לאחרונה צה"ל מתמודד עם דיסאינפורמציה גואה בנושא התאמות במבחני המיון הראשוניים בלשכת הגיוס. בעיה זו תמיד הייתה קיימת, במובן שבו צעירים עם אוטיזם הגיעו ללשכת הגיוס ודרשו לבצע מבחן דפ"ר מלא ולא זה שנמצא כמתאים ביותר עבורם בידי מחלקת מדעי ההתנהגות. עם זאת, בחודשים האחרונים אנו עדים להחרפה משמעותית במגמה זו.
לדוגמה, בקבוצות WhatsApp לקראת צו ראשון, נכתבות הודעות בגנות המבחן המותאם התקני, עד כדי עיוות שמו ל"דפ"ר חלקי", כאילו מדובר במוצר פגום: "דפ"ר חלקי משמעותו חוסר בנתונים. למי שמעוניין להתמיין לתפקידים יוקרתיים או מאוד מבוקשים, יהיו נתונים חסרים לאיתור". "יש מסמך שמודיע באופן רשמי – דפ"ר מלא גם לאוטיסטים". "נכון היו כאלה (בודדים) שעשו דפ"ר חלקי. זה לא תקין".
גלריה
חדר מבחן הדפ"ר. ביקור רא"ל אביב כוכבי בלשכת גיוס תל-השומר, 2022. בתמונה נוכחים גם אל"ם אלון מצליח, לשעבר מפקד מיטב, ותא"ל אמיר ודמני, כיום רמ"ט אכ"א
(צילום: דובר צה"ל)
אף לא אחת מהטענות המצוטטות שלעיל נכונה. בפועל, מערך המיון הראשוני נותר יחסית יציב, כפי שתוכנן בשנים 2020-2021 על-ידי ובשיתוף פרופ' קורי שולמן ואנשי מחלקת מדעי ההתנהגות. במאמר זה אנסה להסביר מדוע הגישה בה מגיע אדם עם אוטיזם ללשכת הגיוס ודורש מבחן דפ"ר "מלא", היא שגויה, וכיצד אותה דחיפה מצד הורים וצעירים.ות לראות במבחן ה"מלא" סוג של "שוויון" ("הוא לומד בכיתה רגילה") או קרש קפיצה לתפקיד "טוב יותר", שגויה לא פחות. אין פרופיל קוגניטיבי או תפקודי יחיד המאפיין את כלל הצעירים האוטיסטים ומטרת ההתאמות אינה ליצור מבחן אחיד 'לאוטיסטים', אלא להפחית חסמים שאינם רלוונטיים ליכולת שאותה מבקשים למדוד ולאפשר הערכה מדויקת ככל האפשר.
מבחן הדפ"ר הוא לא מבחן בגרות
מבחן הבגרות, כמו כל מבחני מערכת החינוך, עניינו הפגנת ידע. בין ששינון ובין שמענה לשאלה הדורשת חקירה. הציון הוא תוצאה של יכולות אנליזה וסינתזה על הידע. לעומת זאת, דפ"ר, ובשמו המלא - דירוג פסיכוטכני ראשוני, הוא סוללת מבחנים (ולא מבחן אחד בתפיסה העממית) הבוחנת, בהגדרה, "פוטנציאל קוגניטיבי". כלומר, קיימת נוסחה המשקללת את מכלול הציונים לכדי יצירת ניבוי של היכולת הקוגניטיבית הכללית של המלש"ב. המונחים "ניבוי", "כללי" ו"ראשוני" הם קריטיים להבנת מטרת הציון – להוות סף כניסה בסיסי וגנרי לתהליכי מיון מעמיקים וייחודיים למקצוע, המתקיימים בשלבים מאוחרים יותר.
