ארגוני הנשים ומרכז "רקמן" פועלים כבר זמן מה כדי לקדם הצעה לתיקון החוק שמגדיר מהי אלימות במשפחה. גם מבקר המדינה התייחס לעניין, וקבע שהגדרת החוק חיונית לשיפור ההגנה על נשים וילדים.
בפועל, החוק תקוע כבר הרבה זמן במשרד הרווחה - והתוצאה היא שבישראל של 2025 עדיין אי-אפשר לקבוע מה זו אלימות על כל סוגיה. למשל, האם התעמרות באישה בבית או בעבודה היא אלימות? האם זריקת חפצים על אישה או ילד היא אלימות?
הבשורה מגיעה מכיוונה של רקפת עצמון - מנהלת אגף משפחות, ילדים ונוער בקהילה במשרד הרווחה והביטחון החברתי, ומזה שנה גם יו"ר הוועדה הבין-משרדית למאבק באלימות במשפחה, ומי שמובילה את המדיניות הממשלתית בתחום.
כעת עצמון מכריזה שהמשרד תומך בקידום החוק, כך שיכלול הגדרה של אלימות במשפחה על היבטיה השונים. "בימים אלה הגורמים הרלוונטיים במשרד מעורבים בניסוח טיוטה מתקדמת להגדרת אלימות במשפחה, שתועבר להמשך עבודה מול משרד המשפטים ולקידום החקיקה", היא מדגישה. וזוהי בהחלט בשורה בעלת משקל חברתי.
רקפת עצמון. "אלימות במשפחה אינה גזירת גורל""להגביר את מודעות הציבור"
עצמון, בת 63, עובדת סוציאלית כבר כמעט 40 שנה. היא מכירה עמוק מהשטח את המסע המפרך של מניעת אלימות במשפחה.
בשנה האחרונה, במסגרת הוועדה שבראשה היא עומדת, פועלת עצמון לקידום תוכניות שנועדו למניעה, איתור, טיפול, הגנה ושיקום של נפגעי אלימות במשפחה."יש לנו אחריות משותפת למגר את התופעה הקשה הזו", היא מדגישה.
"בזמן המלחמה היינו קשובים לכל נושא האלימות, וברור לנו שכעת, משהוכרז על סיום המלחמה, אנחנו צפויים לפגוש עלייה בפניות למרכזים שלנו, כי מה שהיה סגור עד כה בחדרי חדרים - עשוי להתפרץ"
מה קורה עם חוק האיזוק האלקטרוני, שנכנס לתוקף לפני קצת יותר משנה?
"תיקון 19 לחוק האלימות במשפחה העוסק באמצעים הטכנולוגיים לפיקוח, שמכונה לעיתים 'חוק האיזוק האלקטרוני', אכן נכנס לתוקף באוגוסט 2024, והוא מסייע באכיפת צווי ההגנה ומעקב אחר קיומם בזמן אמת. הדבר נדרש במיוחד במצבים שבהם קיימת מסוכנות גבוהה.
"שימוש באמצעים הטכנולוגיים מתבצע בהתאם לצו שיפוטי ולאחר קבלת תסקיר להערכת מסוכנות, ולצורך כך הקמנו יחידה מיוחדת שפועלת למתן מענה לצווים אלו, ועובדת בשיתוף פעולה עם המשטרה ועם שירות בתי הסוהר להבניית דרכי עבודה וקידום של יישום החוק. אנחנו גם מקפידים לחשוף את האופציה הזו לאנשי המקצוע ולציבור".
איזה שינוי נראה בשטח מאז שהחוק נכנס לתוקף?
"אנחנו רואים עלייה מתמדת במספר הצווים השיפוטיים להערכת מסוכנות, ועלייה באפשרויות ההגנה על נפגעי אלימות במשפחה".
היכן עומד נושא תקצוב הוועדה הבין-משרדית, שבמשך שנים רבות לא תוקצבה כפי שצריך?
