כ-6,000 נשים מאובחנות בישראל מדי שנה עם סרטן השד, ומי מהן תוזמן לבדיקה ומתי - נקבע עד היום בעיקר לפי נתון אחד: הגיל.
בכירות בתחום סרטן השד בישראל, סבורות שהגיע הזמן להפסיק להסתמך עליו לבדו. השלב הבא בגילוי המוקדם, לדבריהן, הוא הערכת סיכון אישית - כזו שתאתר נשים בסיכון מוגבר ותתאים להן תוכנית מעקב, גם אם עדיין לא הגיעו לגיל שבו הן מוזמנות באופן שגרתי לבדיקות הסקר.
גלריה
"לאתר את הנשים הצעירות שנמצאות "מתחת לרדאר". בדיקת ממוגרפיה לגילוי סרטן השד
(צילום: shutterstock)
המסר הזה עמד במרכז מפגש שנערך בבית הנשיא עם מיכל הרצוג, רעיית הנשיא, לרגל פתיחת חודש המודעות הישראלי לסרטן השד. השתתפו בו חברות הוועד המנהל של עמותת "אחת מתשע" וחברות הוועדה המדעית שלה - ובהן כמה מהרופאות הבכירות בישראל בתחום, המתנדבות בעמותה.
את תמונת המצב הארצית הציגה במפגש פרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת יחידת השד בבילינסון ויו"ר הוועדה המדעית של העמותה. "רוב הנשים מאובחנות בשלבים המוקדמים, וזה חשוב, כי אלה נשים שיכולות להירפא מהמחלה", אמרה.
ועדיין, 3% מהנשים מאובחנות רק בשלב הגרורתי - והשלב שבו המחלה מתגלה, הזכירה, משפיע ישירות על סיכויי הריפוי. "אחת המשימות החשובות שלנו היא להבין מי הנשים שאיננו מצליחים להגיע אליהן בזמן - ולפעול באופן ממוקד כדי לשנות זאת".
"גיל לבדו אינו מספיק"
פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך סרטן השד בהדסה ויו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד הישראלי לכירורגיה, ציינה לטובה את תוכנית הממוגרפיה הלאומית, הייחודית בעולם בכך שנשים מקבלות זימון אקטיבי לבדיקה ולא רק המלצה להיבדק. אלא שהידע הקיים היום, לדבריה, מאפשר כבר להתקדם לשלב הבא.
"כפי שהרפואה הופכת מותאמת אישית, גם הגילוי המוקדם צריך להיות מותאם אישית. גיל לבדו אינו מספיק כדי לקבוע מתי ואיך אישה צריכה להיבדק. נשים מתחת לגיל 50 נמצאות היום במידה רבה מתחת לרדאר".
"כפי שהרפואה הופכת מותאמת אישית, גם הגילוי המוקדם צריך להיות מותאם אישית"
(צילום: shutterstock)
חלק מהנשים הצעירות שנמצאות במעקב, היא אומרת, מאובחנות בשלב מוקדם, ואילו נשים שאינן נבדקות עלולות להתגלות בשלבים מאוחרים יותר.
רוב המידע שנדרש להערכת סיכון, לדבריה, כבר נמצא בתיק הרפואי; מה שחסר אפשר להשלים בקלות יחסית, ואת ההערכה עצמה אפשר לעשות ברמה לאומית.
"בעולם אידיאלי, אישה לא תצטרך לרוץ לאתר ולמלא ביוזמתה שאלון הערכת סיכון. מערכות המחשוב של מערכת הבריאות יוכלו לעשות את החישוב, ולהציע לכל אישה את המעקב המתאים על פי רמת הסיכון שלה".
כשבן הזוג במילואים
פרופ' שני פאלוך שמעון, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בהדסה ויו"ר חוג סרטן השד באיגוד האונקולוגי, התייחסה לאתגרים הייחודיים של המטופלות הצעירות. נשים מתחת לגיל 40 מהוות בין 6% ל-7% מהמקרים החדשים, אבל גילן, לדבריה, הופך את המצב שלהן למורכב במיוחד.
"סרטן השד הוא התמודדות קשה בכל גיל, אבל אצל אישה צעירה מתווסף מטען שלם של סוגיות", היא אומרת, "קריירה, בית ומשפחה, פוריות, גיל מעבר מוקדם בעקבות הטיפולים, ולעיתים גם ההיבט הגנטי".
ויש גם רובד ישראלי מובהק: "בשלוש השנים האחרונות נוספה בישראל מציאות נוספת, כאשר נשים צעירות מתמודדות לא פעם עם המחלה כשבן הזוג נמצא תקופות ממושכות במילואים".
מימין: פרופ' שני פאלוך, מנכ"לית "אחת מתשע" טלי רוזין, מיכל הרצוג, פרופ' רינת ירושלמי ופרופ' תניר אלויס
(צילום: דנה קופל)
פאלוך שמעון הצביעה גם על מה שהיא מגדירה כאחד הנושאים החשובים והפחות מדוברים בסרטן השד בישראל: פערי הבריאות בין קבוצות אוכלוסייה; אם בכלל האוכלוסייה כ-3% מהנשים מאובחנות כשהמחלה כבר גרורתית, במגזר החרדי והערבי בירושלים השיעור מגיע לכ-10%. "זה פער דרמטי, משום שלשלב שבו המחלה מתגלה יש משמעות עצומה לסיכויי הריפוי".
את הנתונים האלה, לדבריה, צריך לתרגם לאיתור האוכלוסיות שבהן נדרשת התערבות ממוקדת - ולהגיע אליהן מוקדם יותר. "צמצום הפערים הוא לא רק יעד רפואי - הוא חלק מהחוסן שלנו כחברה".
"לא רק על כתפיה של האישה"
טלי רוזין, מנכ"לית "אחת מתשע", רואה בפתיחת החודש הזדמנות לשנות גם את תפיסת האחריות לגילוי מוקדם. "במשך שנים המסר המרכזי של חודש המודעות היה 'לכי להיבדק', ובשנתיים האחרונות 'מלאי שאלון הערכת סיכון'", מתארת רוזין.
"היום אנחנו מבקשות לקחת את המסר הזה צעד אחד קדימה; האחריות לגילוי מוקדם לא יכולה להיות מונחת רק על כתפיה של האישה, והיא לא יכולה להתחיל רק כשהיא מגיעה לגיל מסוים".
פרופ' שני פאלוך שמעון: "סרטן השד הוא התמודדות קשה בכל גיל, אבל אצל אישה צעירה מתווסף מטען שלם של סוגיות; קריירה, בית ומשפחה, פוריות, גיל מעבר מוקדם בעקבות הטיפולים, ולעיתים גם ההיבט הגנטי"
החזון שהיא מתארת הוא שכל אישה תכיר את גורמי הסיכון שלה כבר בגיל צעיר, ומערכת הבריאות תדע לזהות ביוזמתה נשים בסיכון ולהתאים להן תוכנית מעקב אישית. "זו יכולה להיות קפיצת המדרגה הבאה של ישראל בגילוי מוקדם של סרטן השד".
"מאחורי הנתונים נמצאות אלפי נשים, משפחות וקהילות שלמות", אמרה מיכל הרצוג. "לצד ההתקדמות המרשימה בטיפול בסרטן השד, עלינו לוודא שהמידע והאפשרות לגילוי מוקדם מגיעים לכל אישה בישראל, בכל גיל ובכל קהילה".