נכון שהסוללה המלאה כוללת מבחנים בתחום המילולי והכמותי, אך דווקא משום ששיטת הדפ"ר בודקת בכוונה באופן גס ולא מדייק, הרי שהמבחן של הערכת אינטליגנציה בסיסית, המוכר מקצועית בשם "מבחן המטריצות הסטנדרטיות של רייבן" (Raven's Progressive Matrices), ובשמו המוכר יותר "היסק צורני", נמצא מחקרית כמי שמאפשר לחלק מהאנשים האוטיסטים ציונים גבוהים יותר מאשר במבחני אינטליגנציה הכוללים דרישות מילוליות משמעותיות. עם זאת, כאשר אנו מבקשים ממלש"בים.ות לבצע מבחן "מותאם" הכולל רק "היסק צורני", הם נרתעים מן המונח "מותאם", כאשר בפועל מדובר במבחן העומד בפני עצמו ומספק ציון דפ"ר תקני.
דוגמה לשאלה במבחן המטריצות הסטנדרטיות של רייבן. מבחן הדפ"ר הוא מכשיר לקבלת החלטות בתחומי המיון, ולא ציון בתחרות של "מי חכם יותר"
(מקור: jobtestprep)
הבעיה היא לא דפ"ר "מצומצם" או "צורני", אלא ההכרה במוגבלות
כבר בשנת 2019, בשלב הראיונות למחקר שעסק בשילוב אוטיסטים בצבא, אמרה לציטוט מור אלון, מייסדת תוכנית "חיבורים" כי "יש כאלו שהמבחן הזה (פסיכוטכני) מפספס אותם בגדול. המבחן לא מותאם לאוטיסטים, ..., הייתה אידיאליזציה שהאנשים יכולים ללכת לבד לראיונות, הבינו שזו טעות וחייבים ליווי". לאותו מחקר התראיינה גם סגן פדידה, אחראית על תחום המתנדבים במיטב. פדידה סיפרה כי המבחנים לרוב לא משקפים או מותאמים לאנשים עם צרכים מיוחדים ורבים מהם מקבלים פטור כי "סתם אחר כך הנתונים יוצאים נמוכים".
מניסיוננו בעבודה עם צעירים על הרצף ובני משפחותיהם, לעיתים קיימת נטייה לייחס משמעות רבה לביצוע מסלול המיון ה"רגיל" או להשגת ציון דפ"ר גבוה, מתוך רצון שלא להיות שונים מבני גילם. במקרים אלה, התאמה במבחן עלולה להיתפס בטעות כביטוי ליכולת נמוכה יותר, ולא כאמצעי שנועד לאפשר הערכה מדויקת יותר של יכולות הפרט.
התפתחות מבחן הדפ"ר ומערכת המיון הגנרית בצה"ל. תר"ש המיון הביא עימו שיפורים רבים מתוך גישה מתקדמת של "האדם הנכון במקום הנכון"
(מקור: אכ"א, עיבוד תמונה: אודי הלר)
החל משנת 2019 החלה חטיבת התכנון באכ"א ביישום התוכנית הרב-שנתית בתחום תהליכי המיון ברמה המטכ"לית, מה שזכה לכינוי "הדפ"ר החדש". לא רק שאכ"א פעלה לעבות את מאגר המידע על המלש"ב (למשל שאלון תחביבים, נתונים ממשרד החינוך, יום המא"ה) הרי שגם מבחן הדפ"ר עצמו עבר תמורות משמעותיות: מעבר לדפ"ר אדפטיבי, בו רמת הקושי של השאלות מתעצמת או מופחתת בהתאם להישגים משאלות קודמות, ודפ"ר דיפרנציאלי, המאפשר ביצוע של "סוללה מלאה" או רק מבחן "היסק צורני".
הדפ"ר הדיפרנציאלי או "המותאם", קריטי לאנשים עם אוטיזם, שכן מחקרית קשיים מילוליים ותקשורתיים עשויים להגביל את ההבנה של הוראות במבחנים מסוג "היסק מילולי" ו-"היסק כמותי" וכך ליצור דפ"ר נמוך בצורה מלאכותית, כפי שמחלקת מדעי ההתנהגות בצה"ל (ממד"ה) מצאה. זאת לעומת מבחנים מסוג רייבן (להלן "היסק צורני") המפחיתים את הדרישות המילוליות (Dawson et al., 2007).
