בשיתוף מפעל הפיס
עם יד על הלב, כמה שעות ביום אתם נמצאים מול הרשתות החברתיות, מצפים לעוד לייק? כמה זמן אתם מול משחקי המחשב, אומרים לעצמכם 'עוד קצת', והשעון כבר מראה אחרי חצות? ומתי בפעם האחרונה הצלחתם להתעלם ממייל של החנות האהובה עליכם שהציע לכם עוד סייל?
דו"ח של המרכז הישראלי להתמכרויות שהתפרסם השנה הראה שהמודעות לנטייה של רבים מאתנו להיסחפות, ואף להתמכרות, עדיין נמוכה מדי. כך גם המודעות כלפי הסובבים אותנו והיכולת לזהות שהם נסחפים. אז תנו לנתון המדהים הזה לחלחל אליכם: 1 מכל 7 ישראלים מכור, ולא מדובר רק בהתמכרות לסמים או אלכוהול, אלא גם למזון, לקניות, להימורים למסכים ועוד. תופעות רבות חוצות את הגבול בין הנאה חוזרת לכפייתיות מזיקה, וההשלכות קשות.
איך נוכל לדעת שאנחנו נסחפים, כיצד נזהה את הרגע הזה לפני שאנחנו עוברים את הגבול ומה יכול לעזור לנו להתמודד עם ההיסחפות שלנו? על שאלות אלו ואחרות יענה פרויקט חדש בשם "אל תיסחפו" – המשותף למפעל הפיס וקבוצת "ידיעות אחרונות". הוא יציג לכם את כל המידע, מפי מומחים, על התהליכים שאנחנו עוברים כשאנחנו נסחפים, למה צריך לשים לב ובאילו כלים נוכל להשתמש כדי להימנע מהמקום הזה.
נתחיל מהשאלה הפשוטה, מה זו היסחפות? "חוסר היכולת לדחות סיפוקים בטווח המיידי מול חוסר היכולת לראות את המחיר של אותן החלטות בטווח הארוך, זו ההיסחפות שתוביל להתמכרות", אומר ד"ר תומר בקלש, "במקום שבו אדם מודע למחירים העתידיים שיישלם ומדחיק אותם בכל זאת, הוא הופך לאדם נסחף. כל אחד יכול להיסחף. זו נטייה אנושית, והיא יכולה לבוא לידי ביטוי בכל דבר: התמכרות למזון, לספורט ואפילו התמכרות לחוויה פחות נעימה כמו כאב, למשל".
ד"ר תומר בקלשצילום: לירון מולדובןד"ר בקלש הוא פסיכולוג חברתי, חוקר מוח ושיווק (Neuromarketing), ומומחה בהתנהגות צרכנים. 15 שנה הוא מנהל מחקר ואסטרטגיה במשרדי פרסום בישראל. כיום הוא ראש תחום התנהגות צרכנים במשרד הפרסום ברוקנר/ יער/ לוי. הוא גם עמית הוראה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב ויועץ אסטרטגי לחברות מובילות ולארגונים.
הוא מציג מנגנון בשם OSL) optimal stimulation level) – מנגנון ביו־פיזיולוגי המנבא את הנטייה לריגוש. בעבר היה פער גדול בנושא בין נשים לגברים. בשנים האחרונות, הוא טוען, התגלה שהפער הצטמצם למינימום. "כולם צריכים עוד ועוד ריגושים כל הזמן", אומר בקלש, "סף הריגוש האופטימלי כל הזמן נשחק ועולה. הגוף מתרגל כל הזמן ומעצים את סף ההתמכרות שלו".
איך נזהה היסחפויות? "אנחנו יכולים להיות הברומטרים של עצמנו אם נהיה כנים עם עצמנו ולא נספר לעצמנו סיפורים, אבל כחיה חברתית שחיה במעגלים של משפחה וחברים, גם הסביבה צריכה לאבחן את מצבנו, רגע לפני שאנחנו עוברים את הגבול".
