בשיתוף ידידי מד״א
שבת, 28 בפברואר. היום שבו נפתח מבצע "שאגת הארי". מטח טילים איראני רחב היקף נורה לעבר ערי ישראל ואזעקות נשמעו ברחבי הארץ, אלא שבשעה שרבים חיפשו מרחב מוגן - מתנדבי מד"א יצאו בכיוון ההפוך, לשטח, כדי להציל חיים.
מד"א פועל כעת במתכונת חירום מלאה - 39,000 מתנדבים, כ-2,400 רכבי הצלה, הזנקה לאירוע חירום כל 22 שניות בממוצע. בזמן לחימה הקצב מוכפל, הציוד מתכלה מהר, וכל יום עולה לארגון כ-3 מיליון שקל. 88% מהתקציב מגיע מתרומות בלבד.
יהונתן שם טוב בן ה-21 מתנדב במד"א כבר שנים - ובמוצאי אותה שבת שבה החל המבצע, היה בין מתנדבי מד"א הרבים שנחלצו לזירת הנפילה בתל אביב, בה נפצעו כ-20 בני אדם ונהרגה אישה אחת. ליהונתן, למוד ניסיון ממבצע ״עם כלביא״, היה ברור שמשימתו היא הצלת חיים. "ההורים והמשפחה כבר רגילים שאני רץ לאש", הוא אומר.
לאורך כל אותו היום, סייע יהונתן במספר אירועי פגיעות רסיסים במרכז הארץ שהסתיימו ללא פציעות חמורות. מאוחר יותר באותו הלילה התבקש לסייע במשימה אחרת וחשובה מאין כמותה - העברת מטופלים מבתי חולים לא ממוגנים לממוגנים, כדי להבטיח את שלומם תחת מטר הטילים. "ביקשו ממני להגיע לוולפסון כדי לסייע בהעברת מטופלים לשיבא, שם יוכלו לשהות תחת מיגון", הוא נזכר.
לטובת המשימה, מד"א מפעיל אוטובוסים ייעודיים המצוידים ביכולות טיפול ופינוי של מספר מטופלים בו זמנית, כולל מיטות טיפול נמרץ. "באנו עם האוטובוס של מד"א והעברנו את המטופלים", הוא מתאר.
"הקשיש ביקש שננהג באשתו בעדינות - ונשאנו אותה בידיים"
באותו הערב, סמוך לשעה 23:00, טיל בליסטי פגע בבניין בתל אביב. יהונתן מיהר לשם כשהוא רכוב על אופנוע החירום שלו, הבחין בעשן המיתמר והבין שהפגיעה הפעם תהיה משמעותית ומורכבת.
"ראיתי זירת הרס קשה - רכבים בוערים שמתפוצצים, מכתש ענק באמצע הכביש שחוסם את המעבר, בניין אחד הרוס כולו והרס רב למבנים הצמודים", הוא תיאר. "הפצוע הראשון שטיפלתי בו היה גבר כבן 40, מדמם ופצוע מרסיסים. עצרנו את הדימום והעלינו אותו לאמבולנס מד"א, שם הצוות פינה אותו לבית החולים והמשיך לטפל בו".
בהמשך סקר את אחד הבניינים לצד שוטרים ואנשי פיקוד העורף, ושם מצא זוג מבוגרים - האישה מרותקת לכיסא גלגלים, בעלה הקשיש לצדה. "רצינו להוציא אותם מהדירה, אבל בעלה לא הסכים בהתחלה. אחרי ששוחחנו איתו השתכנע, אבל ביקש שננהג בה בעדינות. שוקי רוט, חובש מד"א ואני, נשאנו אותה בידיים והורדנו אותם למטה להמשך טיפול. היה מרגש לראות את האהבה והכבוד ביניהם", סיפר שם טוב.
״הילדה הסתכלה אליי ושאלה אותי איפה הם הולכים לגור״
אחד האתגרים הגדולים בזירות הרס הוא זיהוי נפגעים שפציעותיהם אינן נראות לעין - כמו פגיעות הדף, שעלולות לגרום נזק פנימי מסכן חיים שאינו ניכר מבחוץ. הנפגעים שטופי אדרנלין, לעיתים עסוקים בדאגה לבני משפחתם ואינם מודעים לפציעתם. כשהבחין יהונתן במשפחה המומה שיוצאת מהבניין, מיהר לבדוק אותם.