מדגמי עבודה. שלב המיון האמיתי שמהווה חסם בפני אוטיסטים
"לא כל כך מעניין אותי אם המועמד קיבל התאמות או לא, זה הפוטנציאל הקוגניטיבי שלו. ההתאמות באות לכסות על פערים, להראות את הפוטנציאל האמיתי", אומר גורם בכיר במערך המיון בצה"ל. ואכן, באופן עקרוני, הסמכויות (זרוע היבשה, פיקוד העורף, חיל הים ועוד) לא מתעסקות ואף לא נחשפות להתאמות בדפ"ר או האם היה או לא היה ראיון. "דפ"ר 90 הוא דפ"ר 90" מדגיש אותו גורם בכיר. הסיבה - מכשירי המיון בצו המטכ"לי (דפ"ר, ראיון, יום המא"ה) הם גנריים ולא ייחודיים לתפקיד או סביבת עבודה, ולכן הם פחות מדויקים.
המטרה של אותו מיון או סינון ראשוני לבחון למי יש סיכוי. אלגוריתמים שונים במיטב, המוגדרים בידי הסמכויות, מאפשרים זימון של מועמדים על-פי קריטריונים רחבים, באלפי ואף עשרות אלפי מועמדים, כמו למשל לחיל המודיעין. המיונים מתחילים במבחן הבוחן יכולות ייעודיות לתפקידים מוגדרים, וככל שמתקדמים בהתאם לרף מעבר משלב קודם, מזומנים לראיונות. שלב זה בסמכות מכונה "מדגמי עבודה" – ביצוע משימות אמיתיות או דומות מאוד לעבודה במצב אמת, דוגמת סימולציות, כתיבת דו"ח או פתרון בעיה טכנית. מרבית הראיונות מבוצעים דרך תוכנת ZOOM, אפשרות שיש בה כדי לצמצם את הסימנים החברתיים המועברים.
מסלולי ההתמיינות בחיל המודיעין. בודדים מדי שנה מ"תתקדמו" מתקבלים. נכון למועד כתיבת המאמר, חיילי "תתקדמו" אינם יכולים להתמיין למסלולים חבצלות, תלפיות ופסגות בשל תנאי הסף הנהוגים במסלולים אלה
(מקור: מיטב)
אז בעצם אתה אומר שלא משנה מה, אני תמיד אכשל?
ממש לא. סוגיית חוסר הליווי המקצועי ב"תתקדמו" ידועה ונתונה, בהשוואה למסלולי גיוס התנדבותיים. מניסיוננו המצטבר בתוכנית תתקדמו ונתוני אמת, מתגייסים רבים עם אוטיזם נכשלים בשלב "מדגמי העבודה" ובפרט הראיונות, מפני שמגיעים בלא הכנה והבנה כיצד להתנהג ומה מצופה מהם. אדם יכול להיות בעל יכולת גבוהה מאוד בתחום מסוים ובכל זאת להתקשות בתהליך המיון עצמו.
לשם הדוגמה נתבונן בשיבוצים הסופיים באחד ממחזורי הגיוס האחרונים של "תתקדמו": מתוך 84 מתגייסים, רוב אלו שקיבלו סיווג בטחוני גבוה, שובצו לבסוף בתפקידי קביעה שדרשו סיווג נמוך, מה שמעיד על אי מעבר של הליכי המיון לתפקידים שדרשו סיווג גבוה. אף נבחן לא הצליח להתקבל לתפקידי ליבה במודיעין ורק 6 שובצו בתפקידים טכניים, מעל 20 שובצו בתפקידים טכניים בח"א ובתקשוב ומעל 10 שובצו בתפקידי מנהלה. המסקנה - כאשר מגיעים לשלב התעסוקתי, כפי שמור אלון ציינה, המפגש הוא עם מראיינים, לרוב צעירים, שאינם מקבלים הכשרה ייעודית באוטיזם.
תפקוד גבוה בתחומים לימודיים או חברתיים מסוימים אינו מבטל את האפשרות שהמאפיינים האוטיסטיים ישפיעו על ההתמודדות עם סיטואציות מיון, ראיונות או סביבת עבודה. לכן אנו ממליצים:
1. לוודא כי יש התאמות בצו הראשון.
