באימון המילואים הזה לא היו מדים ודרגות, גם לא מנות קרב ומטווחים. במקום כל אלה, נצפו בחדר הגדוש באחד מבנייני המשרדים בתל אביב כמה מסרגות: הידיים עבדו במרץ על אפודה לנכדים, בעוד האוזניים הקשיבו לדברי הפתיחה של מנכ"ל משרד הרווחה, ינון אהרוני.
"במדינה שלנו אירוע רודף אירוע, וצריך להיות ערוכים", אמר אהרוני ליושבי (ובעיקר יושבות) החדר. "האירוע הזה, של מילואים בשדה הרווחה, יהיה שובר שוויון במערכה הבאה".
4 צפייה בגלריה
עובדות סוציאליות שמתנדבות ל"מילואים" מהפנסיה. מימין: חנה גן, ורד רוטפוגל, מרים יעיש וויויאן אזרן
(צילום: יובל חן)
"נקווה שלא תהיה", העירה מישהי מהשורה האחורית. ובכל זאת, גם היא כאן: נוכחת ביום האימונים הראשון של מתנדבות ומתנדבי שירות המילואים בשדה הרווחה. קבוצה מיומנת של עובדים ועובדות סוציאליים שיוכלו לקפוץ בשעת חירום לכל מקום שבו יזדקקו להם.
התרחיש שאליו מתכוננים הוא בגדר נעלם. אולי מלחמה שבה שוב יהיו עשרות אלפי מפונים, אולי משהו שונה לגמרי. "חייזרים עדיין לא היו כאן", אומרת מישהי לחברתה. במילואים כמו במילואים, הנשק הטוב ביותר הוא קצת הומור עצמי.
4 צפייה בגלריה
ינון אהרוני, מנכ"ל משרד הרווחה והביטחון החברתי. "אירוע שיהיה שובר שוויון במערכה הבאה"
(צילום: ברונו שרביט, לע"מ )
כמה עשרות העובדות והעובדים הסוציאליים שהגיעו לשלושת ימי האימונים עשו השבוע היסטוריה קטנה, בכך שהצטרפו באופן רשמי למערך המילואים האזרחי של משרד הרווחה. מודל ראשון מסוגו, המבקש למסד לראשונה את מה שהיה עד היום רק תולדה של רצון טוב ואלתור בשטח.
"הגענו למצב של אי-ודאות"
במשרד הפיצו את בשורת המילואים כבר לפני כמה חודשים, וקראו לעו"סים להתנדב למערך. אל שלב ימי ההכשרה, שנערך בשבוע שעבר, הגיעו מי שצלחו את שלב השאלונים והטפסים ועמדו בכמה תנאי סף בסיסיים נוספים. מה שחשובה באמת היא הנכונות להתייצב ביום פקודה ולמלא כל תפקיד שיידרש.
"כשאתם חלק מהמערך, אתם הופכים להיות נציגי המדינה", אמר לנוכחים אלעד הירש, מנהל תחום כוח אדם לשעת חירום במשרד הרווחה, שאמון על המערך הזה. "זו אחריות ציבורית".
הגיל הממוצע כאן, 54, גבוה בהרבה מאשר בגדוד המילואים הצבאי - תולדה של העובדה שכרבע מהנוכחות גמלאיות שבחרו להתנדב למערך. אחת מהן היא חנה גן, שיצאה לפני כשלוש שנים לפנסיה לאחר שנים ארוכות של עבודה במטה משרד הרווחה. היא לא תיארה לעצמה שהפרישה לא תיארך זמן רב.
ב-7 באוקטובר, כשהתבררו ממדי האסון, היא נסעה עם חברותיה העו"סיות למחנה שורה. "הגענו למצב של אי-ודאות", שיחזרה גן, "עם משפחות שמחפשות את יקיריהן".
בהדרגה, מתוך הכאוס והמראות הקשים מנשוא, הצליחו גן וחברותיה לגבש, יחד עם כוחות ההצלה והארגונים הרבים שהגיעו למקום, מערך שהוקם יש מאין. "היה צריך הרבה כוח נפשי", אמרה גן.
משם המשיכה לעוד כמה חודשי התנדבות במלונות המפונים. בלובי ובמסדרונות, בתנאים-לא תנאים, היא חבשה מחדש את כובעה כעובדת סוציאלית: כאן צריך לסייע למשפחה למצות את זכויותיה, שם צריך להרגיע את הרוחות או ללוות לחדר המיון. "תודה לאל שהיינו שם", שיתפה גן. "כשחזרנו הביתה אמרנו: בואו נמסד את זה, נבנה בצורה שיטתית. שכל מינהל במשרד הרווחה יידע מי הגמלאים שלו בשעת חירום".
גן התפרצה לדלת פתוחה. במשרד הרווחה כבר החלו לדון ברעיון הזה לא רק עבור גמלאיות שכבר פרשו מעבודה, אלא גם לכל מי שיש לו הכשרה כעו"ס - עובדות בעמותות ובקליניקות פרטיות, מי שפרשו מהמקצוע לכיוונים אחרים ומי שעדיין פעילים בו, אך בשעת חירום מעוניינים לתרום היכן שנוכחותם דרושה באופן דחוף יותר.
