"לפני שבועיים פתחו לנו את החוף בזיקים, החוף שלנו, של הקיבוץ, והיה כל כך מרגש לחזור אליו, לחיים הפשוטים של שמש וים. ישבתי כאן על החוף בתערובת של כאב ושמחה ועצב ותקווה אחרי ש-19 אזרחים, כולל ילדים, שילמו כאן בחייהם ב-7 באוקטובר, ונשמתי" - כך אומרת עינבל משש, מנכ"לית שירות התעסוקה, שמתגוררת בקיבוץ זיקים עם משפחתה.
היא נולדה וגדלה באשקלון לשני הורים עובדי עירייה, בבית שאותו היא מגדירה חם. "הוריי עבדו כל הזמן לפרנסתם אבל קיבלנו מעט קלפים, שצריך היה לראות איך מחלקים אותם ואיך מתקדמים", היא מספרת, "אני הבנתי בגיל מאוד צעיר שהכיוון הוא לימודים אקדמיים ועבודה קשה".
4 צפייה בגלריה
עו"ד עינבל משש. "בגיל צעיר הבנתי שהכיוון הוא לימודים אקדמיים ועבודה קשה"
(צילום: שלומי אמסלם)
והיא מיישמת. משש (49), עורכת דין בהשכלתה, החזיקה במשך שני עשורים במגוון תפקידים ברשות ההגירה והאוכלוסין, הייתה מנכ"לית משרד התקשורת, ונכנסה לפני שנה לתפקיד מנכ"לית שירות התעסוקה. מאז מתמודדת עם אתגרים לא פשוטים בתחום.
"היום שלי מתחיל לפני שש", היא מסבירה, "בדרך כלל אני יוצאת מהקיבוץ לירושלים בשש וחצי. שירות התעסוקה הוא ארגון חברתי-ממשלתי, שלא כפוף לשום משרד אלא לשר הכלכלה. הוא מעניק שירות לציבור מאוד מגוון ומתמודד עם אתגרים רבים, כולל חזרתם של משרתי המילואים לשוק העבודה".
מהם האתגרים שאת רואה בהקשר הזה?
"המשרתים חוזרים לשוק עבודה שהשתנה במהלך הזמן הזה, ולמקום עבודה שהם נעדרו ממנו במשך חודשים ארוכים. חלקם עושים חישוב מסלול מחדש ובודקים האם התפקיד שעזבו עדיין מתאים להם, כי יש מי שאיבדו את תחושת המשמעות.
"התפקיד שלנו הוא לסייע למי שיצטרכו הכשרות חדשות וממוקדות, ואנחנו גם מעניקים שירותים של פסיכולוגים תעסוקתיים ויועצי קריירה, שניתנים ללא עלות ובצורה היברידית, גם מרחוק וגם פרונטלי. המטרה היא לסייע להם לחזור בצורה טובה לשוק העבודה".
בשעה שמדברים על צפי לעלייה בשיעורי האבטלה.
"נכון. אבל גם אם תהיה עלייה כזו, היא לא תהיה משמעותית. על פי התחזית שלנו היא תעמוד על אחוז עד אחוז וחצי, גם מפני שהחזרה תהיה הדרגתית.
"זו הסיבה שאנחנו מעניקים למשרתים פתרונות אישיים ולא פתרונות מדף: כל משתתף בתוכנית עובר תהליך נרחב של אבחון תעסוקתי, לרבות אתגרים ושאיפות, ויחד עם מיטב המאמנים, היועצים, הפסיכולוגים התעסוקתיים ושאר אנשי המקצוע, נבנית לו תוכנית תעסוקתית אישית המספקת מענה לאתגרים ולקשיים שלו ספציפית, כולל הכשרות וקורסים מתקדמים בעולם הבינה המלאכותית, דרך סדנאות לחיזוק מיומנויות וכלה בקואוצ'ינג ומפגש ייעוץ של פסיכולוגיה תעסוקתית".
ומה עם הסיוע לבנות ובני הזוג של המשרתים, ששילמו מחיר תעסוקתי גבוה מאוד במהלך המלחמה?
"אנחנו מעניקים להם ליווי תעסוקתי ופסיכולוגי בשתי סדנאות ממוקדות שמתקיימות בשמונה אזורים בארץ, במטרה לסייע להם לחזור לשוק העבודה ולשגרת עבודה.
