בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון
את הקובה בורגול שלאה קדר שמואלי מכינה כבר עשרות שנים, אותו למדה מאמא שלה ואף ראתה את סבתא שלה מכינה, יוכלו בקרוב כל תושבי אבן יהודה להכין. ביום המעשים הטובים, יעלה המתכון של לאה, יחד עם עוד עשרות מתכונים של תושבי הישוב הקטן בשרון, באוסף המתכונים הדיגיטליים "שף איתנו" – אוסף המתכונים של המתכונים שתושבי אבן יהודה הכי אוהבים, שיופץ לכל תושבי המקום.

פרויקט קהילתי נולד

אבן יהודה היא מועצה מקומית בשרון, שנוסדה לפני 91 שנה כמושבה והוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1950. היום יש בה כ-15 אלף תושבים מכל הגוונים של החברה הישראלית, שמאד גאים במקום בו הם חיים.
3 צפייה בגלריה
מימין לשמאל): ברי כהן ניסן, שרה עמרני, דביר זילבר
מימין לשמאל): ברי כהן ניסן, שרה עמרני, דביר זילבר
מבשלים ביחד (מימין לשמאל): ברי כהן ניסן, שרה עמרני, דביר זילבר
(צילום: באדיבות רוח טובה)
"בישיבה הראשונה עם אנשי 'רוח טובה', חיפשנו יוזמה של המועצה ל'יום המעשים הטובים''', מספר יריב צור שור, דובר המועצה והאיש שחיבר את כל חלקי הפרויקט הזה, בהובלת ראש המועצה אבי הררי והמועצה. "צריך להבין, באבן יהודה יש המון פעילות התנדבותית כל השנה. כמעט כולם מעורבים בפעילות כלשהי של נתינה. גם ב'יום המעשים הטובים', כמות הפעילויות עצומה, אבל רובן יוזמות של תנועות הנוער, בתי הספר, ארגונים ועמותות. אנחנו רצינו ליזום משהו שיהיה מטעם המועצה ושיחבר בין כל תושבי המקום"
כך, בסיעור המוחות, הוצבו שני עקרונות: חיבור המבוגרים בישוב, לא מעמדה של נזקקים אלא כנותנים וגם עירוב של משפחות באופן רחב. "סביב השולחן הלך והתגבש הרעיון שמאחוריו עומדת העובדה, שבכל משפחה יש מתכונים ייחודיים, שכולם אוהבים, והם מתקיימים כל עוד המבוגרים מכינים אותם. רבים מהם הולכים לאיבוד כשאלה מפסיקים להכין ולא בכל משפחה מתעדים אותם בזמן. החלטנו לחבר את אלה עם הסיפורים האישיים של בוגרי הישוב", מספר יריב ומוסיף: "באבן יהודה יש ערב רב של תפוצות ועדות ואוכל הוא המחבר התרבותי הטוב ביותר, כידוע אז החלטנו שזה יהיה הפרויקט שלנו".
3 צפייה בגלריה
משמרים את המסורת (מימין לשמאל): אור גבורה, רחל סגל, עידן בן חמו
משמרים את המסורת (מימין לשמאל): אור גבורה, רחל סגל, עידן בן חמו
משמרים את המסורת (מימין לשמאל): אור גבורה, רחל סגל, עידן בן חמו
(צילום: באדיבות רוח טובה)
התוצאה היא קובץ דיגיטלי, של עשרות מתכונים במאגר, פרי עמלם של יותר מ- 100 תלמידים ועשרות מוותיקי המושבה, שחלקם חיים בה כבר, 50, 60 ואפילו 70 שנה. החיבור בן אלו הביא לתוצאה המרנינה.
"בתחילה חשבנו מי יתעד את הסיפורים והמתכונים, והבנו שלצעירים יש את הכלי ביד", הוא אומר ומתכוון ליכולת השימוש שלהם בסלולרי וכך, מהר מאד נמצאו זוגות של תלמידי כיתות ח' בבתי הספר בישוב - בית אב"י, בכר והראשונים – שהתנדבו להגיע אל בתי הוותיקים, מצוידים בטופס מתכון דיגיטלי, שתיעדו וכתבו את הסיפור של כל מנה בכל משפחה. "כל הישוב מעורב – הוותיקים שתרמו, התלמידים שתיעדו, ההורים שלהם שטעמו, מורים, צוותי הוראה, עורכים, בוני אתרי, המרכז הקהילתי והמחלקה לשירותים חברתיים, שהוציאה הכל לפועל", אומר יריב ומוסיף: "זה פשוט פרויקט גאווה".

