סהר יובל מנהלת את הפעילות של חמ"ל ארגון "אחים ואחיות לישראל, חמ"ל אזרחי" בחברה הבדואית בנגב, ורואה בשיתוף הפעולה הזה גשר ראשון במעלה לשילובם של צעירים בני החברה הבדואית בחברה הכללית.
את השינוי הזה מקווים בחמ"ל להשיג באמצעות טיפוח מנהיגות צעירה, ולטובת זה פועלת בשלושה בתי ספר ביישובים הבדואים מגמת מנהיגות חינוכית ושינוי חברתי, שהצעירים נרשמים אליה בהתלהבות רבה.
5 צפייה בגלריה
מיונים למגמת המנהיגות. "החברה הבדואית צמאה למנהיגים צעירים"
(צילום: באדיבות ה"חמ"ל האזרחי")
"בשנה שעברה פעלנו בבית ספר אחד ונרשמו למגמה 20 תלמידים. השנה התרחבנו לשלושה בתי ספר וכעת לומדים במגמה כבר 70 תלמידים ותלמידות. במשך שלוש שנות התיכון, התלמידים חווים תהליך חינוכי מעמיק ומשנה חיים הן עבורם והן עבור הקהילות שלהם", היא מדגישה.
פעילות החמ"ל האזרחי החלה מיד עם פרוץ המלחמה, כאשר כבר ב-7 באוקטובר התגייסו ארגונים חברתיים לטובת סיוע חירום עבור מפונים, חקלאים, תעשיינים ועוד.
"זה היה בשבוע השלישי למלחמה, ראיתי בטלוויזיה קריאה לכל מי שיכול לבוא לעזור להגיע לאקספו בתל-אביב. לקח לי דקה וחצי להתפטר מעבודתי כרואת חשבון בחברת נדל"ן, וכמה דקות להגיע להתנדב ביחד עם עשרות אלפי ישראלים. הקמנו שם דסק שאותו ניהלנו שבע קמב"ציות בהגשת סיוע מרחבי למפונים.
"קיבלנו מהשטח את רשימת הצרכים של המפונים וניהלנו את הקשר עם העיריות, המועצות המקומיות, נציגי פיקוד העורף ומחלקות החוסן, קופות החולים ועוד. זו הייתה תקופה מדהימה מבחינת תחושת משמעות", היא משחזרת את הימים הבלתי נתפסים ההם, לפני קצת יותר משנתיים.
5 צפייה בגלריה
הכנת מארזי יצירה לתלמידי כיתות א'-ג' על ידי מתנדבי החמ"ל ותלמידי שנת "חממה" של "כוכבי המדבר"
(צילום: באדיבות "חמ"ל אזרחי")
"בלי ההתנדבות בחמ"ל לא ידעתי איפה לשים את הגוף של עצמי. עבדנו שבעה ימים בשבוע - מרגע שהתעוררנו עד שנרדמנו, וזה היה מידבק. כל האנשים שמסביבי גם התחילו להתנדב והיה גל של עשייה מטורפת", אומרת סהר.
"לא גזירת גורל, אלא הזנחה"
כאשר בתחילת ינואר 2024 בחמ"ל התחילו לחשוב איך הפעילות מסוגלת לסייע גם לטווח הארוך, עברה רוב הפעילות לאזור הנגב המערבי.
"כשפעילות החמ"ל ירדה לנגב המערבי, מנהל החמ"ל האזרחי דאז אמר שלא ייתכן שהחמ"ל פועל בנגב אבל לא משתף פעולה עם הבדואים. אנחנו מדברים על אוכלוסייה ענקית, שב-7 באוקטובר הוכיחה את המחויבות שלה להיות חלק מהחברה הישראלית. הם עזרו בחילוצים, הם מתגייסים לצבא, והבנו שאנחנו חייבים להיות שם ולבנות את הגשר בין החברה הבדואית לחברה הכללית.
"המצב של החברה הבדואית הוא לא גזירת גורל, אלא תוצאה של הזנחה ארוכת שנים. אם נקדיש זמן ומאמץ, אפשר לתקן את המצב. הכוח לשינוי נמצא אצלנו, האנשים משני הצדדים".
5 צפייה בגלריה
"הכוח לשינוי נמצא אצלנו, האנשים משני הצדדים". סהר יובל ושותפתה לעשייה, סבחה אלנבארי
(צילום: אוסף פרטי)
כשסהר נשאלה אז האם תרצה להוביל את המהלך, היא מיד ירדה לנגב ונפגשה בתוך החברה הבדואית עם כל מי שהסכים לפתוח לה דלת - ממנכ"לים ומנהלי בית ספר, ועד עובדים סוציאליים וצעירים בשטח. בדקה מה חסר, מה החלומות, מה צריך לשנות ואיך אפשר לתקן, וחזרה עם תוכנית פעולה שתכליתה היא שהשינוי צריך להתחיל מחינוך של הצעירים בחברה הבדואית למנהיגות מובילה.