2. לוודא כי הסמכות/הגורם הממיין בשלב הסמכות/יחידה, קיבלו את האבחונים, גם הדידקטיים.
3. להתכונן! כמה שיותר הכנה תעסוקתית, התמודדות עם ראיונות קבלה לעבודה וכיו"ב.
שיקוף תהליך המיון בקרב מלש"בים עם אוטיזם, 2024. "פס ייצור" של זימונים. גם כאשר מקבלים זימונים התואמים את הציפיות והחוזקות של הפרט, הרוב לא יודעים להתמודד בהצלחה
(מקור: מאירסון, שולמן והלר, 2025)
אז איפה מיטב?
בשלבי התכנון של "תתקדמו" דרשתי כי לא יתבצע שלב הריאיון האישי (שהיה מוכר אז בשם ציון דרך – צד"ך), מאחר וסיכוי ההצלחה של ראיון בין מאבחנת (לרוב) צעירה בת 18 וחצי עד 20 לבין צעיר עם אתגרים תקשורתיים, נמוך מאוד. ראיון זה כולל גם מוטיבציה ללחימה, שלא רלוונטי עבורם. כתחליף, דרשתי להביא עובדים סוציאליים במילואים ובנוסף גייסתי מרפאות בעיסוק.
במהלך 2025 מיטב החליטה לאפשר בחירה בצו ראשון האם לבצע את הריאיון האישי. כצפוי, ניסוי זה נכשל ולאחרונה מיטב ביצעה שינוי וחזרה למתכונת בה צעירים/ות על הרצף אינם מבצעים ריאיון אישי. כתחליף, הם נשלחים לתחנת אימות הנתונים, שם מבצעים רק מבחן דיבור (ההבנה והביטוי בשפה העברית).
איך מקבלים התאמות?
מלש"בים עם אבחנות או מאפיינים מסוימים (אוטיזם, ADHD וכיו"ב) יכולים להיות זכאים להתאמות בכפוף למסמכים שהוגשו באתר "מתגייסים". על-פי נהלים מעודכנים של יחידת מיטב, מלש"בים בעלי אינדיקציית "תתקדמו" עוברים בתחנת "לקויות למידה" כחלק ממסלול הצו הראשון וזכאים כברירת מחדל לתוספת זמן ומבחן מותאם, אלא אם ביקשו אחרת. המאבחנות הפסיכוטכניות המנהלות את מבחן הדפ"ר קובעות, על-פי חוקה (לא נוכל לפרט אותה) אילו חלקים או באיזו שפה יבצע כל מלש"ב, כמו גם התאמות אחרות. בשונה מטענות כאלו ואחרות, דפ"ר "מצומצם" מבוצע על-ידי אלפי נבחנים מדי שנה, בנסיבות מגוונות.
הבן שלי עבר דפ"ר מותאם, ואז מלא, והוציא ציון גבוה יותר!
אנחנו יודעים שגם במבחן הפסיכומטרי וגם בפסיכוטכני יתכן שיפור הדרגתי מדוד במועדים נוספים (אבל יש גבול שיפור אישי). יתכן גם שהפרט יכול לבטא את הפוטנציאל הקוגניטיבי שלו בצורה מיטבית בחשיבה כמותית ו/או מילולית, לעומת חשיבה מסוג אנלוגיות צורניות. לכן חשוב מאוד להכיר את החוזקות של האדם על הרצף ומומלץ לבצע התנסויות בחינם הזמינות באינטרנט. טוב גם להתייעץ עם גורמי בית הספר.
עברתי דפ"ר מלא, האם אני יכול לבצע גם דפ"ר מותאם?
כן. וגם ההפך. על-פי נהלי מיטב, הציון הגבוה ביותר הוא זה שיסתכלו עליו, כך שאין מה לדאוג. אפשר להגיש בקשה באתר מתגייסים או לפנות למוקד מיטב (1111 שלוחה 1).
הוצאתי דפ"ר 60. האם לערער?
