חגית מוסט ששכלה את בנה עמית
(צילום: ירון ברנר, עריכת וידיאו: נדב לוי)
"רוצה להיות החובש הכי טוב שאני יכול. מאמין שאני יכול להציל חיים", מקריאה בקול חנוק מדמעות ומהתרגשות חגית, אמו של סמ"ר עמית מוסט ז"ל, חובש בסיירת נח"ל. "זו המטרה שלי בצה״ל. שמח שהגעתי למקום הזה".
הפתק שהשאיר עמית, שנפל במוצב סופה בבוקר 7 באוקטובר, משמש כצוואה עבור חגית, שמובילה את תוכנית "עמית" של משרד הביטחון במטרה להעניק תמיכה לחיילים ששירתו במלחמה. "התוכנית לא רק נושאת את שמו, היא כל כולה הערכים שלו", היא אומרת.
עמית, בנם של חגית ואודי וילד אמצעי בין ירון ומיכל, היה "מצד אחד מופנם ומתבונן, ומצד שני שובב ומלא חיים", מספרת אמו. "ככל שהתבגר הוא בלט ביחסי האנוש שלו. תמיד מוקף בחברים". את מרבית זמנו חילק בין שתי האהבות הגדולות שלו: מוזיקה ובת זוגו, אדר מושאוף.
אחרי ששובץ כלוחם בחטיבת הנח"ל, עמית התקבל לסיירת, ובמהלך מסלול ההכשרה יצא לקורס חובשים. "החברים קראו לו 'הדוקטור'. התפקיד של עזרה לאחרים התחבר לו בדיוק למי שהוא", אומרת חגית. "הוא דאג מאוד לחיילים שלו, שהתקשרו להתייעץ איתו על כל דבר. הוא גרם לדברים לקרות כדי שכולם יקבלו את הטיפול שהם צריכים".
"הבטחנו לו שצל"ש הוא יקבל בבית"
בסוף השבוע של שמחת תורה עמית סגר שבת במוצב סופה כשהמשפחה התעוררה מהאזעקות במודיעין. לפני שהקשר עם עמית נותק, "ביקשנו ממנו שישמור על עצמו והבטחנו לו בהומור שצל"ש הוא יקבל בבית", מספרת חגית. כמי ששירתה בעברה כקצינת הנפגעים של חטיבת הנח"ל, "ידעתי שאם צריך להודיע לנו משהו, ימצאו אותנו".
במקביל, אודי נסע דרומה לחפש את עמית, אך כשהגיע לפתח קיבוץ סופה חיילים מנעו ממנו להתקדם, והוא הסתובב חזרה הביתה מחשש לסכן את חייהם.
ביום ראשון, חגית חזרה לעבודתה באגף התכנון במשרד הביטחון וניסתה להתמקד בעבודה כדי לשרוד את חוסר הוודאות. למחרת היא נקראה לחדרו של המנהל, שם קיבלה את הבשורה הקשה מכל.
כשחזרה הביתה וסיפרה לבני המשפחה, "ירון צעק וזרק חפץ על החלון, והזכוכית התנפצה. החלטנו לא לתקן את החלון. מבחינתנו השבר מסמל את הכאב אבל גם את היכולת של אור לחדור פנימה".
המשפחה למדה שבקרב שבו עמית נהרג "החיילים התבצרו בחדר האוכל הממוגן כשמסביבם עשרות מחבלים שירו לכל עבר", מספרת חגית. כששמע בקשר שחברו הטוב נפצע, עמית לא היסס ויצא להעניק לו טיפול תחת אש. בפעם השנייה שיצא מחדר האוכל כדי לטפל בפצועים שפונו לאחד החדרים במוצב, נהרג מאש המחבלים יחד עם חובש נוסף, סמ"ר אופיר מלמן ז"ל. "מצאו את עמית ממש מעל הפצוע שהוא ניסה להציל. שניים מארבעת הפצועים שהם טיפלו בהם ניצלו".
"עמית היה אומר 'וואו אמא, זה מטורף'"
בצל ההתמודדות עם האובדן, חגית החליטה לקחת חלק בגיבוש תוכנית חדשה במשרד הביטחון. "אספנו תובנות מהאגפים השונים, וזיהינו את הצורך בחיזוק החוסן הנפשי אצל החיילים כדי למנוע פוסט-טראומה. הקמנו צוות מומחים שבחן איך אפשר לתת לסוגיה מענה מקיף".
אחרי שהתוכנית אושרה, ראש האגף והקרן לחיילים משוחררים ומילואים במשרד הביטחון, איל הנס, ביקש מחגית לקרוא לתוכנית על שם עמית והציע לה להוביל אותה. כשהתייעצה עם המשפחה, הם אמרו "מי אם לא את?".
תוכנית "עמית" מציעה למי ששירת למעלה מ-30 ימים במלחמת "חרבות ברזל", סל רחב של טיפולים משלימים במימון מלא של משרד הביטחון.
התוכנית, שהושקה רשמית לפני כחודש וחצי, מונה כיום כ-170 אלף משתמשים שנהנים מההטבות שהיא מציעה, בהן טיפולי רפואה משלימה; סדנאות חווייתיות כמו נגרות, רכיבה על סוסים, צילום, כתיבה ועוד; אימוני גוף ונפש מעולמות הוולנס; אימוני כושר וספורט; אפליקציות חדשניות לעזרה עצמית שמסייעות בהפחתת לחץ וחרדה, עידוד חשיבה חיובית וקהילה וירטואלית תומכת; סדרת טיפולים פסיכולוגיים אישיים או זוגיים.
"עמית היה אומר 'וואו אמא, זה מטורף'", מחייכת חגית כשהיא מדמיינת מה בנה היה חושב על התוכנית החשובה שהיא מובילה. "אנחנו לומדים ללכת במסע שנכפה עלינו, נופלים וקמים. ברגע שבחרנו להמשיך לחיות - עמית ממשיך איתנו את הדרך. היה לו כל כך חשוב לעזור לכולם, עכשיו אני מרגישה שהוא איתי במסע".
פורסם לראשונה: 00:00, 02.03.25
