בשיתוף ער"ן
חייל נמצא בעמדת שמירה, נשק בידו. במקום לפנות למפקד או לקב"ן, הוא פותח שיחה אנונימית עם מתנדבת בער"ן ומשתף אותה במחשבות אובדניות. בזמן שהיא מנסה לסייע לו ולהשאיר אותו בשיחה, מאחורי הקלעים מתחיל מרוץ נגד הזמן: דיווח מועבר למצ"ח (משטרה צבאית חוקרת), שפועלת לאתר את החייל ולהזעיק אליו עזרה לפני שיהיה מאוחר מדי.
זהו אחד מסוגי המקרים שבהם נכנס לתמונה שיתוף הפעולה בין עמותת ער"ן למצ"ח, המאפשר לגורמי הסיוע האזרחיים והצבאיים לפעול במקביל במצבי סכנת חיים. במקרה של סיכון, מצ"ח פועלת לאתר את החייל או החיילת, בבסיס או בחופשה, ולהפעיל את המפקדים וגורמי הסיוע, בזמן שהשיחה עם מתנדבי ער"ן עדיין נמשכת.
ד”ר מיכל לב ארי, מנהלת שירות הסיוע ברשת של ער"ן, מסבירה מדוע גם חיילים שלא פונים לגורמים בתוך צה"ל, פונים לעמותה: "חיילים נמצאים בתוך מערכת מאוד אינטנסיבית. לפעמים הם חוששים לשתף את המפקד או לפנות לקב"ן. הם מפחדים מההשלכות, ממה שיחשבו עליהם, ולפעמים פשוט לא רוצים שמישהו בסביבה הקרובה ידע מה עובר עליהם. בער"ן הם יכולים לדבר באופן אנונימי עם אדם שלא מכיר אותם, שלא שופט אותם ושאין להם צורך להרשים אותו".
בשיחה עצמה המתנדבים קודם כל מקשיבים. "אנחנו לא ממהרים לתת עצות, ולא אומרים לו שהכול יהיה בסדר. אנחנו נשארים איתו בתוך הקושי ומנסים, יחד איתו, למצוא משהו שיוכל להקל עליו אפילו במעט. לפעמים דווקא המרחק הזה, והעובדה שמדובר באדם זר, מאפשר לחייל להגיד בפעם הראשונה דברים שהוא לא העז להגיד לאף אחד אחר", אומרת ד"ר לב ארי.
עשרות אירועי היעדרות בשנה דווחו על ידי ער"ן
רס"ב מיכל טטרו, ראש מדור דסק מצ"ח, מציגה את התמונה מהצד של הצבא. "במהלך שנת 2025 טיפלה מצ"ח במאות אירועי היעדרות בעלי מאפיינים אובדניים, עשרות רבות מהם דווחו באמצעות עמותת ער"ן. מדובר בערוץ דיווח משמעותי, שמאפשר לנו לקבל מידע חיוני על חיילים המצויים במצוקה ולפעול במהירות לאיתורם". ער"ן מחויבת לסודיות, ולכן מעבירה למצ"ח רק מקרים שבהם קיימת כוונת אובדנות ממשית ומיידית.
לדברי רס"ב טטרו, "עם השנים עולה מספר הנעדרים האובדניים. את המגמה הזו אפשר לקשור, בין היתר, לתקופת הלחימה הארוכה". האתגר המרכזי הוא איתור חייל שמיקומו אינו ידוע ושלעיתים לא מקיים קשר עם סביבתו. "עצם הדיווח בזמן אמת עשוי לספק אינדיקציה מוקדמת למצוקה ולהניע פעילות איתור מהירה בשיתוף מפקדי צה”ל וגורמי המקצוע. בזכות הדיווחים הצלחנו לא פעם להציל חיים של חיילים שהיו קרובים למוות".
"באירועים שבהם עולה חשש ממשי לחיי חייל, כל דקה משמעותית", מדגישה רס"ב טטרו. "כאשר קיים חשש לנגישות לנשק, רמת הדחיפות גבוהה במיוחד. זו הסיבה שלאנשי ער"ן יש קשר ישיר עם מצ"ח - כדי למקסם את זמן התגובה".
"שיתוף פעולה שמציל חיים": מער"ן לאנשי מצ"ח
(קרדיט: דוברות מצ"ח)
הדיווח ממתנדבי ער"ן מועבר ישירות לבסיסי מצ"ח הפזורים ברחבי הארץ, שנותנים מענה מיידי. לאנשי המקצוע הבכירים בער"ן יש גם את מספרי הטלפון האישיים של ראשי הדסק במצ"ח, והם יודעים לפנות אליהם בעת הצורך. "מדובר בשיתוף פעולה שמתקיים שנים רבות", אומרת טטרו, "והוא מציל חיים".
