שי, צעיר ירושלמי, רק בן 21 - אך בחייו כבר ידע אובדן וכאב. "ב-17 בינואר 2024 חרב עליי עולמי", סיפר אתמול (רביעי) בדיון שנערך בוועדת הצעירים של הכנסת, "החבר הכי טוב שלי, אוריה איימלק גושן, נפל ברצועה".
היו גם חברים נוספים שנפלו במלחמה. הכאב הבלתי נתפס הוביל את שי למשבר אישי: בגרון חנוק הוא סיפר בפני חברי הוועדה כיצד החל ליפול ל"קנייה רגשית", שדירדרה אותו לחסרון כיס. התמכרות, שממנה הצליח לצאת רק בזכות סיוע שקיבל. "חברים שכולים זו אוכלוסייה פגיעה", חרץ.
ההתמודדות של שי אינה יוצאת דופן. 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת הכניסו רבים, רבים מדי, למעגל הטראומה והכאב. מי שנפצעו ונפגעו באופן ישיר, וגם מעגלים קרובים ורחוקים שהושפעו מהמצב ועל פי הנתונים נמצאים בקבוצת סיכון לכניסה לרצף ההתמכרות - מקנייה רגשית והימורים, ועד שימוש בחומרים ממכרים: אלכוהול, קנאביס, תרופות הרגעה ותרופות במרשם.
על פי ה"מרכז הישראלי להתמכרות" (ICA) ו"קולקטיב עיקר" (ICAR), מאז המלחמה נרשמה עלייה מדאיגה בשיעור הישראלים שמעידים על עצמם כי הם עושים שימוש בחומרים ממכרים - אחד מכל ארבעה, כלומר כמעט בכל בית בישראל.
הנתון הזה, המעודכן לחודש יוני 2025, משקף עלייה בהשוואה למצב בתקופה שמיד אחרי מתקפת 7 באוקטובר - אז עמד הנתון על אחד מכל חמישה ישראלים.
על פי נתוני המרכז, ב-2018 היה השיעור נמוך משמעותית: אחד מכל עשרה ישראלים העיד על שימוש מוגבר בחומרים ממכרים. במרכז מייחסים את העלייה בשנים האחרונות גם לתקופת הקורונה וללחצים שהביאה עימה.
להרדים את הכאב שבטראומה
על פי דוח חדש שפירסם המרכז על רקע הנתונים המדאיגים, המדינה עוד רחוקה מהפנמה של היקף התופעה ובניית מענים מתאימים עבורה. על פי הדוח, המענים הקיימים אינם מספקים ומרבית הטיפולים המוצעים למתמודדים עם טראומה, כלל אינם לוקחים בחשבון את הסיכון הכרוך בשימוש בחומרים הללו - כיוון שהוא עלול להוביל לתלות ולהתמכרות.
"הזינוק הזה משקף לא רק מצוקה אישית, אלא דפוס התמודדות נרחב יותר שמנסה להרדים את הכאב שבטראומה, פחד, אבל וחוסר ודאות", כתבו עורכי הדוח - פרופ' שאולי לב רן, מייסד ה"מרכז הישראלי להתמכרות" (ICA), ופרופ' איל פרוכטר, שותף מייסד ומנהל תחום הרפואה והמדע ב"עיקר" - גוף המאגד מומחים בתחום הרפואה והטראומה.
3 צפייה בגלריה
עם הזמן יהיה צריך לעלות במינון עד שזה יגיע למינונים שקשה להפסיק, עם השלכות נפשיות וגופניות
(צילום: shutterstock)
"לא הופתענו מהעלייה", הסביר פרופ' פרוכטר. "אנשים פונים לשימוש בסמים בחיפוש אחר פתרון שיקל את הכאב ואת הקושי. הם רואים בזה פתרון: אני חרד, אני מתוח, לקחתי את הוויד ועכשיו אני רגוע, יש לי פחות פלאשבקים".
אלא שזהו פתרון דמה, אומר פרוכטר, "מה שפחות מדובר הוא שזה לא במקום טיפול. זה מרגיע - אבל זמנית. ועם הזמן יהיה צריך לעלות במינון עד שזה יגיע למינונים שקשה להפסיק, עם השלכות נפשיות וגופניות".
