במשך שנה תכננו חברי צוות אוגוסט 2005 של סיירת צנחנים את הטיול לציון 20 שנה לגיוסם. ביום חמישי שעבר הוא סוף-סוף יצא לדרך: 13 חברי הצוות טסו לכרתים לחופשה, אלא שכעבור שעות בודדות, ביום שישי לפנות בוקר - התקבלו הדיווחים על התקיפה באיראן.
"הטלפון הראשון שקיבלתי היה מטליה, אשתי, שאמרה לי שזה קרה", מספר רס"ן (מיל') יצחקי גליק, "הטלפון השני היה מהמג"ד שלי, שאמר לי: 'יצחקי, תחזור. אני צריך אותך'. עניתי לו 'היישר', וצו 8 חיכה לי מיד בנייד".
3 צפייה בגלריה
מימין: הלוחמים ארז, אליה ויצחקי גליק, הסקיפרים דורם פולקה ואופיר, והלוחם עידן. צוות לעניין
למרות שכבר השלים למעלה מ-450 ימים במילואים מאז פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", יצחקי לא היסס וניסה לעשות הכול כדי לחזור לאייש את תפקידו - מפקד ביחידת הקומנדו. "אני קצין, היו איתי בטיול מפקד פלוגה שהכוח שלו עכשיו ביו"ש, ועוד חברים בתפקידים בכירים בצבא. היה לכולנו ברור שאנחנו חוזרים מיד לישראל, כשבארץ מחכות לנו משפחות עם ילדים קטנים וצווי 8 להתייצב אליהם. לכולנו יש אחריות ומחויבות".
"בחו"ל ובצרה אנחנו העם הכי מאוחד"
כבר ביום שישי ניסו חברי הצוות הוותיק לעלות על טיסה, אלא שהשמיים נסגרו. בלית ברירה, אלה מהם שכבר זומנו למילואים החליטו לעלות על הפלגה. "לקחנו טיסה מאתונה ללרנקה, חיפשנו הפלגה, וביום שלישי בחצות יצאנו לשיט שארך 30 שעות", סיפר יצחקי, "זו הייתה חוויה מטורפת שהחזירה אותנו לגיל 18".
במהלך ניסיונותיהם למצוא דרך חזרה הביתה, פגשו ישראלים רבים שלכל אחד סיפור משלו. "לוחמים שחזרו מטיול השחרור שלהם, פנסיונרים בחופשה, אמהות שילדיהן נשארו בארץ - כולם מנסים לעזור לכולם", תיאר בגאווה, "לפעמים העזרה היא בלמצוא שיט או להתמצא בעיר, ולפעמים זו רק ברכה שאישה בגיל של אמא שלי נותנת לפני יציאה לדרך: 'יברכך ה' וישמרך'. בחו"ל ובצרה אנחנו העם הכי מאוחד וחם שיש".
"המשיט שנענה למשימה היה דורם פולקה, סקיפר שחצה בעבר את האוקיינוס, אז הבנו שקו לרנקה-אשקלון קטן עליו. חוץ מזה, עם חברים מהצוות כל דבר הרבה פחות מפחיד".
במהלך הלילה, עם פגיעת הטיל בבת-ים, גילה אחד מחברי הצוות שאשתו ובנו שהו בסמוך לנקודת הנפילה. "הוא עבר בין הסירות עד שמצא מקום על סירת דייגים שלקחה אותו תוך 14 שעות ארצה", סיפרו חבריו לצוות.
טילים איראניים ויירוטים ישראליים
יצחקי, מייסד ארגון "אל הדגל" ומי שבמקביל למילואים הוא אחד ממובילי המאבק לחוק גיוס שוויוני, סיפר כי "במהלך ההפלגה ראינו טילים איראניים נכנסים לאטמוספירה, ויירוטים ישראליים מתפוצצים בשמי הלילה.
"בבוקר, להקת דולפינים ליוותה אותנו, אז עצרנו ושחינו עם דולפינה סקרנית. חלק מהחבר'ה אכלו קבנוסים כמו בחאן-יונס, חלק הקיאו את נשמתם - כי בכל זאת, סיירת צנחנים לא מתאמנים לרוב בים", הוא אומר בחצי חיוך.
"לבסוף הגענו לחופי אשקלון, ושרנו את 'שיר המעלות בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים'. כן, גם לוחמי סיירת מחוספסים מתרגשים מהגעה לארץ ישראל, בעיקר בנסיבות כאלה".
יצחקי חזר הביתה, זכה לחיבוק חם מאשתו ומחמשת ילדיו - יוסף (15), עברי (13), עמית (10), שקד (10) ומטר (6) - ועכשיו הוא שוב עולה על מדים.
פורסם לראשונה: 00:00, 20.06.25
