המורה יגאל סגרון, איש חינוך ותיק שמלמד במגמת עיצוב העץ במרכז הטכנולוגי "אמית" באר-שבע, משלב בשיעורי הנגרות פרויקט מרגש: הנצחת חללי צה"ל באמצעות ספסלים שהוא בונה עם תלמידיו.
ביום השנה למלחמה, סגרון ותלמידיו עמלו על הקמת מיצג הנצחה לחללי המלחמה בכניסה לבית הספר. אמו של אלמוג פרג' מבאר-שבע, שנהרג במהלך שירותו הצבאי, שמעה על הנגרייה החינוכית וביקשה מהמנהל כי התלמידים יבנו ספסלים לבית הספר שבו למד בנה.
2 צפייה בגלריה
yk14219453
yk14219453
"לא רציתי להאמין שכשאני עוסק בהנצחת נופלים, אגיע למצב של הוריהם". סגרון על רקע תמונת בנו שלו ז"ל
(צילום: הרצל יוסף)
הם החלו במשימה, אולם בטרם הסתיימה העבודה - ב-13 בנובמבר 24' - סגרון התבשר כי בנו, סמל שלו יצחק ז"ל, נפל בקרב בדרום לבנון, יחד עם חמישה חיילי גולני נוספים. התלמידים סיימו לבדם את העבודה על הספסל השני, ובטקס שבו הוצבו הספסלים שהכינו - המורה לא יכול היה להשתתף.

"הפחד קינן בי כל העת"

לדברי סגרון, בכל אותם חודשים שבהם חיבר את הלמידה בהנצחת החללים גיבורי המלחמה, הוא חי בתחושה שבנו שלו ייפול בקרב. "הפחד קינן בי כל העת. גם כשעבדנו בשיעורים על ההנצחה. לא רציתי להאמין שכשאני עוסק בהנצחה של נופלים, אני עלול להגיע למצב של הוריהם. אבל בתוך תוכי ידעתי ששלו לא יסיים את המלחמה, למרות שלא סיפרתי לאף אחד".
שלו ז"ל, מתארים הוריו לימור ויגאל, היה נער צנוע, נעים הליכות ורודף צדק ואמת. הוא חונך וגדל לאהבת הארץ, העם היהודי ותורת ישראל. "את מצוות כיבוד ההורים הוא ראה כמצווה חשובה ביותר", מספרים ההורים השכולים.
יגאל סגרון: "לא רציתי להאמין שכשאני עוסק בהנצחה של נופלים, אני עלול להגיע למצב של הוריהם. אבל בתוך תוכי ידעתי ששלו לא יסיים את המלחמה, למרות שלא סיפרתי לאף אחד"
הוא התגייס שבועיים לפני 7 באוקטובר, והיה עדיין ללא נשק. בבוקר הטבח עמד בבית המשפחה, מחוץ לממ"ד, עם סכין גדולה, והגן על משפחתו שמתגוררת בשדרות בשנתיים האחרונות. מאז הוא נלחם עם תחושת שליחות גדולה, ואמור היה לצאת לקורס מ"כים.
"מגיל צעיר שלו שאף לשלב את עולם התורה יחד עם הצבא, וטען כי המדים של צה"ל הם כמו הבגדים של הכהן הגדול", נזכר האב, "משזכה לממש את שאיפתו והתגייס לשירות כלוחם בגדוד 51 של חטיבת גולני, לא היה מאושר ממנו".
במטרה להנציח את בנם הגיבור, שנפל בגיל 21, בימים אלו משפחת סגרון מפיצה סטיקרים עם משפטים ששלו נהג לומר - "כשהלב במקום הנכון, אפשר לעשות דברים גדולים", וגם "שמירת הלשון תלויה במצוות ואהבת לרעך כמוך, מי שבאמת אוהב את חברו לעולם לא ידבר עליו לשון הרע".

"עדיין לא מסוגל לבנות ספסל לזכרו"

כששב לבית הספר בתום שבעת ימי האבל על בנו, התלמידים וצוות המורים ערכו בבית הספר טקס. "כל התלמידים עמדו בכניסה לבית הספר", מוסיף המורה, "לא בשבילי, אלא כדי להצדיע לבני, שלו יצחק הי"ד. כששרנו את התקווה בסיום הטקס, הרגשתי שקיבלתי חיבוק גדול ומרגש מהם. כולם כאבו איתנו וביקשו להשתתף בצער ולחזק".
למרות נפילת בנו, סגרון מבקש להמשיך במלאכת החיבור של למידה והנצחה. תלמידיו מתכננים להכין יחד איתו ספסלים נוספים להנצחת גיבורי המלחמה. לכולם מלבד לשלו.
2 צפייה בגלריה
"תחושה של השתתפות במעשה גדול". סגרון ליד מיזם לזכר חלל צה"ל שבנה יחד עם תלמידיו
"תחושה של השתתפות במעשה גדול". סגרון ליד מיזם לזכר חלל צה"ל שבנה יחד עם תלמידיו
"תחושה של השתתפות במעשה גדול". סגרון ליד מיזם לזכר חלל צה"ל שבנה יחד עם תלמידיו
(צילום: הרצל יוסף)
"אני עדיין לא מסוגל לבנות ספסל לזכרו של שלו יצחק הי"ד", אומר האב השכול בכאב, "אבל נבנה ביחד עוד ספסלים להנצחת חללים אחרים. זה ערך מוסף משמעותי ללמידה, תחושה של השתתפות במעשה גדול ונתינה פשוטה".
את החיבור בין ההנצחה ללמידה, מבקשים בבית הספר למנף לאירוע חינוכי משמעותי במהלכו התלמידים לומדים על החלל, פוגשים את הוריו, וכשהם בונים את הספסל - הם יודעים לזכר מי הוא נבנה, ועד כמה ההנצחה והזיכרון משמעותיים לבני המשפחה.
יגאל סגדון: "כל התלמידים עמדו בכניסה לבית הספר. לא בשבילי, אלא כדי להצדיע לבני, שלו יצחק הי"ד. כששרנו את התקווה בסיום הטקס, הרגשתי שקיבלתי חיבוק גדול ומרגש מהם. כולם כאבו איתנו וביקשו להשתתף בצער ולחזק"
איתמר דבדה, תלמיד מגמת עיצוב בעץ, מספר ש"בנינו את הספסלים והרגשנו שאנחנו עושים דבר חשוב למען ההנצחה של אלמוג (פרג' ז"ל - תט"ח) ולמען הוריו. התרגשתי לקחת חלק בפרויקט הזה".
לדברי הראל רז, מנהל "אמית טכנולוגי" באר-שבע, "הלמידה במגמת עיצוב העץ הפכה לשיעור בחינוך אמיתי, והמורה יגאל מחבר את התלמידים לסיפור הגדול של העם והמדינה.
"הנצחת אלמוג ז"ל, לבקשת אמו, נגעה ללב כולנו", מוסיף המנהל, "מתוך תחושת שליחות ורצון לתרום לקהילה, החליטו תלמידי מגמת עיצוב העץ והמורה יגאל להמשיך את המיזם הייחודי והמשמעותי ולהנציח את גיבורי ישראל".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.01.25