מבין סורגי הלול שלו, לוקאס בן השנה מביט אל העולם. קשה שלא להתאהב בתינוק הערני והחייכן. קשה גם שלא לשים לב לצינור המחובר לקנה הנשימה שלו, שבאמצעותו נכנס אוויר לריאותיו הקטנות. גם לא לעובדה שהוא מאובחן עם תסמונת דאון.
בחייו הקצרים ידע לוקאס אשפוזים ממושכים וביקורים רבים אצל רופאים. אלה עולים כסף רב, מאות אלפי שקלים. על טיפולים אחרים בני המשפחה פשוט מוותרים: בדיקת שמיעה יקרה נדחתה למועד מאוחר יותר, ואת תרגילי הפיזיותרפיה, שבלעדיהם לוקאס לא יתחיל לזחול וללכת, ההורים מנסים ליישם בעצמם בעזרת יוטיוב. על טיפולים מקצועיים אין בכלל מה לדבר: ללוקאס אין ביטוח בריאות.
כל ילד ישראלי במצבו היה זכאי לטיפולים ולביקורים במכון להתפתחות הילד. אך מצבו של לוקאס אחר: כבן להורים חסרי מעמד, שנולד לאחר שינוי בתקנות משרד הבריאות ב-2024, הוא שייך לקבוצה הולכת וגדלה של תינוקות שנולדים כאן, בישראל, ללא כיסוי ביטוחי.
הוריו היו שמחים מאוד לשלם מה שנדרש כדי לקבל ביטוח כזה - אך המדינה פשוט אינה מאפשרת זאת.
לפני כשנה וחצי נכנסו לתוקף תקנות חדשות להסדרת שירותי בריאות עבור אוכלוסיית מבקשי המקלט בישראל, שאינה מבוטחת במסגרת ביטוח הבריאות הממלכתי.
במסגרת התקנות החדשות, הזכאות לביטוח בריאות בקרב חסרי מעמד צומצמה באופן משמעותי - והיא חלה כעת רק על קטינים שהוריהם הם מבקשי מקלט מסודן, אריתריאה ואוקראינה, ובנוסף קטינים במספר מצומצם מאוד של קטגוריות.
מייקל (שם בדוי), אביו של לוקאס: "אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי לשלם לבית החולים. לפעמים אנחנו דוחים את הביקור לחודש הבא כדי להצליח לשלם. מה יקרה ביום שבו לא היה לנו כסף?"
המצב קודם לכן לא היה מושלם, אך הוא איפשר כיסוי רפואי למרבית הפעוטות חסרי המעמד בישראל. מאז השינוי, כל תינוק שנולד במדינה להורים שאינם אזרחי ישראל, מוצא את עצמו במציאות כמעט בלתי נתפסת: ללא שירותי בריאות.
המצב הזה מקשה מאוד על חייהם של כל התינוקות והפעוטות שנולדו ללא ביטוח, שכן אין תינוק שאינו זקוק לביקור אצל הרופא ולמעקב. אך עבור תינוקות עם צרכים מיוחדים ואבחנות רפואיות קשות, כמו לוקאס, מדובר בהרבה יותר מחוסר נוחות. בשבילו, זה עניין של חיים ומוות.
האבסורד במשפחה אחת
הוריו של לוקאס, כריסטינה ומייקל (שמות בדויים) נמצאים בישראל ללא מעמד מוסדר. הוא אמריקני שהתחתן עם ישראלית לפני כעשור, והתגרש לפני שזכה לאזרחות. ילדיו מנישואיו הראשונים הם ישראלים לכל דבר. היא עובדת זרה מהפיליפינים, שהתאהבה והקימה איתו משפחה.
בני המשפחה נמצאים בעיצומו של הליך משפטי, בבקשה לקבל מעמד מטעמים הומניטריים. בנם הבכור של בני הזוג זכאי לביטוח - שכן הוא נולד לפני שינוי התקנות. אך לוקאס, למרבה האבסורד, אינו מכוסה כלל, רק כי נולד במועד הלא נכון.
"אנחנו עושים מאמצים אדירים כדי לשלם לבית החולים. לפעמים אנחנו דוחים את הביקור לחודש הבא כדי להצליח לשלם. מה יקרה ביום שבו לא היה לנו כסף?", מייקל מחפש את המילים הנכונות כדי לתאר את התסכול.
"מה שהכי מתסכל הוא שנראה שלמדינה זה לא אכפת. נולד כאן תינוק, והוא צריך טיפול. לדאוג לו זה קודם כל עניין אנושי, זה מה שהופך אותנו לבני אדם", הוא מוסיף.
לוקאס רחוק מלהיות הילד היחיד שנמצא במצב הזה. לפי הערכות בארגוני זכויות אדם, כ-200 פעוטות נולדו להורים חסרי מעמד מאז כניסתן לתוקף של התקנות להסדרת שירותי בריאות.
"אנחנו יודעים לכל הפחות על עשרות תינוקות המצויים בסכנה בריאותית ממשית", אומר ד"ר ינאי קרנצלר מארגון "רופאים לזכויות אדם". "מעבר לכך, כל מי שיש לו ילדים קטנים יודע שדברים קורים, וכשאין טיפול ראוי - אז גם דברים בסיסיים וקלים כביכול, עלולים להפוך לבעיות חמורות".
"מרגישה אשמה שילדתי פה"
בשבועות הקרובים צפוי בג"ץ לדון בעתירה שהוגשה כבר לפני כשנה וחצי בעניין. העתירה, שהגיש ארגון "רופאים לזכויות אדם" לצד ארגונים נוספים, דורשת לבטל את ההסדר הבעייתי ולהחזיר את המצב לקדמותו.
