תמי אלקובי וחמשת ילדיה משתדלים להימצא כמה שפחות בבית במהלך ימי הקיץ, שהולך ונעשה חם יותר. התריסים השבורים והרשת במטבח שמשמשת כחלון גורמים לדירה להתלהט במהירות רבה. "כשיש בית ספר הילדים מבלים שם בשעות היום, אבל בחופש זאת בעיה. בלילה הם מתעוררים מהחום, זה כמו לגור באוהל", שיתפה.
בבית יש מזגן, אך בהיעדר בידוד אפקטיבי הוא עובד שעות נוספות בטמפרטורה נמוכה במיוחד, וצריכת החשמל בהתאם. כדי להתקרר במהלך החום הקופח הם נכנסים לבריכה ביתית שאלקובי קיבלה מחברה, או מתקררים בבריכה הציבורית, שבה הם מבלים שעות ארוכות הודות לכרטיסייה שקיבלו ממחלקת הרווחה בעיר מגוריהם, אור יהודה. "רוב היום אנחנו בבריכה מתחת לדירה ובבריכה הציבורית. עדיף להיות שם מאשר בפנים", תימצתה את החוויה.
החום הכבד ששורר בשבוע האחרון משפיע על כולם, אך מי שמתגוררים בדירות ישנות במיוחד, ללא בידוד יעיל, סובלים ממנו אף יותר. בהם, יש מי שמתקשים לרכוש אפילו מזגן או מאוורר. "אין לי איך לקרר את הבית", שיתפה א', תושבת באר-שבע. א' מתגוררת בדירת "עמידר" עם שלושה ילדים, הצעירה שבהם עם צרכים מיוחדים. "אנחנו בבית, בחום אימים, קשה לנשום", אמרה.
שיאי הטמפרטורות שיישברו השבוע, ורק צפויים להחמיר בשנים הקרובות עם התעצמות משבר האקלים, מדגישים את הצורך במענה לבעיה שעדיין ממעטים לדבר עליה, אך בקרוב כנראה לא תהיה ברירה אלא להכיר: עוני באנרגיה - מצב שבו משק בית אינו יכול להבטיח אספקת אנרגיה לטובת הצרכים הבסיסיים שלו, מתאורה והטענת הנייד ועד חימום וקירור הבית.
במשרד הרווחה הגדירו עוני אנרגטי על ידי שלושה מרכיבים: קושי של משק בית לצרוך אנרגיה במידה נחוצה לצרכיו הבסיסיים, התמודדות עם גישה לא שוויונית למקורות אנרגיה משתלמים, בטיחותיים או יעילים אנרגטית, ומגורים בבתים המאופיינים ביעילות אנרגטית נמוכה.
לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת, בשנת 2021 היו כ-368 אלף משקי בית בעוני אנרגטי. מדובר בכ-13 אחוז ממשקי הבית בישראל, שהוציאו יותר מעשרה אחוז מהכנסתם על אנרגיה, אבל לפי הגדרת משרד הרווחה, ככל הנראה יש הרבה יותר משקי בית עניים אנרגטית.
בטבלה המצורפת ניתן לראות בבירור כי בעשירונים העניים יותר, ההוצאות על חשמל משמעותיות יותר. בעשירון העני ביותר יותר מעשירית מההכנסות מיועדות לתשלום חשבון החשמל, ואילו אצל העשירון העליון - כלומר העשירים ביותר - הנתון נמוך באופן משמעותי.
קירור - מעבר למותרות
הצורך באנרגיה זמינה לטובת קירור הבית, הוא הרבה מעבר למותרות. בדוח שפירסם השנה מרכז "השל לקיימות", מוסבר כי לחיים בטמפרטורה גבוהה "עלולות להיות השלכות חמורות על הבריאות הפיזית והנפשית של הדיירים".
