בשיתוף ועידת הגליל ה-10
ועידת הגליל, ראיון עם השר לפיתוח הנגב והגליל: צפו
(צילום: JINPIX)
השבוע התקיימה ועידת הגליל ה-10 במגדל העמק בסימן 'הופכים את הגליל למרכז'. בוועידה, בהובלת המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל והרשות לפיתוח הגליל, השתתפו מעל ל-1,000 משתתפים, ביניהם חברי כנסת, ראשי ערים ומועצות, מנכ"לי משרדי ממשלה, נציגי ארגונים ארציים ועמותות חברתיות, ראשי קהילות ורבים נוספים.
ברחבת המתחם הוצגו מיצגים מיוחדים שהוקדשו למנועי צמיחה בגליל, בתחומי היזמות והחדשנות, החקלאות, תעשיית ההיי-טק, פוד-טק ואגרי-טק, תיירות חדשנית ועוד. בין הפיתוחים החדשניים תוצרת הגליל היה גם כלב רובוטי של חברת רפאל, בעל יכולות מתקדמות מבוססות רובוטיקה קרקעית אוטונומית המשלבת בינה מלאכותית. בין המיצגים מהם נהנה קהל הועידה היה גם מיזם 'כפר ביקרתם' - מותג חוויית התיירות הדרוזית והצ׳רקסית.
בפתח הכנס אמר עודד פורר השר לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל כי הפוליטיקה פגעה ביכולת של הגליל להתקדם. לדבריו, "מה שעשינו בשנה האחרונה לא נעשה שנים לטובת האזור. הכסף אינו חסם - אלא קבלת ההחלטות. הפוליטיקה פגעה ביכולת של הגליל להתקדם. בלי לפגוע בקודמי בתפקיד – איך בני ברק יכולה להיות באותו משרד עם הגליל? איך ביתר עילית עם הגליל? האם זה 'פיתוח הפריפריה'? חייבים להפוך את המשרד לפיתוח הנגב והגליל למה שהוא אמור להיות. צריך להפוך את הגליל למרכז שעומד בפני עצמו ונותן לתושבים לקבל את כל השירותים הנצרכים באותה רמה כמו בתל אביב אם לא יותר טובה".
"הגיע הזמן לשנות את הפרדיגמה"
בפאנל שעסק בנושא פערי הבריאות בין המרכז לפריפריה ציין פרופ' סלמן זרקא (בית חולים זיו) כי בצפון קיים עומס כבד. "המדינה מקבלת החלטות לפי חדרה-גדרה וירושלים. עד שמגיעים לגליל לוקח שנים של אי שיווין בבריאות. זה הזמן להחליט אחרת, לשנות את הפרדיגמה".
ד"ר הגר מזרחי ראש מערך הרפואה במשרד הבריאות הוסיפה כי: "במרכז הארץ ובחיפה הנתונים טובים יותר לאין שיעור מהגליל וזאת הסיבה שפתיחת התקנים לרופאים צריכה להתחיל בגליל. זה לא יצמצם את הפערים בבת אחת, אבל בוודאי ימנע החמרה שלהם".
פרופ' מסעד ברהום (המרכז הרפואי לגליל) התייחס לרפורמת קיצור התורנויות וציין כי כולם בעד קיצור התורנויות אך מתקבלות החלטות פזיזות. "משרד הבריאות, הרגולטור, מנציח את הפער בין הפריפריה למרכז. אני מטפל באזרחים שהלכו לאותו צבא, לאותו שירות לאומי, שחיים באותה מדינה, אבל מקבלים שירות יותר זניח ופחות מכבד. ההשקעות חייבות להיות גדולות הרבה יותר. כל מה שמגיע לפריפריה זה מעט מדי ומאוחר מדי לחלק מהחולים".
בהמשך הוועידה נאם אילן שוחט מנכ"ל המשרד לפיתוח הפריפריה הנגב והגליל אשר קבע כי את האמת צריך להניח על השולחן. "בין הגליל למרכז הארץ קיים גם היום פער משמעותי בתחומים לא מעטים. פער מכאיב, אפילו מכעיס. הפער הזה אינו גזירת גורל. מדינת ישראל צריכה להפסיק לפעול בתחום 'הדחוף' ולהתחיל לעבוד בתחום החשוב. אנחנו לא צריכים עימות בצפון או מלחמת לבנון שלישית בשביל להבין שהגליל זקוק להתייחסות, לטיפול רוחבי ולתוכנית ממשלתית מתוקצבת ומתוכללת".
"השנה הזו היא שנה היסטורית- שנה בה יש למשרד את התקציב הגדול ביותר מיום הקמתו ואני שמח לומר כי אנחנו מתחילים לראות את תחילתו של שינוי", הוסיף שוחט. "עד לתקופתנו החליטו מלמעלה 'מה הגליל צריך', היום כל חמשת האשכולות בגליל הכינו תוכנית ספציפית ואיך האשכולות מתחברים ביניהם. כמו בנגב, הגליל חייב רעיון מסדר ויש להסתכל על האזור הזה כעל משאב ייחודי של מדינת ישראל, שאין שני לו. אחד מיעדיו המרכזיים של המשרד לשנת 2023 הוא סיום כתיבה והוצאה לפועל של תוכנית הצפון הגדולה שתכלול בתוכה את פעילות כל משרדי הממשלה וחמשת האשכולות, מרכזי הצעירים וראשי הרשויות בגליל תוך התבססות על מנועי הצמיחה והנכסים הייחודיים באזורינו. כולנו חייבים לעבוד יחד כדי שבוועידת הגליל הבאה נוכל להראות את פירות הצמיחה".
