בשיתוף ויצו
בשנה וחצי האחרונות, אלפי משרתי מילואים גויסו לשירות ממושך והשאירו מאחור משפחות המתמודדות לבד, ללא מענה הולם. "אף אחד במשרדי הממשלה לא רואה את הנשים והילדים שנפגעים מהמלחמה. הן שקופות מבחינת המערכת, אבל הן אלו שמחזיקות את הבית והמשפחה", אומרת עו"ס רבקה נוימן, מנהלת אגף קידום מעמד האישה בויצו. צוות האגף לקידום מעמד האישה פיתח ומפעיל עשרות סדנאות טיפול באמנויות ו- Play therapyלנשות המילואים וילדיהן. במקביל, ויצו דורשת מהממשלה להכיר בצורך ולספק למשפחות המילואים ולמשרתות המילואים מעטפת הכוללת :סיוע כלכלי, רגשי ותעסוקתי.
בויצו התחילו לפעול למען נשות וילדי המילואים כבר באוקטובר 2023 בסדנאות ארציות בזום לנשים. בהמשך פותחו במסגרת מענק הקרן למפעלים מיוחדים סדנאות בשיתוף "העוגן למשפחות המילואים", "המתמרנות", "אמא ערה" חולקו לשלושה קהלים עיקריים: אימהות ללוחמות/לוחמים, אימהות ופעוטות מגיל לידה-3, אימהות לילדים צעירים בגילאי 4-8 .
4 צפייה בגלריה
" הסדנאות סיפקו להן כלים להתמודד, מקום לשתף ולהבין שהן לא לבד", אורלי בלשה
(באדיבות ויצו)
את הסדנאות מעבירים מנחות ומנחים מקצועיים, מטפלים באמנות, עם כוח עזר משמעותי של מתנדבות ויצו ישראל בסניפים ברחבי הארץ. "נוצר צורך עצום לנשים שהן לבד בבית, עם חרדות ומתח בלתי נגמר", מסבירה אורלי בלשה, מטפלת באומנות ומנחת קבוצות בויצו. "למפגש הראשון הן הגיעו מוצפות, עם הרבה דמעות, פחדים, דאגות ורגשות שהוסתרו מסביבתן הקרובה. עם הזמן, הסדנאות סיפקו להן כלים להתמודד, מקום לשתף ולהבין שהן לא לבד, לעבד את הרגשות הטעונים באמצעים אומנותיים".
"באותה תקופה בעלי היה אחרי סבב ראשון, שנמשך חמישה חודשים. כבר הייתי בלי אוויר לנשימה ולפני סבב שני". מספרת הילה ששון-מלכה 35, אם לשני בנים בני שש וארבע, שהגיעה לסדנה בזכות אמה, שמתנדבת בויצו מעל עשרים שנה. "אני הייתי סקפטית אבל התבדיתי ואני שמחה שנרשמתי. כשבעלי יצא למילואים בפעם השנייה, שוב לא היה לי אוויר לנשימה. הבית, הילדים, אין שגרה, ואני לבד. הסדנה נתנה לי שעה וחצי בשבוע לעצמי, וזה היה המון".
כל סדנה כוללת 10 נשים מאותו אזור וכוללת שמונה מפגשים. "הן הגיעו מוצפות בפחדים, בהרבה שיחות עלה נושא הקושי התפעולי", מעידה בלשה. "לקראת הסוף, הורגשה מורכבות בנושא הגברים שחזרו הביתה - חזרו אחרת". ששון-מלכה מוסיפה: "יכולתי לעבור טיפול רגשי בתוך קבוצה וזה אפשר לי להבין שאני לא משוגעת ושיש עוד נשים עם אותן חוויות".
