בימים האחרונים השיק צה"ל קמפיין רחב תחת הכותרת "לא לבד", שנועד להעלות מודעות בקרב הסביבה הקרובה של משרתים ומשרתות לסימני מצוקה - וכיצד לזהות אותם ולהתריע בזמן אמת. הסיפורים הכואבים ונתוני האובדנות הגבוהים לאורך המלחמה הבהירו למערכת שנדרשת פעולה דחופה.
אלא שלצד ההצהרות על חשיבות בריאות הנפש, השבוע נחשפה ב-ynet החלטה שעומדת בסתירה מוחלטת לרוח הקמפיין: צה"ל קיצץ ימי מילואים, ובין היתר ביטל את ימי העיבוד - אותם ימים שבהם לוחמים ומפקדים פוגשים פסיכולוגים ועו"סים, מעבדים חוויות לחימה ומסכמים את תקופת השירות, בטרם חזרתם לשגרה האזרחית.
"אני נתקל בקמפיין שלטי חוצות שעולה מיליונים על מצוקה רגשית של אנשי מילואים, ומנגד צה"ל ביטל את ימי העיבוד הנפשי אחרי סבב לחימה ב-2026", אומר סמח"ט שריון לשעבר, סא"ל (במיל') אלי מאירי. "מכל החלטות הקיצוצים, זו הגרועה ביותר, המעליבה ביותר והמנותקת ביותר".
בדבריו, מאירי אף מדגיש את הפער בין העבר להווה: "לפני המלחמה, לוחם מילואים הוזמן ל-20 ימי שירות פעם בשלוש שנים. היום הוא מגיע לסבב שישי או שביעי, אחרי מאות ימים במצטבר, עם קושי פיזי ורגשי שהולך וגדל אחרי שנתיים וחצי של מלחמה. ואת 'כבשת הרש' הזו החליטו לקחת, לטענת דו"צ בהנחיית הדרג המדיני".
לדבריו, דרך יום העיבוד מאתרים מפקדים ואנשי מקצוע את החיילים והיחידות שזקוקים לסיוע נוסף. "בלי המעבר הרגשי הזה, לוחם שחוזר מתקופת לחימה מורכבת עלול למצוא את עצמו מתפוצץ על בני משפחתו", הוא אומר. "שלא לדבר על כך שמבחינה כלכלית, העיבוד הוא 'בטל בשישים' ביחס להוצאות עתידיות של המדינה על טיפול בפוסט טראומה. זו החלטה קצרת רואי שמשדרת מסר מעליב ללוחמי המילואים ולמשפחותיהם".
"איך שולחים אותם ככה הביתה?"
המספרים בשנים האחרונות מצביעים על מגמה מדאיגה. בשנת 2022 תועדו 14 מקרי אובדנות, כמעט כולם של משרתי חובה. בשנת 2023 עלה המספר ל-17, ולראשונה נרשמו שישה מקרים של משרתי מילואים. שנת 2024 הסתיימה עם 21 מקרים - מתוכם 12 משרתי מילואים.
בצה"ל מכירים בזינוק, אך מדגישים שמדובר בעלייה הנובעת בין היתר מגידול בהפעלת מערך המילואים.
הנתונים חושפים תמונה קשה נוספת: ב-2025, שלושה מכל ארבעה ששמו קץ לחייהם, לא היו מטופלים כלל אצל קצין בריאות הנפש - ו-85% מהם עשו זאת באמצעות הנשק שברשותם. במילים אחרות, רובם המוחלט לא פנו לקבלת סיוע כשחשו במצוקה.
3 צפייה בגלריה
רובם המוחלט של הלוחמים שהתאבדו ב-2025, לא פנו לקבלת סיוע כשחשו במצוקה
(צילום: Shutterstock)
זו בדיוק המצוקה שלשמה הוקם קמפיין "לא לבד". בניגוד לעבר, בו נדרש המשרת עצמו לפנות לטיפול - שלב שרבים מתקשים לעשות - כעת פונה צה"ל גם למעגל הקרוב ומבקש מבני משפחה וחברים, לדווח על חשש למצבו הנפשי של משרת/ת דרך מוקד אכ"א בטלפון 1111.
מהלכים נוספים שמציגים בצבא בניסיון להתמודד עם המצוקה הקשה, כוללים גיוס של 350 קב"נים לשירות קבע והפעלת 1,200 נוספים במילואים; הקמת "מרכז תעצומות" לאיתור מוקדם של סממני פוסט טראומה בקרב חיילי סדיר; הקמת יחידת תל"ם עם 250 קצינים המלווים פצועים בשיקום, ושיתוף פעולה עם עמותות ער"ן וסה"ר.
עוד מסרו גורמים בצה"ל כי כל מקרה אובדני נחקר על ידי מצ"ח וכן בחקירה פיקודית בראשות אלוף-משנה, שמסקנותיה מוצגות בפני בכירים ומתורגמות להנחיות.
אלא שלמרות כל אלה, שאלת ימי העיבוד נותרת פתוחה ומכאיבה כאמור. בצה"ל טענו שימי העיבוד יוכלו להתקיים "בהחלטת מפקד", אבל עומס המשימות וצמצום ימי ההיערכות, עלולים להפוך את ההצעה הזו לבלתי ישימה בפועל.
מפקדים של פלוגות לוחמים ששוחחו עם ynet, זעמו על ההחלטה: "איך שולחים אותם ככה הביתה, מבלי שעברו תהליך עיבוד מסודר בליווי של אנשי מקצוע, שבו הם יכולים לדבר על הדברים ולפרוק את התחושות ממה שעבר עליהם במהלך הלחימה? על חשבון מי מקצצים הרי - על חשבון המילואימניקים שעושים את העבודה הכי קשה פה בשנתיים האחרונות".
ובינתיים, הפער נותר על כנו: מצד אחד קמפיין ארצי שמדבר על זיהוי מצוקה ומניעת אובדנות, ומצד שני קיצוץ שמוחק את אחד הכלים המעשיים ביותר שיש בידי צה"ל לפעול בדיוק למען המשימה החשובה הזו. נראה כי כל עוד ימי העיבוד לא יוחזרו כחלק מחובה ולא כ"החלטת מפקד", הסלוגן "לא לבד" עלול להישאר בדיוק מה שהוא - סלוגן.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - דברו איתו, עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים: ער"ן בקו החם 1201 או בווטסאפ 052-8451201, באתר האינטרנט של סה"ר או www.headspace.org.il.
