בסרט חדש ומעורר השראה חושפים חני וחזקי ליפשיץ, מנהלי בית חב"ד בקטמנדו, פרק אינטימי מחייהם: סיפורה של בתם חלי (24), הנמצאת על הרצף האוטיסטי.
(הסרט המלא. צילום: יונתן כץ)
את הסרט, שפורסם באתר הידברות, יצרה רביטל בללי-צימרינג. זהו הסרטון הראשון שבו חלי מוצגת בפני הציבור, וברשותה המלאה. הסרט מתאר בכנות את האתגרים הכרוכים בגידול ילדה עם צרכים מיוחדים במדינה כמו נפאל, לצד ההחלטה המשפחתית הנחושה שלא לוותר - לא על השליחות ולא על ההתפתחות של חלי - ולהפוך את הקושי למקור של משמעות, מתיקות והשראה.
חזקי וחני ליפשיץ פועלים בנפאל כשליחים בנפאל כבר 25 שנה, ומנהלים את בית חב"ד הפופולרי ביותר בעולם - עם מאות אורחים מדי יום ואירועים המוניים לאורך השנה. למשפחה שישה ילדים ביולוגיים, וכן ילד נפאלי מאומץ בשם בים, שנאסף מהרחוב. במרכז הסרט עומדת חלי, הבת השנייה של חני וחזקי, שגדלה בתוך מציאות חיים מורכבת.
"לחיות בנפאל זה כמו לחיות מאות שנים אחורה", מתארת חני. "עוני מחפיר, תשתיות לקויות, מים שלא תמיד זורמים בברזים, וברוב שעות היום בלי חשמל. אין גן תקשורת, אין בית ספר תקשורתי, ואין מערך ‘התפתחות הילד' כמו שמכירים בישראל".
נקודת השבר, כפי שחושפת חני בסרט, הגיעה כאשר התבררו צרכיה המיוחדים של חלי בתוך חיי שליחות ציבוריים אינטנסיביים. "מה עושים כשמגלים שיש לך ילד עם צרכים מיוחדים, ואתה חי חיי ציבור ומארח מאות אנשים ביום בבית?", היא שואלת. למרות ההתלבטות, בני הזוג החליטו שלא לוותר - לא על השליחות וכמובן שלא על חלי.
"מעז יצא מתוק", אומרת חני. "רתמנו את הביחד, את השבטיות, לצרכים של חלי. האנשים שמתארחים אצלינו בבית - מדברים איתה, משחקים איתה, מתקשרים איתה - גם העובדים הנפאלים וגם המטיילים הישראלים".
הסרטון מתאר את המאמצים החריגים שהשקיעה המשפחה בהתפתחותה: רישום לבית ספר אמריקני-דיפלומטי, העסקת חונכות בעלות גבוהה, והבאת אנשי מקצוע מישראל. "כל חודש הייתה מרפאה בעיסוק וקלינאית תקשורת שהבאתי מהארץ. טיפולים פרטניים סביב השעון, הרבה מעבר למה שילד רגיל מקבל", מספרת חני.
התוצאה, לדבריה, מרגשת במיוחד. חלי למדה לדבר, לתקשר ולהביע רצונות, והפכה ל"אדם עם ביטחון עצמי יוצא דופן". חני אמרה בחיוך: “היא בטוחה שהיא הכי חכמה, הכי יפה והכי מוכשרת בעולם".
אחד המסרים המרכזיים בסרט הוא הבחירה שלא להפוך את המוגבלות לכותרת חייהם של שליחי חב"ד בקטמנדו. "אנחנו לא ‘חזקי וחני, הורים לילדה עם צרכים מיוחדים’", מדגישה חני. "אנחנו מנהלים בית חב״ד בקטמנדו, ובמקביל יש לנו את האתגר הזה. בלי בושה, בלי הסתרה, ובלי פריבילגיות".
הסרט אינו חוסך גם דיבור על הרגעים המורכבים: שולחן שבת עם מאות סועדים, קידוש שבו חלי חוזרת בקול רם על כל מילה, או חטיפת אוכל מצלחת של אורח. "אנחנו לא מסתירים -אבל גם לא מתנצלים", אומרת חני, ומדברת על שיעור עמוק בענווה.
לדבריה, המטיילים שעוברים בבית חב״ד יוצאים בעיקר עם רושם אחד: המתיקות והאותנטיות. "אנחנו נותנים כל הזמן, אבל גם מקבלים. אנשים נפתחים אלינו, משתפים במסעות שלהם, כי הם רואים שגם אנחנו במסע. אנחנו לא מייצרים אשליה שהכול מושלם".
חלי נולדה בתחילת השליחות, והוריה רואים בהתפתחותה את הצלחתם הגדולה ביותר. "קודם כול אני אמא ואישה", מסכמת חני. "ההשקעה במשפחה היא הבסיס. הילדים גאים בחלי, משוויצים בה. נוצר כאן כור היתוך מיוחד . של משפחה, של שליחות, ושל קבלה".