"ציבור נוסף שאנחנו מתמקדים בו הוא העצמאים, עסקים קטנים או בינוניים שנסמכו על המשרתים עצמם, ונפגעו מאחר שבעל העסק או העובד העיקרי בו היו במילואים - והקשב שלהם בין סבב לסבב לא היה בתעסוקה. כדי לסייע להם יצרנו שיתופי פעולה עם מעוף, ואנחנו נשענים על שתי החלטות ממשלה שעברו והעניקו תקציבים לסיוע גם למעסיקים וגם לעובדים", היא מדגישה, ומפנה לעוד מידע באתר "ממדים לתעסוקה", שם מונגשים כל השירותים למשפחות המילואים.
"שיקום הצפון הוא אחד האתגרים האדירים שלנו"
היא נשואה לאבי, שפרש מצה"ל בדרגת סא"ל אבל עם פרוץ המלחמה חזר לתפקיד מפקד יחידה. בנה, עילי, שירת כמילואימניק לוחם בצנחנים, ובין הסבבים היה בכיתת הכוננות של הקיבוץ. והשנה התגייס גם הבן הצעיר, מיתר. "יש לי שלושה לובשי מדים בבית. היו שנתיים מאוד מאתגרות", היא אומרת.
המשפחה, כאמור, מתגוררת בקיבוץ זיקים, שאת הקהילה שלו היא מגדירה כמגובשת ובעלת חוסן. "למזלנו, כיתת הכוננות מנעה את החדירה לקיבוץ. אצלנו מרבית האנשים חזרו ואנחנו מקווים שנשוב למסלול חיים שגרתי", היא אומרת.
אבל בעוד בעוטף יש חזרה הביתה, בצפון המצב כאוב ואחר. המסע לשיקום הפריפריה הצפונית מעמיד גם את משש בפני אתגרים תעסוקתיים משמעותיים. "שיקום הצפון הוא אחד האתגרים האדירים שלנו, כאשר תעסוקה היא אחד הצירים המרכזיים בחייה של מדינה ובחייו של הפרט. ואני מדברת על תעסוקה לא רק בהיבט של פרנסה, שהוא כמובן מאוד חשוב, אלא גם בהיבטים נוספים של שייכות, מקור לחוסן, לערך עצמי, לזהות עצמית.
"כילדה, ראיתי בבית עד כמה עבודה היא גורם משמעותי בחייהם של ההורים שלי, ואני עושה עכשיו כל מאמץ להכניס כמה שיותר מגזרים לשוק העבודה, בין אם אלה נשים ערביות, גברים חרדים, וכמובן תושבי הפריפריה בצפון. הלשכה שלנו בקריית-שמונה נמצאת בקשר הדוק עם מינהלת 'תנופה', ואנחנו עושים מאמץ למשוך לצפון גם מעסיקים חזקים וגם עובדים חזקים. החלשים והמבוגרים יחזרו, זה ברור, השאלה היא איך מביאים את החזקים", היא אומרת.
משש עושה זאת במגוון דרכים, ובהן הרחבת השותפות האסטרטגית עם המגזר העסקי והאקדמיה, הקמת האב בקריית-שמונה, הגדלת היקף ההכשרות באזור ועוד.
4 צפייה בגלריה
"שיקום הצפון הוא אחד האתגרים האדירים שלנו". מטולה החרבה אחרי המלחמה
(צילום: טל-זהרה לביא )
אתגר נוסף שמשש מתמודדת איתו כמנכ"לית שירות התעסוקה, הוא ההשלכות שיש לאוטומציה ולבינה המלאכותית על שוק העבודה, והצורך להנחיל לכמה שיותר עובדים כלים חדשניים.
"אנחנו עדים לתהליכים שמאוד מייעלים ומשכללים את שוק העבודה ומגדילים את הפריון, אבל חשוב מאוד שנדע לחזק את ההון האנושי על ידי הטמעה של חדשנות, הכשרות ושימוש בכלים של בינה מלאכותית כדי ששוק העבודה בישראל יהיה יציב וחזק, יעשה שימוש בשפע שמביאה הבינה המלאכותית, ויתחרה בעולם גלובלי", היא אומרת.
לדבריה, השירות הכשיר לאחרונה 1,000 לוחמים שהשתחררו משירות בתחום הבינה המלאכותית, וכעת יש לה כוונה להרחיב את ההכשרות הללו כדי לצמצם פערים - גם בין הפריפריה למרכז וגם בין נשים לגברים.
ובכלל, בעיניה מיומנויות חשובות יותר מכל דבר אחר, כי בעוד המשרה אולי תיעלם או תשתנה - המיומנויות שנרכוש תמיד יישארו, ועלינו לדעת לשכלל אותן.
פורסם לראשונה: 00:00, 29.10.25
