ושאל לפשר המעשים במקום, אבא שלי ניצל את ההמולה שנוצרה והצליח לברוח משם עם עוד כמה עולים".
דווקא מהמקום הזה, גטהון מעודד כל צעיר, ובפרט צעירים אתיופיים, לממש את עצמם ולהיכנס לתעשיית ההייטק. "כל מי שלמדו איתי, גברים ונשים, מצאו את מקומם בתעשייה תוך זמן קצר, התקדמו וממשיכים לבנות את עצמם גם היום. הקשיים והתלאות קיימים, אבל השינוי והמימוש קם ונופל עליך – ועל העשייה שלך בלבד. זה מה שחשוב לי שכל מי שקורא את הכתבה הזו ייקח איתו".
3 צפייה בגלריה
"מגיע לדור הצעיר שגדל כאן, להיות שווה בין שווים". טקלה מקונן - מנכ"ל "טק -קריירה"
(צילום: "טק קריירה")
"בלי שוויון כלכלי אין שוויון חברתי"
"טק-קריירה" הוקמה בשנת 2002 ומפעילה בלוד קמפוס להכשרה למקצועות ההייטק הכולל מעבדות מחשבים מתקדמות, בהן מתקיימים קורסים אינטנסיביים לצעירים יוצאי אתיופיה בעלי תעודת בגרות מלאה ולאחר שירות צבאי או שירות לאומי. בכל הקורסים נהנים הסטודנטים ממעטפת תמיכה הכוללת מגורים בקמפוס, מלגת מחיה וגישה למעבדות מחשבים 24/7, לצד תוכנית עשירה לפיתוח קריירה, מנטורינג של בכירי תעשיית ההייטק, וכן מערך השמה המסייע לבוגרים באיתור הזדמנויות תעסוקה בסיום הקורס.
כמרכז הכשרה טכנולוגית, "טק-קריירה" מהווה מסגרת ייחודית המאפשרת לרכוש, בתוך זמן קצר יחסית, השכלה מקצועית ואיכותית הכוללת כלים ומיומנויות רכות וליווי בתהליך ההשתלבות בתעסוקה. באמצעות שילובם בתפקידים טכנולוגים מתקדמים בעולם ההייטק, העמותה יוצרת מוביליות כלכלית וחברתית מהירה בקרב יוצאי אתיופיה. העמותה שואפת לפתח שכבה רחבה ואיכותית של בוגרים שיהוו מודל לחיקוי, בקרב בני הקהילה ובחברה הישראלית בכלל.
ב-20 שנות פעילות העמותה, למעלה מ-1,100 צעירים יוצאי אתיופיה השתלבו ב-52 קורסים מקצועיים בתחומים המבוקשים ביותר בתעשיית ההייטק, והשיגו הסמכה טכנולוגית בינלאומית. למעלה מ-950 מהם השתלבו בתעשיית ההייטק, רובם ככולם הראשונים במשפחתם לעשות זאת.
"בלי שוויון כלכלי אין שוויון חברתי", מבהיר טקלה מקונן, מנכ"ל "טק-קריירה", "דור צעיר שגדל כאן, התחנך כאן, שירת בצבא, נלחם במלחמות ישראל, מדבר בעברית וחולם בעברית, מגיע לו להיות שווה בין שווים. על זה קמה 'טק-קריירה'. 88% מהבוגרים שלנו עובדים בתעשיית ההייטק אבל הדרך עוד ארוכה".