סיפורו של קובה בורגול

לאה קדר שמואלי הגיע לישראל כילדה, עם הוריה ועוד אח ואחות. "לאבן יהודה הגענו כי אמא שלי הגיעה כאחות ומיילדת למעברה במקום. כשהגענו היו מעט תושבים ואני התחלתי כאן את כיתה א'", היא מספרת ומוסיפה שגם הבנות וגם הנכדים שלה גרים היום באבן יהודה. לאה לימדה בהמשך בבית הספר בכר, בו למדה כאמור, וילדיה גם הם למדו בו וניכר שהיא גאה בשורשים של המשפחה שלה במקום.
איך הגיעה לאה לפרויקט המקסים? "פרסמו מי רוצה להכין מתכון עם תלמידי המקום והחלטתי שאני מצטרפת. ביקשו לתרום מתכונים והסבירו שזה יפורסם. אהבתי את הרעיון", היא מספרת. אחר כך פנו אליה שתי תלמידות כיתה ח' מבית הספר ראשונים והן קבעו מועד להכנת המנה הנבחרת.
"יש לי הרבה מתכונים אבל החלטתי שמתכון בנאלי יהיה פחות טוב. יש לנו מתכון שעובר מסבתא לאמא שלי של קציצות בורגול, שעשיתי בו שינויים משלי, במשך השנים. אני חושבת שהמקור לזה מעיראק וקובה בורגול זה מאכל אהוב ואופייני אז החלטתי להכין עם התלמידות קציצות בורגול ממולאות בשר או בקיצור - קובה בורגול", היא אומרת.
היא הכינה מראש את עיסת הבורגול ולחוד את תערובת הבשר ויחד עם התלמידות, הכינו את הקציצות וטיגנו. "התלמידות תיעדו את המתכון, טעמו וגם לקחו הביתה. סיפרתי להן שלמדתי אותו מאימי בת ה-100 וראיתי אפילו את סבתא שלי מכינה אותו. עכשיו מעניין אותי מי בישוב יכין את המתכון הלא סטנדרטי והחגיגי הזה", היא תוהה.
3 צפייה בגלריה
(מימין לשמאל): לאה שמואלי, דניאל פלד וליהיא הררי
(מימין לשמאל): לאה שמואלי, דניאל פלד וליהיא הררי
מתכון משפחתי (מימין לשמאל): לאה שמואלי, דניאל פלד וליהיא הררי
(צילום: באדיבות רוח טובה)
"נכון, לקחנו הביתה אבל המשפחה שלי לא הספיקה לטעום כי גמרתי הכל. זה היה טעים", מספרת בצחוק דניאל פלד, תלמידת כיתה ח' 1 בבית החינוך 'הראשונים', שהגיעה יחד עם חברתה ליהיא הררי לביתה של לאה ויחד הן הכינו את המנה.
דניאל וליהיא התנדבו למיזם אחרי שיחה עם המחנכת ודובר המועצה. "היה מאד שווה לעשות את זה. חשוב היה לשמוע את הסיפורים ולראות את המנה ולאה באמת אישה מקסימה שלא הייתי מכירה בשום צורה אחרת, אם לא הייתי מגיעה אליה במסגרת הפרויקט. היה כיף", היא מסכמת. עכשיו כל שנותר הוא, שהוריה של דניאל יכונו בעצמם את המנה ממאגר המתכונים, כדי להבין עד כמה טעים הקובה בורגול של לאה.
יום מעשים טובים חוזר ב-14 במארס, עם כל הדרכים לעשות טוב. היכנסו לאתר יום מעשים טובים ומצאו את הדרך שלכם להשתתף. נעשה טוב, יהיה טוב. יום מעשים טובים מנוהל על ידי עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון, המציעה מגוון דרכים לעשות טוב ולהתנדב לאורך כל השנה.
בשיתוף עמותת רוח טובה מקבוצת אריסון