"הגעתי לקורס באנגלית עם התאמות מיוחדות להקלדה, אך המרצה דרשה שאכתוב בכתב יד, ביקשה שאוכיח לה בזמן בחינה שאני לא מסוגל, ורק אז אישרה לי את ההתאמות. זו הייתה חוויה משפילה שנצרבה בי". מספרת נעמה אביטל, סטודנטית לתואר שני עם שיתוק מוחין באוניברסיטה העברית. "האירוע יכול היה להימנע בקלות עם קצת יותר ידע, רגישות ויחס אנושי", היא מסבירה.
מחקר חדש של "לינק 20", רשת הפועלת לקידום שוויון מבית שותפויות "אדמונד דה רוטשילד", חושף תמונת מצב מטרידה על חוויית הלימודים של סטודנטים עם מוגבלויות בישראל; 13% בלבד מהאנשים עם המוגבלויות בישראל הינם בעלי תואר אקדמי, לעומת 36% מתוך האוכלוסייה הכללית. גם אלו שמצליחים להגיע לאקדמיה נאלצים להתמודד עם קשיים רבים.
"מעליות שלא עובדות ומעלונים שלא מתוחזקים הם דבר שבשגרה. היה לי קורס שהייתי צריכה להגיע אליו באמצעות מעלון, וכשפניתי לאב הבית הוא אמר לי בזמן שכבר עליתי שאם הייתי הבת שלו הוא לא היה נותן לי לעלות, כי לא בדקו את המעלון עשור", נעמה משתפת. "זה אולי נשמע כמו פרטים קטנים, אבל הם גורמים להיעדרויות ופערים".
"לא יחס מועדף, אלא מיצוי זכויות"
המחקר, שמתפרסם במסגרת חודש המודעות לאנשים עם מוגבלויות, מצא פער בין הזכויות המוגדרות בחוק לבין המציאות בשטח: 93% מהסטודנטים עם המוגבלויות חווים קשיים משמעותיים במהלך הלימודים בשל המוגבלות. 47% נדרשו להאריך את משך לימודיהם בממוצע ב-18 חודשים.
63% מהסטודנטים כלל לא פונים למרכז הנגישות בשל חוסר מודעות לזכויותיהם, היעדר מידע מסודר, עומס בירוקרטי וחשש כבד מסטיגמה.
בתאל דבח, ראש תחום אקדמיה ב"לינק 20", מסבירה: "סטודנטים עם מוגבלות אינם מבקשים יחס מועדף, אלא מיצוי זכויות באופן הוגן ומכבד. כשההתאמות אינן ניתנות בזמן ובמלואן, הסטודנט מוצא את עצמו נושא לבדו באחריות שאינה שלו".
לדבריה, כדי לאפשר שוויון הזדמנויות אמיתי, המוסדות חייבים ליזום פנייה כבר בשלב ההרשמה ולהבטיח שההנגשה מתקיימת באופן טבעי.
ספיר משה, חבר ב"לינק 20" וסטודנט על הרצף האוטיסטי שלומד לתואר ראשון באוניברסיטת תל-אביב, מספר על פער בנגישות למידע שיכול היה לסייע לו. "רק אחרי שעברתי דרך קשה ובודדה מאוד עד לקבלה ללימודים, נחשפתי לאפשרות להתקבל בדרכים נגישות ומתאימות יותר. במקום זה עברתי מבוך שלם של בירוקרטיות".
ספיר משתף ש"גם בלימודים עצמם היו מקרים שלא יכולתי לממש את ההתאמות שמגיעות לי, לפעמים קיבלתי תחושה שההתאמות שאני זכאי להן הן חסד ולא זכות. מבחינה חברתית הסתדרתי מעולה, וזכיתי להתחשבות ורגישות רבה מצד הסטודנטים האחרים".
3 צפייה בגלריה
נעמה וספיר. ""מעליות שלא עובדות ומעלונים שלא מתוחזקים - הם דבר שבשגרה"
(צילום: קובי קואנקס)
מהמועצה להשכלה גבוהה נמסר בתגובה: "אנו רואים חשיבות עליונה בהבטחת נגישות מלאה לסטודנטים עם מוגבלות במערכת ההשכלה הגבוהה. הוועדה לתכנון ותקצוב העבירה כרבע מיליארד שקל לשיפור הנגישות במוסדות, ובכלל זה התאמות מבנים ושדרוג שירותי הנגישות לסטודנטים".
מהאוניברסיטה העברית נמסר בתגובה: "מתוך עשרות אלפי הסטודנטים הלומדים באוניברסיטה, יחידת הנגישות מטפלת ביותר מ-3,000 סטודנטים עם לקויות רפואיות ו/או נפשיות. היחידה פועלת במטרה לאפשר להם הזדמנות שווה באקדמיה באמצעות מענה פרטני וייחודי, התאמות בבחינות ומענים טכנולוגיים. בנוסף, בכל קמפוס פועלים רכזי נגישות המספקים מענה מיטבי לסטודנטים".
*המחקר מתייחס למצב בכלל האוניברסיטאות ולא רק במוסדות שבהם לומדים הסטודנטים המצוטטים.
פורסם לראשונה: 00:00, 17.12.25