"הבחנתי באמא עם שני ילדים ועוד ילדה קטנה, כבת חמש, בידיים של איש פיקוד העורף. לקחתי את הילדה ובדקתי אותה. היא החזיקה ספר ביד - הרגשתי שהיא סומכת עליי. פתאום היא הסתכלה עליי ושאלה איפה הם הולכים לגור. זה היה שובר לב. אמרתי לה שהכל יהיה בסדר, שאולי אפילו יהיה להם בית יותר יפה, והעיקר שהם ביחד".
באותו הלילה, שם טוב סייע בחילוץ אישה צעירה מחוסרת הכרה מן ההריסות - ולמרבה הצער, נאלץ גם לאתר אישה נוספת שהלכה לעולמה בשטח.
״זו המשימה שלי, הצלת חיים״: כשהשליחות עוברת במשפחה
מרדכי ומאירה סולניקה, אח ואחות בני 20 ו-22, מתנדבים במד"א בית שמש מאז שהיו בני 15. ב-1 במרץ, כשטיל איראני פגע בעירם וגבה חיי אדם, שהו שניהם במרחב המוגן - ומיד כשהבינו שהייתה נפילה יצאו לזירה, כחלק מעשרות אנשי מד"א שפעלו שם.
״חנינו הרחק מהזירה כדי לא לחסום צוותי פינוי או להפריע לאמבולנסים, בדיוק כמו שלמדנו ותרגלנו עד שזה הפך לטבע שני״, מתאר מרדכי, חייל ברגילה, שנמצא כעת בהכשרה להיות לוחם. ״המראה של הזירה תופס אותך כמו בסרט אימה. אש, עשן, צעקות, מכתש שנפער היכן שעמד בית, חוטי חשמל חשופים. כאוס".
כשהגיעו לזירה, מאירה ומרדכי התפצלו. מאירה חברה לצוותי מד״א, שהצטרפו לפיקוד העורף וגורמי הביטחון בסריקת דירות, איתור וחילוץ נפגעים. היא מוסיפה כי ״אחי פעל בצד השני של הזירה וסייע לאנשי זק״א בחילוץ הרוגים מההריסות״.
פינוי אחד נחרט אצל מרדכי לנצח. "כל הדרך לבית החולים, אחרי שנותק הקשר עם משפחתו, הפצוע ניסה להבין אם בני משפחתו בחיים. ליבי יצא אליו". לאחר זמן שנדמה כנצח, צלצל הטלפון - אשתו הייתה על הקו, המשפחה בריאה ושלמה. "הרשינו לעצמנו להיאחז בסוף הטוב של הסיפור שלו. בית שמש חטפה מכה קשה, אבל הייתה לי הזכות להיות שם עבור הקהילה שלי - בזכות ההתנדבות במד"א. זו המדינה שלי, זו העיר שלי, וזו המשימה שלי: הצלת חיים".
כוחות ההצלה זקוקים לכם
הסיפורים של יהונתן, מאירה ומרדכי הם רק שלושה מתוך אלפים. בימים רגילים, ובפרט כעת, צוותי מד״א ממשיכים לסכן את חייהם כדי להציל אחרים - אך המשאבים מוגבלים.
כדי שהצוותים יוכלו להמשיך לצאת לזירות הנפילה עם הציוד שמציל חיים, מד"א זקוק לתמיכת הציבור עכשיו. תיק מקצועי לפרמדיק על אופנוע - 11,000 ש"ח. ערכת טראומה לאמבולנס - 18,000 ש"ח, ולניידת טיפול נמרץ - 30,000 ש"ח. ערכה לבדיקת 1,000 מנות דם - 48,000 ש"ח. מכשור רפואי לאמבולנס - 120,000 ש"ח.
88% מתקציב מד"א מגיע מתרומות בלבד - והמלחמה מכפילה את העומס. במסגרת קמפיין החירום של מד"א, הארגון פונה לציבור: כל תרומה היא ציוד שיוצא לשטח, וכל שקל מגיע ישירות למי שזקוק לו.
בשיתוף ידידי מד"א
פורסם לראשונה: 09:02, 05.03.26
