ההדף ששבר את תריסי ביתם של אלי וסילביה איפרח ברמת-גן ביום חמישי האחרון, היה בדיוק מה שממנו חששו בני הזוג במשך זמן רב.
אלי, שסובל ממחלת ריאות חמורה ומחובר למחולל חמצן, שהה בחדר המדרגות בעת פגיעת הטיל, כמה מאות מטרים משם. למקלט, במרחק שתי קומות משם, אין לו אפשרות להגיע.
מאז החלה המערכה מול איראן, פונה אשתו סילביה לכל גורם אפשרי בבקשה שיימצא לה ולבעלה פתרון שיאפשר לו להגיע למרחב מוגן. "פניתי לעירייה מתחילת המלחמה", משחזרת סילביה, "ביקשתי שיפנו אותנו למלונית עם מרחב מוגן בקומה - כדי שאוכל לפנות את אלי בכיסא גלגלים במקרה הצורך".
בני הזוג הופנו מגורם לגורם - עד שבשלב מסוים הוצע להם לפנות למד"א על מנת שיפנו את אלי לבית החולים - המקום הממוגן היחיד שמדינת ישראל מצליחה להציע לו במצבו. סילביה מסבירה ששהות בלתי הכרחית בבית החולים עלולה לסכן את חייו של בעלה. "מערכת החיסון שלו חלשה מאוד", היא אומרת, "ביומיום הוא לא יוצא מהבית, כדי שלא יידבק בשום דבר חלילה. אני שומרת עליו בצמר גפן".
סילביה: "הבת שלי ביקשה שלפחות אני ארד, שאשמור על עצמי כדי שהיא לא תישאר בלי שני ההורים". אלי נותר למעלה. את קול הפיצוץ, הקרוב מתמיד, שמעה סילביה מהמקלט - מבלי לדעת מה אירע לבעלה. רק בתום האירוע, התברר שהוא בסדר אך הבית נפגע מההדף
פינוי לבית מלון, כך נמסר לבני הזוג, הוא אפשרות השמורה רק למי שביתם נפגע. מי שאין לו אפשרות להגיע למרחב מוגן בשל מוגבלות פיזית - נותר ללא מענה.
"פחדה שתישאר בלי הורים"
בעת נפילת הטיל ביום חמישי האחרון, סילביה ירדה למקלט. "הבת שלי ביקשה שלפחות אני ארד, שאשמור על עצמי כדי שהיא לא תישאר בלי שני ההורים", מסבירה סילביה. אלי נותר למעלה. את קול הפיצוץ, הקרוב מתמיד, שמעה סילביה מהמקלט - מבלי לדעת מה אירע לבעלה. רק בתום האירוע, התברר שהוא בסדר אך הבית נפגע בשל ההדף.
סילביה פנתה שוב לעירייה ולגורמים נוספים. כולם, לדבריה, הבטיחו לעזור. אך בינתיים, דבר לא נעשה.
3 צפייה בגלריה
בלה אשכנזי ז"ל עם הנכדה שני בואנה. נהרגה מפגיעת הטיל האיראני בבת ים
(צילום: אלבום פרטי)
ביום חמישי האחרון הגיש ארגון "בזכות" עתירה לבג"ץ נגד פיקוד העורף ומשרד הרווחה, בשל היעדר פתרונות ממוגנים לאנשים שאינם יכולים להגיע למקלט ציבורי או למרחב מוגן נגיש.
זאת, אף שסעיף בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, שנחקק לפני קרוב ל-20 שנה, קובע כי יש לתקן תקנות שיבטיחו נגישות לשירותי שעת חירום - כגון מיגון - לאנשים עם מוגבלות. טיוטת תקנות בנושא הונחה על שולחן הכנסת, אך לא קודמה.
בעתירה מצוין כי עובדה זו גבתה כבר את חייה של אישה אחת לפחות - בלה אשכנזי ז"ל בת ה-90, שעל פי עדות נכדתה, הייתה מרותקת למיטה. "לאנשים עם מוגבלויות, היעדר מרחב מוגן נגיש הוא בעיה כפולה ומכופלת", נכתב בעתירה, זאת משום שזמן ההתארגנות שלהם ליציאה למקלט ארוך יותר בהשוואה לאדם ללא מוגבלות, וזמן ההגעה למקלט יותר גבוה.
בעתירה מובאות, בין השאר, עדויות שפורסמו ב"ידיעות אחרונות" על מצוקתם של אנשים עם מוגבלות שנותרו ללא מיגון. בג"ץ קבע כי המדינה תידרש להשיב על העתירה עד סוף השבוע הבא.
מעיריית רמת גן נמסר: "העירייה מנסה לסייע לכל הפונים אליה ולאפשר להם פתרון מיטבי, כך נעשה גם במקרה של אלי וסילביה, ונמשיך לעמוד איתם בקשר. העירייה פנתה מספר פעמים לרשויות הממונות על הנושא בניסיון למצוא פתרונות זמניים - ולא קיבלה מענה".