קחו, למשל, את הגלישה באינטרנט וברשתות החברתיות של בני הנוער, שהפכה לבעיה אשר מטרידה הורים רבים. "הגלישה גורמת להפרשת דופמינים – הורמוני עונג, כאלה המופרשים במוח גם בזמן משחקי מזל והימורים", אומר בקלש, "הורים רואים את הילדים ומנסים לשלוט בתופעה אבל הם עצמם נמצאים שם יותר זמן מהרצוי, אז איך ישלטו בהיסחפות הילדים? התוצאה היא שבגיל ההתבגרות הורים מונעים בכל כוחם סמים ואלכוהול מילדים, אבל לא גלישה ברשת שגם היא גורמת להפרשת דופמין, ולהתמכרות, לא פחות מאותן הפעילויות עליהן אנחנו מטילים מגבלות שימוש וגיל".
ומה לגבי קניות? בשנים האחרונות ובעיקר בתקופת הקורונה היינו עדים לעלייה מטאורית במספרי החבילות שהגיעו מדי יום לארץ, כמו גם, כמובן, עלייה גבוהה בכמות ההוצאות על קניות ברשת. ד"ר אמנון מיכאל, מנכ"ל עמותת 'הדרך' וחמשת מרכזי מיל"ה – המרכז ישראלי לטיפולים בהימורים מסביר שהיסחפויות בקניות, שאין לבלבל אותן עם שופינג, הן משהו מאד מאובחן.
"היסחפות בקניות ניתן לזהות בהצטברות של חפצים בבית", הוא מסביר, "אצל נשים זה מתבטא בדרך כלל בקניות של בגדים, אצל גברים בגאדג'טים. בהיסחפות אנשים קונים דברים שאינם צריכים ופעמים רבות אפילו לא משתמשים בהם ומשאירים אותם עם התגיות המקוריות, שלעולם אינן מוסרות".
ד"ר מיכאל אומר שפעולת הקניה עצמה, מביאה את הנסחפים לעונג או תגמול. "זה ההבדל בין חיבה ותענוג מדברים חדשים להיסחפויות של קניות", הוא אומר ומספר שבבדיקה של אנשים שנסחפו לקניות ב-MRI, מצאו שבעת הקניה עצמה מופעל במוחם האזור הגורם עונג בעוצמה שנרשמת במוח גם בשימוש בקוקאין.
"כולנו נהנים ממשהו חדש או יפה, זה ברור אבל אצל הנסחפים יש הגזמה ושימוש בכסף שלא נועד לקניות וכאן טמונה בעיה. היה לי מטופל שקנה שעונים ועטים יוקרתיים, לכאורה עבור אוסף, אבל לא היה מדובר באדם עשיר וכשהוא קונה עט או שעון באלפי שקלים וממשיך לקנות כמות גדולה, זו היסחפות שהיא על סף איבוד השליטה. את האנשים האלה מאפיין חוסר היכולת לשלוט על הסכום המוקצה לכך", אומר ד"ר מיכאל ומוסיף: "קניות הן ערוץ חדש לתשוקה של ההיסחפות, בגלל עידן השפע שאנחנו חיים בו. ההיסחפות עצמה מגיעה מחוסר ויושבת בדרך כלל על נקודת כאב. השימוש בכסף לרכישה חוזרת הוא נתיב ההיסחפות, במקרה זה. כשאנחנו לא מצליחים ליצור קשר אמיתי עם בני אדם אנחנו יוצרים קשר עם אובייקט או עם כסף".
אז איפה אתם נמצאים על הסקאלה, כמה זמן פנוי אתם משקיעים ברשתות החברתיות, במשחקי מחשב ובקניות ברשת - האם זה בילוי שאתם נהנים ממנו בשעות הפנאי שאתם מקצים לעצמכם או שזה כבר הפך להרגל מוגזם? איך נדע שעברנו את הגבול, למה צריך לשים לב וגם – יכול להיות שהילדים שלנו לומדים מאיתנו? בשבועות הקרובים נצלול לעומקן של ההיסחפויות השונות, נביא סיפורים אישיים ונעמיד לרשותכם כלים שיסייעו לכם לשאול את עצמכם את השאלות הנכונות ולהבין האם אתם או מי מבני ביתכם, נסחפים.
הכתבה פורסמה ב"ידיעות אחרונות"
בשיתוף מפעל הפיס