4 צפייה בגלריה
"כשבעלי יצא למילואים בפעם השנייה, שוב לא היה לי אוויר לנשימה. הסדנה נתנה לי שעה וחצי בשבוע לעצמי, וזה היה המון". הילה ששון-מלכה
(באדיבות ויצו)
בעלה של ענת לשם גויס ב-7 באוקטובר, ימים ספורים לאחר לידת בנם הרביעי. "בעלי שירת כ-300 ימי מילואים. הקושי הרגשי היה עצום - הפכתי לאמא ואבא במקביל, מפחדת לגורלו כשחברים שלו נהרגו. את הופכת להיות הכל חוץ מעצמך – אין אותך לתקופה מאוד ארוכה", היא מספרת. "בסדנה הזו הייתה אפשרות להשמיע את עצמי. היה מקום להכיר עוד נשים במצב שלי, זה היה סוג של עוגן וגם תהליך של התפתחות".
בויצו יש את המוכנות לסייע, הן ארגון הנשים הוותיק בארץ שעוזר לנשים במצוקה, אך אין להן משאבים בלתי מוגבלים. "צריך כסף שיסייע לנו לתת טיפולים ארוכי טווח, לילדים במצוקה גבוהה יותר", מסבירה נוימן. "אני קוראת למדינה לראות את האימהות הללו כאינטרס ארוך טווח ולספק להן תמיכה כלכלית ורגשית מתאימה. הנשים הן רשת הביטחון של המדינה, כאשר הן יתחילו לקרוס, לא יהיה צבא".
בהסתמך על ניסיון של למעלה מארבעה עשורים בהתמודדות עם טראומות ואלימות במשפחה, ויצו הרחיבה את הסדנאות גם לילדים. "היה חשוב לנו להעניק להם מרחב בטוח, שבו הם יכולים להרגיש שהם לא לבד", מסבירה בלשה. גם מהסדנאות האלה, המשפחה כולה הרוויחה: "הם קיבלו המון תשומת לב, יותר ממה שאני הייתי יכולה לתת להם לבד", מעידה ששון-מלכה. "אני קיבלתי משמעות על הדברים שהילדים עוברים דרך המשחקים. התרפיסטית דיברה איתי על זה וידעתי על איך להסתכל על דברים בבית. הבן שלי אמר לי פתאום, 'אמא, בואי נחזור לויצו', הוא התגעגע למקום שבו מישהו באמת הבין אותו".
את אותן התחושות הקשות שחשות הנשים בעורף חולקת גם קרולין כהן, 34,אם לשני ילדים בני 7 ו- 4 שהשתתפה בסדנה לאחר שירות של 260 ימים בעזה ובלבנון. "אנחנו, האימהות, היינו מדברות על הקושי, צוחקות-בוכות... הקושי האמיתי זה שאת בסוף נשארת לבד, זה התסכול". היא מספרת. " המפגש עם האמהות בסדנאות היה מאד משמעותי ומחזק עבורי ועבור הילדים. הילדים שלי ושל שאר האימהות מאוד נהנו ביחד אחד עם השני".
בסקר שביצע מכון רושינק עבור ויצו נחשפת תמונה עגומה: 51% מהאימהות דיווחו על הרעה במצבן הנפשי מאז תחילת המלחמה, 42% חוו הידרדרות כלכלית, ו-29% דיווחו על הידרדרות רגשית אצל ילדיהן. למרות זאת, רק 4% קיבלו סיוע ממשלתי.
למרות העשייה הענפה, ויצו מדגישה כי ארגוני החברה האזרחית לא יכולים להחליף את המדינה. "אנחנו במלחמה ארוכה, ואין לנו את המשאבים של המדינה", אומרת נוימן. "אנחנו דורשים הקמת מערך ממשלתי שיכלול סדנאות למשפחות הנושאות את הנטל, מיצוי זכויות לצד מעטפת סיוע כלכלי וליווי פרטני לנשות המילואים ולילדיהן".
עד עכשיו, התקיימו כ-30 סדנאות ברחבי הארץ והתוכנית נמצאת במצב תאוצה בשל הימשכות המלחמה. עשרות סדנאות עתידות להיפתח ברחבי הארץ והארגון ממשיך לשתף פעולה, גם עם רשויות ומועצות מקומיות.
לקבלת מידע אודות הסיוע בויצו, "לוחמת של שגרה" לחצו כאן
בשיתוף ויצו