"תקצוב הבסיס שהתקבל ממשרד האוצר עבור הוועדה הוא 155 מיליון שקל לשנה. הוא מאפשר פיתוח תוכניות בין-משרדיות למניעה וטיפול באלימות במשפחה, ומסייע להמשיך ולתכנן תוכניות ופעולות נוספות. לצערנו, מעט מדי נפגעות ונפגעי אלימות במשפחה, נעזרים ברצף השירותים שאנחנו מציעים ומפתחים. האתגר העיקרי הוא דווקא להגביר את המודעות אצל הציבור", היא אומרת ואף מעניקה דוגמאות.
למשל, מרכזי "אלומה", שהם מרכזי חירום רב-תחומיים שנועדו לספק מענה מיידי וסודי שאליהם יכול להגיע כל מי שנפגע מאלימות במשפחה, אבל לא מספיק נפגעות ונפגעים משתמשים בהם.
"למרכזים ניתן לפנות טלפונית או פיזית, ניתן אף לפנות באופן אנונימי ולקבל מענה מיידי, כמו למשל הערכת מסוכנות או הגשת תלונה בעזרת נציגים שנמצאים במקום ובהם עובדי משרד הרווחה, נציג משטרת ישראל, נציג משרד הבריאות והסיוע המשפטי. יש גם אפשרות של שהות ולינת חירום שאנחנו מציעים. אלימות במשפחה אינה גזירת גורל וניתן לטפל בה".
עלייה בפניות עם החזרה לשגרה
משרד הרווחה פתח את מרכזי "אלומה" בשנתיים האחרונות, בזמן מלחמה, ועל כך יש לומר כל הכבוד. היום קיימים ארבעה כאלה: בעכו, בבית-שמש, בראשון-לציון ומרכז בבאר-שבע שנמצא בהרצה.
"בזמן המלחמה היינו קשובים לכל נושא האלימות, וברור לנו שכעת, משהוכרז על סיום המלחמה, אנו צפויים לפגוש עלייה בפניות למרכזים שלנו, כי מה שהיה סגור עד כה בחדרי חדרים - עשוי להתפרץ. כעת, בתוך הרגיעה, אפשר לטפל בבעיות שהיו גם טרום המלחמה והועצמו, ולכך אנחנו נערכים", היא אומרת.
מה עוד קורה בשטח?
"הרחבנו את המרכזים למניעת אלימות ברחבי הארץ המופעלים על ידי משרד הרווחה ואת המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות, ויש לנו כיום 171 מרכזים כאלה. פתחנו מרכז לטיפול בגברים אלימים בטירת-כרמל ומרכז נוסף עתיד להיפתח בדרום, במטרה לאפשר לגברים מסגרת טיפולית ייעודית שיכולה לסייע בהתמודדות עוד לפני שהקשיים ייהפכו לבעיה. בעיקר עכשיו, עם תום המלחמה והעיבוד שלה, גברים שמתמודדים עם הצפה, מתח ותחושת חוסר שליטה - מוזמנים לפנות אלינו".
אתם מזהים ביקוש מוגבר?
"אנחנו יודעים מהמחקר ומהניסיון שבתקופות חירום יש דווקא הפחתה בפניות, ושעם החזרה לשגרה יש עלייה של ממש בהיקפן. היה אכן גל של משוחררי מילואים שפנו לקבלת סיוע ותמיכה, וכעת אנחנו צופים המשך עלייה והפגנה של צרכים מרובים יותר. ככל שאנו חוזרים לשגרה, חלק מהמורכבויות צפות ועולות".
מה באשר למניעת אלימות בחברה הערבית? אנחנו צופים בהידרדרות שלא זוכה למענה.
"האלימות במשפחה בחברה הערבית היא אחת הסוגיות שמעסיקות אותנו מאוד ואנחנו פועלים, בשיתוף פעולה עם גורמים נוספים, לפיתוח והרחבת המענים. בוועדה הבין-משרדית יש צוות משנה ייעודי שמוביל תוכנית עבודה מקיפה בתחום - החל בהגנה, דרך טיפול ושיקום ועד חיזוק שירותי האכיפה והליווי בקהילה.
"תיגברנו את מספר העובדים הסוציאליים במשטרה ובמחלקות לשירותים חברתיים ביישובים הערביים. זו עבודה שמצריכה גם רגישות וגם נחישות".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.12.25
