בשיתוף עמותת שוות
עמותת שוות - בגרות בהייטק
(צילום: אורי דוידוביץ, הפקה: עמית ברקוביץ' ושי בן יעקב)
"כשנכנסתי לאלקטרוניקה ופיזיקה, האינסטינקט הראשון - גם שלי וגם של המון נערות אחרות - הוא להגיד 'זה לא שלי, זה גדול עליי, אני לא אעבור את זה בחיים'", מספרת מיה כבישי, שגרירת עמותת שוות ותלמידת תיכון שבחרה במסלול בגרות הייטק. "אבל זה מסלול שנותן המון הזדמנויות, זה מסלול שפתח לי דלתות".
הסיפור של מיה הוא לא ייחודי, הוא חוזר על עצמו בכל שנת לימודים מחדש - בכל הארץ: נערות שמגיעות לרגע ההחלטה על מסלול הבגרות, מתלבטות, ובסופו של דבר - רובן לא בוחרות במסלול הטכנולוגי. הנתונים עגומים: לפי דו"ח המצוינות השנתי שפורסם בינואר, פחות מ-40% מהזכאים לבגרות הייטק - מצרף של 5 יחידות במתמטיקה, אנגלית ופיזיקה או מדעי המחשב - הן נערות.
"אף אחד לא סיפר לי שזה אמור להפריע לי"
"כשהייתי ילדה, באמת היינו בנות בודדות בכיתה המדעית. גם בעתודה היינו בנות בודדות ומאז, כמעט בכל מקום, רוב הזמן הייתי אישה לבד בחדר או במיעוט משמעותי", מספרת הילה חדד-חמלניק, מהנדסת חלל ומנכ"לית Moonshot Space. "גדלתי בבית, במזל גדול ובתודה גדולה להורים שלי, שזה פשוט לא היה מעניין - אף אחד לא סיפר לי שזה אמור להפריע לי".
חדד-חמלניק, שכיהנה בעבר כמנכ"לית משרד החדשנות, הייתה חלק מצוות פיתוח כיפת ברזל והמשיכה לתפקידים בכירים בתעשייה הישראלית. אבל היא יודעת שהסיפור שלה עדיין חריג בנוף הישראלי. "אני חושבת שהעובדה שהסביבה שלי הייתה מאפשרת, זה מה שעזר לי להיות במקום הזה ש'אם אני רוצה - אני פה'".
רינת זילברשטיין, מנהלת מרכז המו"פ של AT&T בישראל וסמנכ"לית בחברה הגלובלית, רואה את ההשפעה של הסביבה על נערות מקרוב. "באמת אין פער במסוגלות בעיניי בין בנות לבנים, יש פער בתחושת המסוגלות", היא מסבירה. "לדבר עם בנות צעירות או בוגרות ולתת להן את הדבר הזה, את תחושת המסוגלות של 'אל תפחדי, מקסימום תצליחי, תנסי, תעזי, קפיצי למים, יהיה בסדר', זה משהו שבעיקר חסר, לתחושתי, להרבה בנות שאני פוגשת".
מפתח הזהב
אלי הורביץ, מנכ"ל קרן טראמפ לחינוך, רואה את המצב מזווית רחבה יותר. "כששאלו 400 אלף עובדים ועובדות בהייטק הישראלי 'מה למדתם בתיכון?', כמעט כולם ענו שהם למדו 5 יחידות מתמטיקה, זה ברור, אבל גם 5 יחידות אנגלית וגם 5 יחידות פיזיקה או מדעי המחשב", הוא מספר. "כדאי לנו מאוד כבר בחטיבת הביניים ובתיכון ללמוד את חבילת חמש היחידות האלה כי הן ממש מפתח זהב".
4 צפייה בגלריה
"כדאי לנו מאוד כבר בחטה"ב ובתיכון ללמוד את חבילת חמש היחידות האלה כי הן ממש מפתח זהב", אלי הורוביץ
(מתוך הכתבה)
אבל מעבר לשכר הטוב והיציבות שמציע עולם ההייטק, יש כאן עניין עמוק יותר. זילברשטיין, שהצטרפה ליוזמות כמו טק50-50 שנועדו להגדיל את כמות הנערות במסלולים טכנולוגיים, מתארת: "יש עוד הרבה מה לעשות, הרבה מאוד חלקים בשרשרת שבורים ואנחנו צריכים לחבר אותם".
הנזק, בסופו של דבר, הוא לא רק אישי. חברות טכנולוגיה מתחילות להבין שחסרות להן נקודות מבט שנשים יכולות להביא איתן. "מחקרים מראים שחברות שמאמינות ומשקיעות בגיוון בעובדים שלהן, בסופו של דבר התוצאות העסקיות שלהן הרבה יותר טובות", מציינת זילברשטיין.
אז מה אפשר לעשות?
התשובה, כך מסתבר, מתחילה במקום הכי בסיסי: בביטחון העצמי. "אנחנו, כחברה, צריכות לייצר סביבה של נשים ושל גברים שאומרים להן 'אתן יכולות'", אומרת חדד-חמלניק.
עבור הורביץ, השינוי מתחיל בגיל צעיר. "אני באמת ממליץ לכל הורה במדינת ישראל, אם מזהה שלבת שלו יש יכולות בתחומים המדעיים והמתמטיים - תחפשו את כיתת המצוינות וכיתת ההייטק. כבר בגיל צעיר הילדים והילדות שלנו עולים על מסלול שייקח אותם אל ההייטק הישראלי".
אבל התשובה החשובה ביותר מגיעה ממיה: "לכל הבנות יש לי מסר אחד: אם אתן מרגישות שזה המקום בשבילכן, אבל מתלבטות, זה כן המקום בשבילכן. אני פה להגיד לכן שזה דווקא כן".
בשיתוף עמותת שוות