"אנחנו פועלים במגוון מישורים. מקימים מערך של מנהיגות צעירה שחסרה כרגע בחברה הבדואית, מעניקים לצעירים כלים שיעזרו להם לקחת את המושכות לידיים, ולמצוא דרכים להצעיד את החברה הבדואית קדימה תוך כדי שמירה על התרבות והמסורת.
"החברה הבדואית צמאה למנהיגים צעירים שישלבו גם את המסורת והערכים והשבט, ביחד עם קדמה וטכנולוגיה. אלא שהדבר הזה לא יכול להתרחש כשאנחנו באים כפטרון יהודי שמציע פתרונות מבחוץ. תפקידנו לייצר דור שמייצר פתרונות שמתאימים לקהילה, ומשמשת גשר בין החברה הבדואית לחברה הישראלית הכללית".
באיזו דרך אתם מכשירים את הצעירים?
"יצרנו שותפות עם תוכנית 'רקפות החלוץ' שמקדמת בבתי הספר חמש יחידות בגרות במגמה שנקראת מנהיגות חינוכית ושינוי חברתי, שיחד עם עמותת 'כוכבי המדבר' חרתו על דגלם לייצר מנהיגים בחברה הבדואית. הכנסנו את המגמה הזו לשלושה בתי ספר שבהם לומדים תלמידים מהכפרים הבלתי מוכרים: אורט אבו-תלול במועצה האזורית נווה מדבר, אלע'ד מכחול במועצה אזורית אל-קסום ואלסדיק בכסייפה".
5 צפייה בגלריה
הכשרת נשים לניהול מרכזי סיוע חירום בכפרים הבלתי מוכרים בקורס עזרה ראשונה בשיתוף פעולה עם מד"א
(צילום: באדיבות "חמ"ל אזרחי")
במקביל, החמ"ל מוביל את פרויקט "מדברים עברית" שבו מתנדבים קבועים מגיעים אחת לשבוע באופן קבוע לבתי ספר, ומקיימים מעגלי שיח בנושאים יומיומיים בקבוצות קטנות עם כל תלמידי השכבה.
"בכל שבוע המתנדבים פוגשים מעל 600 תלמידים, כשמטרת הפרויקט היא כפולה: סיוע בתרגול השפה העברית המדוברת אבל לא פחות חשוב, יצירת הקשר והורדת החסמים בין ערבים ליהודים".
"לא יכולים להרשות שתיווצר מדינה בתוך מדינה"
היא בת 50, נשואה לתומר. הם הורים לשלוש בנות וגרים בתל-אביב, אבל את צעירי הנגב היא פוגשת כל הזמן, ומגלה אצלם את ההתלהבות נוכח הגשר שהולך ונבנה, כשהאינטרס, היא מדגישה, משותף לשני הצדדים.
"החזון הוא להבין שאנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו שתיווצר מדינה בתוך מדינה. בגלל הגידול הטבעי, בעוד פחות מעשור החברה הבדואית תהווה כ-50 אחוז מתושבי הנגב, ולכן אנחנו רואים ערך בבניית הכלים שיעזרו לחברה זו להשתלב בחברה הישראלית באופן מיטבי", היא מסבירה.
5 צפייה בגלריה
מסע זהות לצעירים בחברה הבדואית. "לא יכולים להרשות לעצמנו שתיווצר מדינה בתוך מדינה"
(צילום: באדיבות "החמ"ל האזרחי")
"המטרה שלנו היא להכשיר את הילדים כבר במהלך כיתות י-י"ב, ולהעניק להם עוד במסגרת הלימודים בתיכון: כלים לחשיבה ביקורתית ומנהיגות, וללמד אותם לייצר פתרונות דרך פעילויות חינוכיות. זהו בעצם סוג של אזרחות פעילה, שמביאה לשינוי בחברה שבה היא מתקיימת, תוך התאמה לצרכים ולערכים של החברה שלהם".
ואיך מגיבים התלמידים?
"בשמחה ובמאור פנים. הם מבינים שזו מגמה שפותחת בפניהם אפשרות לפגוש את האחר ולהשתלב בחברה הכללית".
למה הם לא יודעים עברית?
"כי תחשבי על אוכלוסייה שכבר יודעת לקיים את עצמה בעזרת כל בעלי התפקידים - המבוגרים כבר לא צריכים לנסוע לבאר-שבע כדי לקבל שירותים של רופאים, עורכי דין, עובדים סוציאליים, רוקחים - אז הם לא יוצאים מהכפרים שלהם. הצעירים הולכים לבית הספר וחוזרים הביתה. אין להם טלוויזיה ישראלית, אז הם לא נתקלים בעברית גם בבית הספר, ולא מצליחים להבין כשאנחנו מדברים עברית בקצב ובמבטא שלנו. הם גם לא מבינים סלנג ישראלי", היא משתפת.
"אנחנו מאמינים שהפעילות שלנו תיתן לצעירים האלו כלים שיאפשרו להם להשתלב טוב יותר בחברה הישראלית, ותאפשר עתיד טוב יותר למדינת ישראל".
פורסם לראשונה: 00:00, 10.12.25