לדברי דני גיגי, יו"ר פורום הדיור הציבורי, בדירות הישנות של הדיור הציבורי המצב קשה במיוחד. אחת הבעיות הקשות בדיור הציבורי היא תשתיות חשמל שאינן מותאמות לצריכה בעידן הנוכחי. "כשעמידר עושה שיפוץ בדירה היא לא מתקינה תשתית חשמל תלת-פאזי. התשתית נשארת אותו דבר, וזה אבסורד", הלין גיגי. "המדינה יכולה הייתה להשקיע בבידוד ובהתייעלות אנרגטית, לחייב את עמידר להתקין פאנלים סולאריים בנכסים שלה, כך שהחיסכון בחשמל יבוא לטובת הדיירים שלה - אבל זה לא ממש קורה".
4 צפייה בגלריה
תמי אלקובי בביתה. התריסים שבורים והתשתיות אינן מותאמות לאקלים בעידן הנוכחי
(צילום: יאיר שגיא)
מעט מדי, מאוחר מדי
"חוק האקלים", שעבר בקריאה ראשונה ועדיין לא אושר סופית, אמנם דורש מהרשויות המקומיות לפתח תוכניות להתמודדות עם האקלים המקצין, אך פוטר את הרשויות המוחלשות מלהכין תוכנית כזו אם לא יקבלו תקציב מהמדינה.
ובכל זאת, לאחרונה חלה התקדמות מסוימת במשרדי הממשלה: מס הפחמן, שאושר בכנסת לפני כשנה, ייקר את צריכת האנרגיה, וכמעין פיצוי לכך סוכם כי חלק מההכנסות על המס - 700 מיליון שקל על פני שש שנים - יופנו לטובת מענים בתחומי הרווחה.
עו"ס אביבית הלינזון, מנהלת תחום עוני והדרה במשרד הרווחה, שאמונה על פיתוח חלק מהמענים הללו, אומרת שהם יוקדשו בעיקר לטובת הדרכות בקרב עובדים סוציאליים ואוכלוסיות שמקבלות את השירותים, לטובת העלאת מודעות לנושא.
"אנחנו כעובדים סוציאליים פחות מורגלים להסתכל על שעון החשמל, על החלון השבור, על מוצרי החשמל ומידת צריכת האנרגיה שלהם", טענה הלינזון. "הרעיון הוא להעביר את הידע לאוכלוסייה - שיידעו שבאמצעות פעולות פשוטות יחסית, כמו תיקון החלון או החלפת מכשירי החשמל, אפשר להתמודד טוב יותר עם מצבי אקלים קיצוניים". חלק מהתקציב יופנה לסיוע ברכישת מוצרי חשמל חדשים.
לאחרונה יצא משרד האנרגיה בקול קורא לרשויות המקומיות, שבמסגרתו הוקצו ארבעה מיליון שקל לסיוע בפרויקטים לאוכלוסיות חסרות אמצעים להתמודד עם גלי חום וקור.
במשרד האנרגיה מסבירים כי מטרת התוכנית היא לעודד את המחלקות לשירותים חברתיים בערים השונות, למפות את צורכי האוכלוסייה בכל הנוגע לצריכת אנרגיה - למשל, משקי בית שנדרש להחליף בהם את מוצרי החשמל למוצרים חדשים ויעילים יותר בצריכת אנרגיה.
יהיה ארוך במיוחד: גל החום הקיצוני מגיע
(צילום: ירון ברנר)
בשנת 2010 הנהיגו בישראל תוכנית התייעלות אנרגטית, שהתמקדה בהחלפת מכשירי חשמל לא יעילים במגזר הביתי. ההשקעה הסתכמה בכ-628 מיליון שקל, ואילו ההחזר על ההשקעה הסתכם בכ-1.3 מיליארד שקל.
על פי הקול הקורא הנוכחי, רשות שתציג תוכנית להתמודדות עם הסוגיה תקבל מהמדינה תמיכה בגובה של עד 80 אחוז מעלות הפרויקט. במשרד האנרגיה מודים בכך שהיוזמה אינה מספיקה על מנת להתמודד עם בעיית העוני האנרגטי, אך מקווים שזו תהיה קריאת כיוון שתעודד את הרשויות המקומיות ושחקנים נוספים להשקיע בסוגיה.
פורסם לראשונה: 00:00, 11.08.25