כפי שניסינו להסביר, דפ"ר אינו תחרות ציונים או אגו. אם יש מקצוע אליו אתם רוצים להתקבל ודורש דפ"ר 70 לפחות, אז יש מקום לערער ולציין כי זו הסיבה. הגם שעל-פי נהלי מיטב מרבית הבקשות מאושרות, בוודאי אם אתם "תתקדמו", לא צריך להגזים. חשוב להבין שאם לא הייתם תלמידים מחוננים במתמטיקה, אז סיכוי נמוך שיהיה לכם דפ"ר 90, גם אם ביצעתם דפ"ר "מצומצם". אם הדפ"ר נמוך מ-50, ומדובר בתלמיד/ה עם ציונים טובים, אז מומלץ לגשת למבחן נוסף. ערעור ניתן להגשה דרך אתר מתגייסים או מוקד מיטב.
הבת שלי מחוננת, האם בכל זאת לגשת למבחן המותאם?
צעירים מוכשרים רבים נוטים לראות בכל התאמה או הישג שהוא פחות מ"הטוב ביותר" כמי שמעיד על היותם "פחות מוצלחים". אלו הן הטיות קוגניטיביות בתהליך קבלת ההחלטות. התשובה המיידית היא – כן, לגשת לסוללת הדפ"ר המותאמת לאנשים על הרצף האוטיסטי. זו לא תחרות מי יותר "חכם", אלא מה יותר נכון לכם!
אמרו לי שאני יכול לערער רק אחרי ביצוע יום המא"ה, זה נכון?
לא. מתגייסים דרך "תתקדמו" מבצעים את יום המא"ה בשלבים מאוחרים יותר ממלש"בים אחרים, בגלל חוסר המקביליות בתהליכי הגיוס והטירונות. מסיבה זו, אפשר לערער על ציון הדפ"ר בלי קשר ליום המא"ה.
קצב גידול במספר התלמידים עם אוטיזם. לצה"ל ולמדינת ישראל לא תהיה ברירה אלא לפתח תוכניות שיתנו מענה לקצב הגידול. מקור נתוני הבסיס: משרד החינוך
(תחזית ועיבוד: מאירסון, שולמן והלר, 2025)
אי אפשר להסתמך רק על הצבא כאמצעי לניוד חברתי
צה"ל כולו ואכ"א בפרט, נמצאים בשלבי הבנה והתמודדות בקליטתם של מאות רבות של צעירים על הרצף. אף אחד מאיתנו הוגי התוכנית, לא אני ולא פרופ' קורי שולמן, חשבנו שהתהליך יעבור חלק. להורים אחריות גדולה מאוד בהבנת מגבלות המערכת, להגן ולהכין בצורה הטובה ביותר את הצעירים והצעירות. גם מערכת החינוך אינה מכינה את הצעירים.ות על הרצף למודעות והתמודדות ייחודית בצבא. בהסתכלות מקרו-כלכלית, צה"ל ומדינת ישראל אינם ערוכים באופן מספק להתמודד עם הגידול המשמעותי במספר המאובחנים. אחת הדוגמאות לכך היא היעדר תקציב להקמת פלוגה ייעודית בצה"ל לביצוע טירונות לצעירים עם אוטיזם, אשר כיום מבוצעת בידי פלוגה המיועדת לחיילות עם קשיי הסתגלות. כל פתרון יהיה חייב לכלול הסתכלות רב-ממדית הכוללת את עולמות החינוך, הבטחון, הרווחה, התעסוקה והדיור – תוך שינוי בגישה הציבורית והקלינית כלפי האבחנה. המשבר כבר כאן.
הערכה רבה לד"ר אביבית ארווץ, מומחית במדידה והערכה פסיכולוגית, בית הספר לחינוך, האוניברסיטה העברית ולפרופ' קורי שולמן, מנהלת המרכז לאוטיזם באוניברסיטה העברית, על הסיוע והנחיה בכתיבה.
אודי הלר הוא קצין בצה"ל, לשעבר יועץ לראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם באכ"א, יזם ומייסד תוכנית "תתקדמו", מתעד מבצעי ואוטיסט. למד לשני תארים במדעי המחשב וחיבר 7 ספרי מחקר ומאמרים בתחומי הסוציולוגיה הצבאית, מערכות למידה ויחסי צבא-חברה.
