לפני שהם נאלצו לקבל את התואר "אבות שכולים", אורן כרמיאל ששכל את בנו גיא ז"ל במלחמה ואבי שמריז ששכל את בנו אלון ז"ל, שנחטף ונהרג בשגגה על ידי כוחות צה"ל, היו בעלי עסקים עצמאיים. "איך אפשר לדבר איתי על העסק כשהילד לא בחיים?", מספר אורן על הלקוחות שחשים חוסר נעימות לקבל עזרה מקצועית.
"גיא יישאר בן 20 לנצח", הוא אומר, לאחר שבשבוע שעבר ציין 21 חורפים להולדת בנו.
3 צפייה בגלריה
סמ"ר גיא כרמיאל ז"ל עם אביו, אורן. "במצבי כל עזרה היא עולם ומלואו"
(צילום: באדיבות המשפחה)
גיא התגייס לצבא ולחטיבת הנח"ל רק שלושה חודשים לפני פרוץ מלחמת "חרבות ברזל", באוגוסט 2023. אחרי חודשי מיונים מפרכים הוא התקבל לסיירת, ואורן נזכר בערגה ברגע שגילה שהתקבל ליחידה. "עד היום אני שומע את הצרחות שלו באוזן": 'התקבלתי לסיירת, תהיה גאה בי, הוא אמר לי'".
בנובמבר 2024, שנה וחודש לאחר תחילת המלחמה ולאחר שסיים את המסלול, הוא נכנס לעזה. ב–14 בינואר 2025, גיא נהרג כתוצאה מפיצוץ במבנה בו שהה לצד לוחמים נוספים. "צוות שלם נמחק", מספר אורן בכאב, "ואז הגיעה הדפיקה בדלת. הייתי בבית עם בתי הקטנה, והתבשרנו על הגזרה הנוראה בחיינו".
"כבר לא מדברים איתי ישירות"
השכול דפק גם על דלתו של אבי שמריז, אבא של אלון ז"ל, אך מכיוון אחר לגמרי.
"לולו", כפי שמכנה אותו אביו, נולד ביולי 1997, והיה הילד השלישי במשפחה. "אלון היה ילד שמח, עם חיוך כובש", מספר אביו שגידל אותו יחד עם אשתו דקלה בקיבוץ כפר עזה.
ב–7 באוקטובר אלון נחטף מביתו בשכונת "דור צעיר" בכפר עזה, וחודשיים ושבוע מאוחר יותר נהרג בשוגג על ידי כוחותינו במהלך ניסיון הבריחה שלו מהשבי.
שני האבות, אורן ואבי, לא רק נאלצו להתמודד עם האובדן הכבד, אלא כדרך החיים להתמודד גם עם החזרה לעבודה בצל הטרגדיות האישיות שלהם. אורן לדוגמה מתמודד עם הפגיעה העמוקה בעסק שבנה בעשר אצבעותיו - עסק לליווי וייעוץ למשכנתאות ועסקים קטנים ובינוניים. "העסק פועל מ–2016, אבל האתגר הגדול ביותר הוא שאני זה שעושה את כל הפיתוח העסקי והשיווק, לכן ברגע שאני לא נפגש עם לקוחות העסק לא זז", הוא מסביר.
"מיום האסון ועד היום חזרתי אולי ל-50-40% תפוקה", משתף אורן. "הלקוחות שלי הם לקוחות חוזרים, וכבר בתחילת המלחמה גיליתי שהילדים של חלק ניכר מהם נמצאים כמו בני אז בעזה או בלבנון, וחלק גדול מהשיחות היו על הילדים. מהרגע שהאסון הגיע אליי, נהיה לי קשה לדבר עם לקוחות שהילדים שלהם חזרו מהמלחמה בריאים ושלמים - לעומת גיא שלי".
הוא מוסיף: "יש לקוחות שכבר לא מדברים איתי ישירות כי קשה להם, אני מבין אותם לגמרי".
אבי שמריז סיפר כי גם משרדו לראיית חשבון, שפועל כבר מ-1992 נפגע בשל נפילת בנו.
"מ-7 באוקטובר הפעילות במשרד ירדה לאפס. הייתי כולי סביב החטופים ובניסיון לשחרר את בני. באופן טבעי הפעילות ירדה דרמטית, לא היו יוזמות חדשות, רק דברים שהיו כבר בתהליך. כשאלון נהרג, היינו סביב זה כמעט שנה ורק לאחר מכן חזרתי לפעילות מלאה".
מי שנחלצה לעזרת שניהם היא קרן "בשבילם". קרן סיוע חדשה, יוזמה משותפת של משרד הביטחון, הסוכנות היהודית, הקרן לידידות, ומשרד הכלכלה. הקרן משקיעה כארבעה מיליון שקלים, במטרה לעזור למשפחות חטופים ונופלים עם עסקים קטנים ובינוניים שהושפעו בשל המלחמה.
"הסיוע מהקרן היה מבורך", מספר אורן, "מילאתי כמה פרטים והכסף הגיע מהר לחשבון. במצבי כל עזרה היא עולם ומלואו".
ומה צופן העתיד? "אם דיברתי על גיא בגאווה כשהיה בחיים, אני אמשיך להנגיש אותו גם עכשיו כהנצחה בשביל שכולם יכירו אותו".
פורסם לראשונה: 00:00, 06.01.26