ד"ר אריה ביטרמן (מנהל המחלקה הכירורוגית במרכז רפואי כרמל וסגן ראש ההתאחדות הרפואית) תקף את הממשלה היוצאת ואמר כי המתווה של קיצור שעות העבודה של המתמחים הוא אופורטוניסטי ופוליטי. "המתווה נועד למשוך קולות מהמרכז אבל לא אכפת להם מהקולות של הפריפריה". לדבריו המתווה יגרום לכך שבגליל ובנגב לא יהיו רופאים. "שר האוצר אינו תומך במתווה - אלא ראש הממשלה ושר הבריאות. פתאום לפני הבחירות ההחלטה מתקבלת?! הפריפריה צריכה להשבית את בתי החולים. פחות בריאות – פחות חיים – זה מה שצפוי לנו בגליל".
קיימות תוכניות עבודה סדורות לטיפול במשפחות הפשע
אחד הפאנלים היותר סוערים בוועידה עסק בבעיה הנפיצה של הפשיעה הערבית בגליל. "במשך שנים הגליל נצבע במדינה ובמשטרת ישראל כמקום של בילויים, ופחות ניתנה הדעה על סוגיית הביטחון האישי", טען נצ"מ יגאל עזרא ראש מחלקת סיכול פשיעה במשטרת ישראל. "תחנות המשטרה נתנו בעבר לצערי לעבריינות לפרוח. כיום כל המשאבים הופנו לטיפול בפשיעה בחברה הערבית. מנגישים את שירותי המשטרה בחברה הערבית, מקימים תחנות משטרה בכל אחד מהיישובים. יש תוכניות עבודה סדורות לטיפול במשפחות הפשע, מציפים את השטח בשוטרים. סיכולי הברחות, סיכולי חיסולים.
ניצן פלג ראש מועצת גליל תחתון ציין כי ראשי הרשויות אמונים על השטחים הפתוחים והאתגרים הם הנהיגה הפרועה על הכבישים, תופעות כמו חציית קו לבן, מרוצים ורכבי שטח שנכנסים מיד אחרי זריעה בכוונה כדי להרוס את השדה. "רתמנו את כוחות מג"ב למבצעים יזומים ואנו פועלים בנחישות. אני בהחלט רואה קשר ישיר בין פשיעה לבין התיישבות. אם אינני יכול להרחיב את היישובים במועצה – בעיניי זה חלק מסוגיית הביטחון מולה אנו מתמודדים".
11 צפייה בגלריה
אילן שוחט, מנכ״ל המשרד לפיתוח הפריפריה, הנגב והגליל, צחי דוד, סגן הממונה על התקציבים באוצר ונעמה קאופמן-פס, מנכ״לית משרד החקלאות
(צילום: JINPIX)
"האירועים בשומר חומות לא היה הפתעה"
בכנס הודה מנכ"ל המשרד לביטחון פנים תומר לוטן, כי המדינה לא נערכה נכון לאירועי שומר חומות. "האירועים היו הפתעה לאומית ממדרגה ראשונה שהפילה להרבה אנשים את האסימון", הבהיר לוטן. "היכולת לראות בביטחון האישי סוגיית בטחון לאומי ממעלה ראשונה שמערבת את כל המשרדים. טיפול מדינתי בפשיעה אינו עניין משטרתי בלבד אלא עניין המאגד את כל הגורמים. חקיקה נדרשת כיוון שיש פערים אדירים בסמכויות. במשך שנים הביטוי 'ביטחון אישי' לא נתפס כחלק מתחושת ביטחון לאומית ומשהו קרה בשנה האחרונה. חלק מזה זה שומר החומות וחלק מזה הם חילופי השלטון שהביאו שינוי בתפיסה. הרחבנו את המענים השיטוריים והאכיפתיים ואני מעריך שיהיו הרבה יותר כתבי אישום והרשעות".
יואל זילברמן מייסד ארגון 'השומר החדש' התנגד לדבריו של לוטן על הפתעת שומר החומות וטען בדיוק את ההיפך. "התרענו שאנו לפני אינתיפאדה עם אלפי מקרים של אובדן שליטה והתפרקות תרבותית וחברתית. תפיסת הערבות ההדדית הייתה עמוקה יותר בעבר".
העיתונאי ג'לאל בנא הוסיף כי הבעיה מתחילה בהגדרה. "זוהי אינה פשיעה ערבית אלא פשיעה לאומית, מדינת ישראל עשתה עוול כאשר הפרידה בין עבירה פלילית לעבירה ביטחונית. אל תבדילו בין נשק על רקע פלילי לנשק על רקע לאומני. זהו איום אסטרטגי בטחוני גם ליהודים וגם לערבים, הרוב המכריע של הציבור הערבי סובל".
ראש עיריית מגדל העמק אלי ברדה ציין בדבריו כי עד כה השקיעו ממשלות ישראל משאבים אדירים בדרום הארץ - ועכשיו הגיעה זמנה של הפריפריה הצפונית. "ראשי הרשויות בגליל פירגנו למקביליהם בדרום ולממשלת ישראל על חיזוק הנגב, הורדת מחנות ויחידות צה"ל דרומה ועוד מנועי ומנופי צמיחה. אבל עכשיו הגיע זמן גליל! ממשלת ישראל צריכה לתת העדפה מתקנת לגליל. חייבים לשים את הגליל במרכז".
בשיתוף ועידת הגליל ה-10
