סגירת המעגל המרגשת של האחיות לבית מרקובסקי מכפר יהושע: 88 שנים אחרי שאביהן העניק למפקד "פלגות הלילה" המיתולוגי צ'רלס אורד וינגייט, אלבום תמונות מחיי העמק - זכו בנותיו לקבל את ההקדשה שהופיעה בעמוד הראשון של האלבום, בכתב ידו של אביהן המנוח.
"לקראת הכנס השנתי שאנו עורכים לזכרו של וינגייט, ביום השנה למותו, נחשף הארכיון הפרטי שלו שהיה כל השנים בלונדון, מוחזק בידי אדם פרטי שרכש את האוסף לפני הרבה שנים" מסביר משה קאשי, היסטוריון המתמחה בתקופת המחתרות והיישוב היהודי.
"הכול התחיל בביקור של משלחת קציני משטרה בריטים בישראל, במסגרתו הגיעו ללשכתו של סנ"צ ד"ר שלומי שטרית, ההיסטוריון הראשי של משטרת ישראל", משחזר קאשי. "על הקיר בלשכתו של שטרית תלויה תמונה של וינגייט, ושלומי שאל את הקצינים אם האיש בתמונה הוא אותו מפקד מיתולוגי - וכשנענה בחיוב, גילה לו האורח הבריטי שהארכיון המלא הפרטי של וינגייט מהתקופה בה שהה בארץ ישראל, מוצע כעת למכירה".
שטרית מיהר לעדכן את אנשי הספרייה הלאומית ב"אוצר" הגדול שנמצא בשוק.
קאשי: "אנשי הספרייה הלאומית יצרו קשר עם פילנטרופ יהודי, והוא התנדב לרכוש את האוסף החשוב ולתרום אותו לספריה הלאומית כדי שישמש מוצג ארכיוני לדורות הבאים".
מדובר באוסף ענק שהכיל עשרות אלפי מסמכים, תעודות, תמונות, רשמים ומתנות, שנאספו מספטמבר 1936 עד מאי 1939, מועד עזיבתו של וינגייט את ישראל.
"כשהארכיון הגיע לירושלים הוזמנו סנ"צ שלומי שטרית, משה הר ציון (בנו של הלוחם המיתולוגי מאיר הר ציון - י"מ) ועופרה ברעם (מנהלת מוזיאון "בית שטורמן", המשמש אכסנייה לתערוכה הקבועה לזכרו של וינגייט - י"מ).
3 צפייה בגלריה
מסמך מהאוסף של וינגייט, בכתב ידו, שנמצא בארכיון ובו ניתן לראות כיצד המפקד המיתולוגי התאמן על כתיבה בעברית
(צילום: הספרייה הלאומית)
לדברי קאשי, "השלושה נחשפו שם לראשונה להיקף ולמשמעות ההיסטורית של האוסף הענק, ובעקבות הביקור העלה שלומי מאמר שסיפר את סיפור מציאת האוסף והעברתו לישראל.
"בין כלל המוצגים ששלומי צירף, הוא העלה את התמונה עם ההקדשה של עמנואל מור (מרקובסקי) לווינגייט, שנמסרה לו בדצמבר 1938, לקראת עזיבתו של וינגייט את הפלוגה", מוסיף קאשי. "שלומי שאל האם מישהו יודע מי היה אותו עמנואל מור מעמק יזרעאל, בניסיון לפתור את התעלומה, וכמי שמכיר את כל הדמויות שפעלו בעמק - כאן אני נכנסתי לתמונה".
מעגל שנסגר
אחרי בדיקה מקיפה, הצליח קאשי לגלות שמדובר בעמנואל מרקובסקי - חלוץ וממייסדי מושב כפר יהושע שבעמק יזרעאל, שהיה בעת המאורעות אחראי הביטחון באזור, ובמסגרת תפקידו גם שירת תקופה מסוימת ב"פלגות הלילה" של וינגייט ותחת פיקודו, הכירו באופן אישי ואף אירח אותו בביתו יותר מפעם אחת.
קאשי: "במהלך התחקיר נדהמתי לגלות ששתי בנותיו של מרקובסקי עדיין בחיים, ואף יותר מכך - שאת שתיהן אני מכיר באופן אישי. רינה בת 99 ואחותה הצעירה ממנה, מיקה בת 95. שתיהן צלולות לחלוטין ומתגוררות זו ליד זו בכפר יהושע.
מיקה: "אבי היה מפקד האזור המערבי ויחד עם וינגייט, שפיקד על העמק המזרחי, הם הוציאו לפועל פעולות משותפות לטובת ביטחון היישוב היהודי בארץ ישראל, כולל פעולות סודיות מחוץ לגדר"
"הגעתי לביתה של רינה במושב, ומסרתי לה ולמיקה את התיעוד המיוחד של אביהן המנוח. מבחינתי, הצלחנו לסגור מעגל אנושי מרתק ומרגש של וינגייט ושל החלוץ מרקובסקי".
"לשמחתי שלושה מהנינים שלי מתגוררים לידי במושב והשאר בגליל התחתון, כך שחלק גדול מהמשפחה נשאר במושב שאבא היה ממייסדיו", אומרת מיקה, כיום סבתא לשלושה נכדים ולשישה נינים.
3 צפייה בגלריה
ההקדשה בכתב ידו של עמנואל מור (מרקובסקי) למפקדו המיתולוגי, וינגייט
(צילום: הספרייה הלאומית)
"אבא עלה לישראל בגיל ארבעה חודשים עם הוריו, גדל במטולה וקיבל את ההכשרה הצבאית שלו מטרומפלדור", מוסיפה הבת. "העבר של אבי קשור לביטחון המדינה ולווינגייט, ועצם העובדה שהוא שמר כל השנים על התמונות של אבא, מלמדת על החשיבות שהוא ייחס לקשר ביניהם.
"אבי היה מפקד האזור המערבי ויחד עם וינגייט, שפיקד על העמק המזרחי, הם הוציאו לפועל ופיקדו על פעולות משותפות לטובת ביטחון היישוב היהודי בארץ ישראל, כולל פעולות סודיות מחוץ לגדר", היא מספרת. "היה מרגש מאוד לקבל את ההקדשה של אבא, זכרנו את כתב היד המיוחד שלו. ואנחנו שמחות שהארכיון יישמר בספרייה הלאומית, וישמש עדות לגבורה ולחברות המיוחדת שנרקמה בין אבא למפקדו המיתולוגי".