"היעדר הביטוח הרפואי באופן שוטף, מוביל בטווח הזמן המיידי לכך שיותר ויותר קטינים שזקוקים לאשפוז או לטיפול לא מאובחנים ומצבם מתדרדר, תוך פגיעה בגופם ובכבודם", מוסבר בעתירה.
המדינה עדיין לא הציגה את תגובתה לטענות. ובינתיים, תינוקות נוספים מגיחים אל העולם מבלי שהם זוכים לטיפול מתאים.
א', אם לבן שנתיים: "אני רואה את הבן שלי סובל, את הקשיים שלו, אבל אין לי כלים לעזור לו. במעון ובטיפת חלב אומרים שעדיף לבדוק אותו מוקדם. אני מבינה את זה, אבל אין לי איך"
"המדינה לא רואה אותנו ולא את הילדים שלנו, לא מזיז להם כלום", משתפת א', מבקשת מקלט מאתיופיה, אמא לבן שנתיים הסובל מוויסות רגשי ועיכוב התפתחותי, וזקוק לאבחון וטיפולים. "אני פה כבר 17 שנים, וכשאני מגיעה לקופת חולים ויש דברים שקשורים לילדים, אני נתקעת. אני מרגישה אשמה שילדתי את הילדים שלי פה".
בנה של א' נולד לפני כניסת התקנות החדשות לתוקף, ובתחילה היה מבוטח בביטוח רפואי במסגרת הסדר של המדינה מול קופת חולים מאוחדת. עם זאת, המשפחה נקלעה לקשיים כלכליים, וכשצברו חובות הם נפלטו מקופת החולים. כעת, בעקבות התקנות החדשות, גם אם יסדירו את החוב, הם אינם זכאים עוד לשוב ולבטח את הילד.
"אין לי מילים לתאר מה שאני מרגישה. אני רואה את הבן שלי סובל, את הקשיים שלו, אבל אין לי כלים לעזור לו. אני שומעת מהמעון ובטיפת חלב שעדיף לבדוק אותו מוקדם. אני מבינה את זה, אבל אין לי איך. אני לא יכולה לקחת אותו לאבחון, וטיפולים פרטיים זה יקר מאוד".
ועדה בין-משרדית של משרד הבריאות, שהוקמה לבחינת יישום התקנות החדשות, הייתה אמורה לפרסם את המלצותיה כבר באוקטובר, אך עד כה הדבר לא נעשה.
"ההמלצות נדחות בשעה שחברי הוועדה מודעים לכך שיש תינוקות חולים מאוד, תינוקות עם מוגבלויות קשות ועיכובים התפתחותיים קשים וכואבים", אומר ד"ר קרנצלר. "כל יום שעובר יש עוד ילדים חולים, ילדים בסכנת חיים ממשית, ומשפחות שמדרדרות למצוקה הכי מפחידה שיש".
לדבריו, בוועדה גם לא התקיים דיון מעמיק בהשפעות הקשות של התקנות בזירות אלו, וככל הידוע לו לא בוצעה עבודת שטח מקיפה. "האם נציגי הוועדה פגשו את אותם הורים, שמעו את המצוקה שלהם?", הוא תוהה.
ד"ר קרנצלר מדגיש כי "משרד הבריאות לא אמור להוציא לפועל מדיניות של רשות האוכלוסין, אלא להיות הגורם המקצועי שמתעקש על כך שכל ילד, באשר הוא, יקבל טיפול רפואי. אין קשר בין מדיניות הגירה ליכולת של ילד חולה לקבל טיפול רפואי שהוא צריך".
עו"ד עדי לוסטיגמן, שמייצגת את "רופאים לזכויות אדם" ואת הארגונים הנוספים העותרים, הסבירה כי לאחר העתירה לפני כשנה וחצי, בית המשפט העליון בחר שלא לתת צו ביניים שיאפשר הנגשת שירותי בריאות לילדים ופעוטות, "בנימוק שמדובר בסעד 'תאורטי', אף שמדובר בפגיעה ממשית ומתמשכת במאות ילדים, שאינם תאורטיים כלל, שנותרו ללא נגישות לשירותי בריאות בסיסיים לאורך תקופה ממושכת ובניגוד לדין".
לדבריה עו"ד לוסטיגמן, "התוצאה היא הפליה חמורה ובלתי מתקבלת על הדעת, שבה ילדים וילדות בתוך אותה משפחה מטופלים באופן שונה - חלקם זכאים לשירותי בריאות וחלקם מודרים מהם, ללא כל הצדקה עניינית".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "בהתאם למדיניות הממשלה ולעבודת מטה בין-משרדית מעמיקה בנושא, קבעה הממשלה הסדר ביטוחי נרחב לאוכלוסיות חסרי מעמד הזוכות להגנה מפני הרחקה מישראל, שאינן מבוטחות בביטוח בריאות ממלכתי. רובד השירותים הרפואיים שנקבע נרחב וייחודי וכולל קטינים ובני 60 ומעלה, שמשפר את מצבם של חסרי מעמד רבים שלא זכו להסדר ביטוחי ורפואי עד לכניסת התקנות לתוקף.
"עבודת הוועדה הבין-משרדית שבוחנת את אופן יישום התקנות ואת השינויים הנדרשים, מסתיימת בימים אלו, ועם סיום עבודתה תגיש את הדו"ח לאישור שרי הבריאות והאוצר".
פורסם לראשונה: 00:00, 11.02.26
