כבר 15 שנה שד' מגיע לפחות פעם בשבוע ל"מרכז דרור" בטבריה. בין החנויות למגרש המכוניות, נמצא העוגן הפרטי שלו: מרכז לטיפול בהתמכרויות, שבו הוא מקבל את הטיפול התרופתי שהוא זקוק לו כל כך: תחליף סם, שבעזרתו הוא מצליח להימנע מנפילה בחזרה אל ההתמכרות והסמים הקשים.
לאורך שנים היה ד', בשנות ה-50 לחייו, מכור כבד. נרקומן. "זה התחיל מסמים קלים ועבר לסמים יותר ויותר קשים. הירואין, קוקאין", סיפר. הוא ניסה להיגמל אינספור פעמים בחייו. בכל פעם נגמל לשבועיים או לחודש, וחזר שוב אל הסמים. "סבל בלתי יתואר", שיתף ד'.
3 צפייה בגלריה
"מכורים לשעבר צריכים שהכול יהיה נגיש, כי הסם נגיש יותר". "מרכז דרור" בטבריה
(צילום: באדיבות "מרכז דרור")
המעגל נפרץ אחרי שגילה את "מרכז דרור": מרפאה שמפעילה האגודה לבריאות הציבור, מכוח מכרז של משרד הבריאות. המרפאה הזאת, אחת מתשע, שמפעילה האגודה ברחבי הארץ, מעניקה טיפול ייחודי שבעבור רבים הוא חבל הצלה אחרון אחרי שהניסיונות להיגמל כשלו.
במרפאות הללו מקבלים המכורים תחליף סם, המאפשר לגופם להימנע מה"קריז" שמחזיר אותם בכל פעם אל הסמים הקשים. עבור ד', זה היה המוצא היחיד מסמי הרחוב. "זה עזר לי פלאים, ממש", תיאר, "מאז לא מעדתי אפילו פעם אחת", אמר בגאווה.
ד': "כטברייני וכנרקומן לשעבר, אני בטוח שהאנשים לא ילכו לפוריה. הם לא יצאו מהעיר. אנחנו המכורים לשעבר רוצים הכול נגיש - כי הסם נגיש יותר"
בתחילה התייצב מדי יום לקבל את תחליף הסם שלו. לאחר תקופה, כשבדיקות השתן שלו העידו שהוא אכן לא נופל בחזרה אל הסמים, ירדה תדירות הביקורים במרפאה וכעת הוא מקבל את התרופה שלו על בסיס שבועי.
כיום הוא מגדיר את עצמו כאדם משוקם, "נורמטיבי", תיאר. הוא בעל משפחה, אב לילדים, עובד בעבודה קבועה ומסודרת שיש בצדה גם אחריות רבה. כמוהו יש רבים. "אני לא היחיד שחזר כאן למוטב", הדגיש ד'.
"פתאום צצו טענות על 'פושעים' ו'נרקומנים'"
אך כעת המרפאה הוותיקה, שפועלת בטבריה כבר כ-20 שנה ומעניקה טיפול לכ-260 מכורים, נמצאת בסכנת סגירה. העירייה, והעומד בראשה יוסי נבעה, עושים כל שביכולתם כדי להזיז את המרפאה ממקומה הנוכחי - לא רחוק ממרכז העיר - ודורשים להזיז אותה למקום אחר, הרחק מהמרכז, ומוטב: מחוץ לעיר.
כחלק מהמהלך הזה, ייערך היום (רביעי) בוועדת הבריאות של הכנסת דיון בנושא. בבקשה לקיום דיון, שיזמה בין השאר ח"כ קטי שטרית, נכתב כי "המרכז מהווה מטרד סביבתי ומוביל לפגיעה בתחושת הביטחון של תושבי השכונה".
3 צפייה בגלריה
"כבר יותר מעשור שהמרפאה נמצאת במיקום הנוכחי שלה, ולא היו תלונות"
(צילום: באדיבות "מרכז דרור")
באגודה לבריאות הציבור, המפעילה את המרכז לצד שמונה מרכזים דומים נוספים ברחבי הארץ, דוחים את הטענות מכל וכל. "כבר יותר מעשור שהמרפאה נמצאת במיקום הנוכחי שלה, ולא היו תלונות", אמרה מנהלת המרפאה, נעמה אפלקר. "פתאום צצו טענות על 'פושעים' ו'נרקומנים' שמסתובבים ליד המרפאה - הטענה הזאת מאוד הפתיעה אותנו".
לדברי מנכ"לית האגודה לבריאות הציבור, יסמין נחום: "רובם המכריע של המטופלים במקום הם אנשים 'מוחזקים', 70 אחוז מהם בעלי עבודה קבועה".
"אם זה כל כך חשוב - תפתחו את זה במקום אחר", אמר דובר העירייה אלי סבתי. "אל תפתחו כאן דברים שלא משרתים טבריינים". אלא שד' הוא תושב העיר, וכמוהו מרבית המטופלים במקום.
בעירייה מבקשים כי המתחם יועתק הרחק ממרכז העיר, וסבתי תוהה: "למה שלא תיפתח מרפאה בבית החולים פוריה?". ד' סבור שהרחקת המרכז מתוך העיר עצמה תמיט אסון על המטופלים. "כטברייני וכנרקומן לשעבר, אני בטוח שהאנשים לא ילכו לפוריה. הם לא יצאו מהעיר. אנחנו המכורים לשעבר רוצים הכול נגיש - כי הסם נגיש יותר".
דובר העירייה סיכם את דבריו: "אותם אנשים שהולכים ל'מרכז דרור', לוקחים מה שהם צריכים לקחת ומגיעים לגן העיר, ועושים בלגנים. זה מקום שמסתובבים בו ילדים. נפעל מול הגופים השונים כדי שהמרכז לא יפעל יותר במרכז העיר".
דנה הלוי, רכזת תחום בריאות במצבי סיכון ועוני במחלקה למדיניות בריאות בישראל בעמותת "רופאים לזכויות אדם", הגיבה לדבריו של סבתי: "הבקשה לסגור את המרכז לטיפול ממושך באנשים עם התמכרויות בטבריה, מעוררת חשש לשיקולים זרים. סגירת המרכז תפגע בזכות הבסיסית של כל אדם לטיפול רפואי נגיש והומני, דווקא עבור אוכלוסיות הזקוקות לו יותר מכל, ותמנע חיים בסביבה בריאה ומיטיבה עבור הציבור כולו".
פורסם לראשונה: 00:00, 21.01.26
