צפו ברגע שבירת הכוס המרגש
(צילום: ציון חדד)
בערב חג סוכות האחרון, בכפר עייתא א-שעב שבלבנון, נקטעו באחת חייו של סרן אלעד סימן טוב ז"ל, בקרב גבורה לצד שניים מחבריו לצוות בסיירת גולני. האובדן הכה במשפחתו, בחבריו ובכל מכריו. אך מתוך העפר והאבל הכבד, החל לנבוט סיפור של תקווה, אהבה ובחירה בחיים, שהגיע לשיאו המרגש השבוע, בחופתם של איילה, אחותו התאומה של אלעד, ואוהד פורטנוי, חברו של אלעד ומפקד צוות ביחידה מובחרת.
הקשר המיוחד בין איילה לחברו הטוב של אחיה התאום, נרקם דווקא ברגעים הקשים ביותר. אוהד, שהגיע לנחם את משפחת סימן טוב בשבעה, פגש שם את איילה אחרי שנים שבהן לא נפגשו. "איילה ואני גדלנו יחד ביישוב, היינו בקשר בעבר ונפרדנו", סיפר אוהד. "אחרי הנפילה של אלעד מצאנו שוב אחד את השנייה. הגעתי בכל יום מהבסיס לשבעה, וידעתי שאני חייב להיות לצידה. מאז, גם ידעתי שזו תהיה אשתי".
ביום הולדתו של אלעד, התארסו השניים, והם מספרים כי "בכל יום ובכל רגע הוא שולח לנו מאז סימנים של טוב - כשמו".
חופה של שמחה מהולה בעצב
החתונה הייתה אירוע של "שמחה מהולה בעצב", לדברי אוהד. על ההזמנה לחופה התנוסס הפסוק "התנערי מעפר קומי", ובאוויר הורגשה נוכחותו של אלעד: "אנחנו הרגשנו שהוא מלווה אותנו לאורך כל הדרך, מתחילת דרכנו ועד החתונה, ויודעים שהוא ילווה אותנו גם בהמשך החיים".
גם איילה הרגישה כך: "לאורך כל שמונת החודשים, אלעד שולח לי את הדאגה ואת השליחים שלו, וכך גם אל הוריי ואל כל יתר המשפחה, כדי שילוו אותנו וירימו אותנו גבוה. הוא לרגע לא מאפשר לנו ליפול לתהום".
סרן אלעד סימן טוב ז"לאת הקידושין ערך רס"ן (במיל') הרב נעם ורשנר, רב סיירת גולני, שנלחם לצד אלעד באותו בית בלבנון שבו נהרג בהיתקלות עם מחבלי חיזבאללה: "יצאתי מלבנון היישר ללוויה, שם הספדתי אותו", הוא משחזר. "מאז נוצר בינינו קשר עם המשפחה, וכשאיילה התאומה שלו ואוהד התארסו, הם ביקשו שאחתן. לעמוד שם בחופה, שמונה חודשים אחרי שעמדנו יחד בבית העלמין מול הקבר, זו סגירת מעגל מטורפת".
רגע מרגש במיוחד נרשם כשאוהד חתם על הכתובה, בה נקבע הסכום: 105 אלף שקלים. "שאלתי אותו למה דווקא הסכום הזה", מספר ורשנר, "הוא ענה בחיוך מבויש שהמשמעות של מאה וחמש בגימטריה היא אלעד, והוא רוצה לזכור אותו בבניין הבית שלו".
סביב החתן והכלה, במרכז החופה, עמדו לוחמי "צוות סימן" - חבריו בסיירת של אלעד שנפצעו לצידו בלחימה העזה. חלקם אף הצליחו להשתקם מאז והתעקשו לחזור ללחימה. "מסביבנו עמדו גיבורי על", אומר הרב ורשנר, "הרגשתי שאני לא ראוי לעמוד לידם".
ובין כל החוגגים הדומעים מהתרגשות של שמחה ועצב, היה שם גם את אלעד; בני משפחתו, הדפיסו את תמונתו המחייכת על בלון בצבע לבן שנישא ברוח, והיה מעוגן אל בסיס החופה.
הרב ורשנר, המשמש כרב בישיבת ההסדר בעכו ועדיין נושא בליבו את הקרב הקשה שבו נפלו חמישה מלוחמי היחידה, בהם לוחמים בכוח החילוץ, מקווה שברית הנישואים תביא איתה מרפא למשפחה, ולא רק להם.
"אני מקווה שהסיפור הזה יגיע לכל שבורי הלב שאנו חבים להם חוב אין-סופי שלעולם לא נוכל להשיב", הוא אומר ופונה למשפחות השכולות: "אנא, תתחזקו, תבחרו בחיים מחדש".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.06.25