עידו פיק, מנכ"ל ה"מרכז להעצמת האזרח": "מדינת ישראל צריכה לעשות עדכון גרסה לכל המערכות שלה, והדרך לשם עוברת במילואים החברתיים - זה מה שיאפשר למערכת לגדול ולקטון 'בלחיצת כפתור', ולהגיב באופן מיידי לצרכים המשתנים בשטח"
ואמנם, ביום האימונים נכחו נשים וגברים מרקעים מגוונים, אך ניכר שלרבים מהם היה דבר אחד משותף: את החודשים הראשונים למלחמה הם הקדישו להתנדבות.
תמי, שעובדת בגני תקשורת, בישלה לחיילים; יובב, עו"ס שהחל את דרכו בתחום החינוך, עבר לגור במלון בים המלח כדי לעזור בהקמת בתי הספר למפונים; ויויאן, גמלאית של משרד הרווחה, התנדבה יחד עם גן במלונות באילת, וסמדר, עו"ס בקליניקה פרטית, אירחה מפונים בביתה. הייתה ביניהם גם דנה, שבעלה גויס למילואים ממושכים: "עכשיו תורי", שיתפה, ואריאל, עו"ס בתחום בריאות הנפש, שניסה להתנדב למילואים על אף שהוא פטור מכך - וכעת מצא את ההזדמנות.
"תחושה שאין מדינה"
המבנה הארגוני של מערך המילואים נולד בדחיפת ה"מרכז להעצמת האזרח" - עמותה ותיקה העוסקת בקידום האפקטיביות של המגזר הציבורי, בין השאר באמצעות מעקב ופרסום דוחות על תפקוד משרדי הממשלה השונים.
חודש בלבד מפרוץ המלחמה, פירסם המרכז את נייר הטיפול הממשלתי באוכלוסייה בשעת המלחמה. לא צריך להכביר במילים על הכאוס ותחושת ה"אין מדינה" ששררו באותה עת בכל מקום, ובפרט במלונות שבהם שהו המפונים. אולם בדוח שגיבש המרכז בלט משרד הרווחה לטובה.
"משרד הרווחה היה בין המשרדים הממשלתיים הראשונים שהצליחו להתעשת ולהתארגן במתן סיוע חירומי, וזאת בזכות למידת כשלי המערכות הקודמות והיערכות מראש לשעת חירום", נכתב שם. "במסגרת עבודתו לאורך השנים נקבע במשרד אופן הפעולה בשעת חירום, מונו בעלי תפקידים, נקבעה מדיניות, נכתבו נוהלים והם הופצו כראוי כלפי מטה, כל זה לא היה מתאפשר ללא השדרה הניהולית ואנשי המקצוע".
ועם זאת, לא הכול מושלם: המחסור הידוע בעו"סים בלשכות הרווחה ברשויות המקומיות, הורגש אף יותר בשעת החירום. הגמלאיות שמיהרו להתנדב היו "פלסטר ראשוני", אך לא מספק לטווח הרחוק.
עידו פיק. "המדינה צריכה לעשות עדכון גרסה"צילום: רן יחזקאלהדוח ההוא היה פתח לדיאלוג בין המרכז לבין הנהלת המשרד. אז, מספר מנכ"ל המרכז עידו פיק, נבט הרעיון על מיסוד מערך המתנדבים שנולד בן לילה בעקבות המלחמה, והפיכתו למערך מילואים של ממש.
"מדינת ישראל צריכה לעשות עדכון גרסה לכל המערכות שלה, והדרך לשם עוברת במילואים החברתיים - זה מה שיאפשר למערכת לגדול ולקטון 'בלחיצת כפתור' ולהגיב באופן מיידי לצרכים המשתנים בשטח", אמר.
"כמו צו מילואים בצה"ל"
כדי להפוך את מערך המילואים הזה ליותר מהתנדבות חד-פעמית, נדרשה תשתית ארגונית: התברר שחוק ישן מאפשר לשר העבודה לזמן לאימון "מגויסים" העובדים במפעל חיוני. משרד הרווחה נחשב למפעל חיוני - כך שהחוק מאפשר מהלך כזה.
"כל אדם שהשתתף באימון השבוע קיבל צו אישי משר העבודה, כמו צו מילואים בצה"ל", הסביר הירש. בהתאם לכך, מי שהתייצבו זכאים גם לתגמול מהביטוח הלאומי, ממש כמו מילואימניקים.
"המפונים שהגיעו למלונות רצו לראות את המדינה", אמרה מנהלת מחוז תל-אביב במשרד הרווחה, לימור בר טל, באחד מסבבי השיח שנערכו לאורך היום. "הצעד הזה מבקש להחזיר את האמון במדינה ובמוסדות השלטון"
בשעת חירום, אם תהיה כזו, ישובצו המתנדבים כעובדים לכל דבר במשרד הרווחה, בהליך מזורז. כבר כעת, כל אחד מהם יודע לאיזה מחוז הוא עתיד להסתפח בשעת חירום.
מה יהיה התפקיד המדויק? זה כבר תלוי בתרחיש החירום. אך בין אם יהיו אלה רעידת אדמה, מתקפת טילים או הגעה בלתי צפויה של חייזרים - מערך המילואים מבקש לתקן את השבר שנוצר ב-7 באוקטובר.
"המפונים שהגיעו למלונות רצו לראות את המדינה", אמרה מנהלת מחוז תל-אביב במשרד הרווחה, לימור בר טל, באחד מסבבי השיח שנערכו לאורך היום. "הצעד הזה מבקש להחזיר את האמון במדינה ובמוסדות השלטון".
פורסם לראשונה: 00:00, 26.01.26