התמכרות היא רצף - תחילתו בשימוש חד-פעמי, והמשכו בשימוש קבוע שעלול להוביל לפיתוח תלות. פרוכטר ולב רן חוששים ממצב של עצימת עיניים מצד הגורמים המטפלים - כך שמי שנמצאים בסיכון להתמכרות, כלל לא יאותרו. "בישראל, שבה מציאות של מלחמות, טרור, עקירה ואובדן היא חלק בלתי נפרד - התמכרות הפכה לתוצאה שכיחה ומשמעותית של טראומה, אך כזו שלא תמיד זוכה להתייחסות ראויה", נכתב בדוח.
פרופ' לב-רן: "התמכרות קיימת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות, ובטווח גילים רחב. זה בכל בית, בכל שכונה - אבל בשיח הציבורי עדיין נתפס כבעיה של 'החצר האחורית', והיא סובלת מסטיגמה קשה"
"אנחנו רואים כמה משאבים מושקעים בטיפול בטראומה, אבל אם מנסים לטפל בה בלי להתייחס לשימוש בעייתי בחומרים ממכרים ובהתנהגויות ממכרות - זה כמו לנסות למלא דלי עם חור", אמר פרופ' לב רן.
לדבריו, יש לפעול לשינוי הפרוקוטולים לטיפול בנפגעי טראומה, כך שיכללו גם זיהוי מוקדם של מטופלים המועדים ל"שימוש בעייתי" בחומרים ממכרים, והתערבות ממוקדת הנוגעת לנושא המסוים הזה. "כל עוד לא נבין שרבים מהאנשים מתמודדים עם התמכרות - הדלי ימשיך לדלוף", קבע.
הנתונים מלמדים על כך שכמעט בכל בית בישראל נמצא מישהו בסיכון לפתח תלות בחומר זה או אחר. למרות זאת, התופעה עדיין כמעט שאינה מדוברת.
"אנחנו רואים בנתונים שזה פוגע בכל שכבות האוכלוסייה: דתיים, חילונים, ערבים, חרדים", תיאר פרופ' לב רן. "התמכרות קיימת בכל השכבות הסוציו-אקונומיות, ובטווח גילים רחב. זה בכל בית, בכל שכונה - אבל בשיח הציבורי עדיין נתפס כבעיה של 'החצר האחורית', והיא סובלת מסטיגמה קשה".
לדבריו, "רוב האנשים לא מקשרים בין השימוש שלהם בחומרים לבין הטראומה. אין מודעות מספקת לקשר בין הדברים. אנשים חושבים שהם 'סתם' סטלנים, בלי לדעת שהדברים קשורים".
ההבנה שעל רקע המלחמה התופעה רק הולכת ומתגברת, ושרבים "נופלים" אליה בניסיון למצוא מזור לטראומה ולהשלכותיה, היא בעיניו הזדמנות לשינוי בשיח - שיוביל לפיתוח מענים רחבים יותר עבור מי שנמצאים בסיכון. "אנחנו רוצים להעלות מודעות לחשיבות האיתור בשלב מוקדם, שבו קל יותר לפתור את הבעיה", סיכם.
במשרד הרווחה מודעים לעלייה במספר המכורים על רקע המלחמה, ואומרים כי הם פועלים להרחבת המענים עבורם. בדיון שנערך אתמול אמרה הילה סופרמן-הרניק, מנהלת פיתוח בתוכנית "יתד" במשרד הרווחה, כי המשרד מפעיל כ-350 מסגרות ויחידות טיפול בפריסה ארצית, ומעניק טיפול וליווי ליותר מ-16,500 צעירים ובוגרים המתמודדים עם התמכרות.
היא אף הוסיפה ואמרה כי על רקע המלחמה פתח המשרד תשע יחידות ייעודיות בצפון הארץ ובעוטף, המותאמות לצעירים עם שימוש מוגבר בחומרים.
פורסם לראשונה: 00:00, 22.01.26