טטרו משחזרת מקרה שנחרט בזיכרונה: חייל שהתכתב עם ער"ן בזמן שמירה, כשנשא איתו נשק ותחמושת. "ער"ן פנו אלינו וטיפלנו מיידית מול המפקדים שלו. דאגנו שהמפקדים יגיעו אליו לעמדת השמירה וייקחו את הנשק מיד. זו מניעה מיידית של סיכון ממשי". ד"ר לב ארי מתארת את חלוקת התפקידים בין העמותה למצ"ח: "אנחנו יכולים להיות עם החייל ברגעים הקשים, להקשיב לו ולנסות לעזור לו להישאר בטוח. אבל כשצריך להגיע אליו פיזית, אנחנו זקוקים למי שיש לו את היכולת לעשות את זה".
התהליך מתחיל כשמתנדב או מתנדבת משוחחים עם חייל או חיילת שמביעים כוונה קונקרטית או איום בהתאבדות. המתנדבים מפעילים את הכוננים של ער"ן, והכוננים עורכים הערכת סיכון. אם הם מגיעים למסקנה שנדרשים גורמי הצלה, הם פונים בדרך כלל למצ"ח ומעבירים אליה את הדיווח. מצ"ח מבצעת את האיתור, ולעיתים קרובות המתנדבים ממשיכים בינתיים לשוחח עם החייל. "אנחנו עושים שני דברים במקביל - ממשיכים להיות עם החייל בשיחה, ובאותו זמן דואגים שהעזרה תתחיל לנוע לכיוונו".
ד”ר מיכל לב ארי, מנהלת שירות הסיוע ברשת של ער"ןקרדיט: עמותת ער"ן"אסור להתעלם מסימני מצוקה"
האנונימיות היא אחד העקרונות החשובים בער"ן, כי חייל שחושש שיזהו אותו עלול לבחור שלא לפנות לעזרה. אלא שהאנונימיות הזו מעמידה את מתנדבי ער"ן בפני דילמה מורכבת: מה עושים כאשר חייל שפנה בבקשה לשיחה אנונימית נמצא בסכנת חיים?
"כשעולה חשש ממשי לסכנת חיים, אנחנו משתדלים לעשות את זה בשיתוף עם החייל שפנה, להסביר לו מה מדאיג אותנו, ולנסות לגייס אותו לקבלת עזרה", מסבירה ד"ר לב ארי. "לרוב החיילים באמת זקוקים לעזרה, והם נענים לעזרה המושטת". לצד זאת, כשמדובר בסכנת חיים אמיתית, חלה על ער"ן חובת דיווח, כמו על כל אזרח בישראל".
רס"ב טטרו פונה לחיילים, להורים ולמפקדים: "חשוב שיידעו שקיימים ערוצי סיוע ודיווח, ושמפקדים יבינו את החשיבות שבערנות, בזיהוי מוקדם ובהעברת מידע ללא דיחוי". ד"ר לב ארי מבקשת מהסביבה הקרובה לשים לב לשינויים: חייל חברותי שמסתגר, מי שמפסיק ליהנות ממה שאהב, לא ישן, לא אוכל או אומר "אין לי כוח יותר". היא מוסיפה כי "שאלה ישירה, שנשאלת מתוך דאגה אמיתית, יכולה לפתוח פתח לשיחה ולהצלת חיים".
את המסר הנוסף שלה היא מפנה לחיילים עצמם: "חייל, בשירות סדיר, קבע או מילואים, יכול לפנות אלינו כשהוא מרגיש בודד, כשהוא לא מצליח להסתגל למסגרת, כשהוא מתמודד עם חרדה, עומס, קשיים חברתיים או בעיות בבית. אנחנו לא בודקים אם המצוקה שלו מספיק חמורה כדי להצדיק פנייה. אם קשה לו, זו סיבה מספיק טובה לדבר. אנחנו כאן כדי להקשיב".
"שיתוף הפעולה שלנו ממחיש את החשיבות של חיבור בין המערכת הצבאית לבין גורמי סיוע אזרחיים", מסכמת רס"ב טטרו. "מניעת אובדנות היא משימה משותפת, ומצ"ח היא חלק ממעטפת רחבה בצה"ל שמטרתה לשמור על חיי החיילים".
ניתן לפנות לשירות הסיוע הייעודי לחיילים ובני משפחותיהם של ער"ן באופן אנונימי, 24/7 בטלפון 2201*, בווטסאפ במספר 052-8451201, ובצ׳אט אנושי דרך אתר ער"ן.
בשיתוף ער"ן
