שבילי אבן מתפתלים בין צמחייה ירוקה, גשר עץ קטן מוביל לפינת ישיבה שקטה, ופעמוני רוח מנגנים בעדינות. הגן היפני שנחנך לפני מספר ימים בקיבוץ עין שמר שבשרון, נראה כמו פינה שלווה שנשכחה מן הזמן. אבל מאחורי היופי הזה מסתתר כאב עמוק: גן "בר-GARDEN" שהוקם לזכרה של בר תומר ז"ל, שנרצחה במסיבת הנובה ב-7 באוקטובר.
8 צפייה בגלריה
נילי תומר ב"בר-GARDEN" לזכרה של בתה, בר ז"ל. "רצינו מקום נושם שיזכיר את דמותה"
(צילום: ירון שרון)
"בר הייתה צעירה מופלאה, מלאת חיוניות ויצירתיות", מספרת אמה, נילי תומר, בכאב שלא מרפה. "היא אהבה טבע ואמנות, למדה פסיכולוגיה וניהול בהצטיינות באוניברסיטת בר אילן, והייתה מחוברת לעולמות הרוח. בחדר שלה היו הרבה ספרי העצמה, היא אהבה את העולם הרוחני, והייתה אהובה מאוד על בני המשפחה וחברותיה הרבות".
בר, שכונתה על ידי יקיריה "ברבור", נולדה וגדלה בעין שמר והייתה האחות הצעירה מבין שלושה. הקשר עם אחיה אביב (35) ועם אחותה מורן (34), היה קרוב מאוד. "בר נגעה בכל כך הרבה אנשים", מתארת נילי. "תמיד עזרה וסייעה לאחרים, והכול בחיוך ומכל הלב".
שיחת טלפון שלא תיגמר
בשבת הנוראית ההיא, נילי ואייל תומר, הוריה של בר, התעוררו בשעה שמונה בבוקר משיחת טלפון מטלטלת. בקו השני נשמע קולה המפוחד של בתם, שהייתה במתחם הנובה ליד קיבוץ רעים עם חברותיה רותם ונעם. "היא סיפרה שיורים עליהן כבר שעתיים, ושהן בורחות ממקום למקום בניסיון להתחבא", נזכרת נילי. "אייל הנחה אותה להוריד את הראש ולהיות בשקט".
8 צפייה בגלריה
בר תומר ז"ל. "רוצים שהגן ישקף את האור והחום שהיא הביאה לעולם"
(צילום: באדיבות המשפחה)
אחר כך הגיעו עוד שתי הודעות בוואטסאפ - בר כתבה שדרכי היציאה מהאזור חסומות והן לא יכולות לברוח, שלחה את מיקומה, והוסיפה כמה היא אוהבת אותם. "ומאז, נדם הטלפון שלה לתמיד", משחזרת נילי בקול שבור. "שבוע שלם נחשבה בר לנעדרת. מדי יום נסענו לדרום כדי לנסות לאתר אותה. בתום אותו שבוע קיבלנו את הבשורה הקשה".
שרידי גופתה של בר התגלו מתחת לאמבולנס המפורסם, שסביבו נמצאו עשרות צעירים נוספים מהמסיבה. המחבלים זרקו על האמבולנס רימונים, ובהמשך ירו עליו טיל RPG ושרפו אותו.
8 צפייה בגלריה
המחבלים זרקו רימונים, ובהמשך ירו עליו טיל RPG ושרפו אותו. האמבולנס השרוף במתחם הנובה ברעים
(צילום: יואב קרן)
"כל מה שקיבלנו מברבור שלנו היו שרידים שרופים", מספרת נילי. "הנחמה היחידה, אם אפשר לקרוא לה כך בכלל, היא שככל הנראה בר לא עברה התעללות והמוות היה מיידי יחסית. אחת הבנות שניצלה, סיפרה שבר שמרה על שלווה ורוגע גם תוך כדי הירי ליד האמבולנס".
גן של זיכרון ושלווה
כמעט שנה לאחר האסון, בני המשפחה הקימו את עמותת "ברבור" להנצחת זכרה של בר. הפרויקט הראשון היה הקמת הגן היפני בלב הקיבוץ, ליד חצר הראשונים, על שטח שמתפרש על פני חצי דונם.
הגן משלב אלמנטים מסורתיים - שער כניסה, צמחייה יפנית, דק עם פרגולה, שבילי הליכה, גשרון, פינות ישיבה, פנסי אבן ופעמונים.
"רצינו מקום נושם שיזכיר את דמותה", מסבירה נילי. "יש כאן נחל, טבע והרבה פרפרים - כמו שבר שלנו כל כך אהבה. אנחנו רוצים שהגן ישקף את האור והחום שהיא הביאה לעולם, וישמש מקום של שלווה שבו מבקרים יוכלו להתנתק מטרדות היומיום, לתרגל מדיטציה ומיינדפולנס, ולחוות רגעים של רוגע".
בנוסף, המשפחה מתכננת לארח בגן סדנאות לתלמידי תיכון ויסודי ולהקים בו מרכז זיכרון לנרצחי ולחללי המלחמה. "מבחינתנו, זו דרך משמעותית להמשיך את מורשתה של בר ולהעניק לאחרים את האפשרות להתחבר לערכים שהיו כה קרובים לליבה", אומרת נילי. "כך כל מי שיגיעו לכאן יזכו ללמוד מי היא הייתה - ילדה קסומה ומיוחדת מאוד שחסרה לנו בכל רגע ביום".
