כבר שלוש שנים שהדר פרץ עובדת כמדריכה בפנימיית "עוגן" בבאר-שבע. מה שהחל כעבודה זמנית לאחר השחרור מהצבא, הפך בהדרגה לסיפור אהבה. "אני מרגישה מחויבות לילדים", אומרת פרץ, "אחרי כמה חודשים במקום הזה, הם מתחילים לסמוך עלייך".
בתקופה שבה היא עובדת בפנימייה, פרץ ראתה אנשי צוות באים והולכים: בנות שירות, מתנדבי שנת שירות, מדריכים, עובדות סוציאליות. "מאז שהגעתי, כל הצוות התחלף פעמיים או שלוש", היא אומרת, "התחלופה מטורפת, ואני יכולה להבין למה".
פרץ עצמה נשארת, בינתיים: היא רק בת 23, עדיין גרה אצל ההורים, ולכן יכולה להרשות לעצמה להסתפק בשכר הנמוך, נמוך מאוד, שהיא מרוויחה. "השכר משתנה", היא משתפת, "בקיץ אנחנו עובדים לפעמים 12 שעות ביום, כי הילדים בחופש. ויש משמרות לילה, חגים ושבתות".
ובכל זאת, גם בתקופות האינטנסיביות ביותר, השכר נע סביב 6,500 שקל בחודש. גם אחרי שלוש שנים, כמדריכה ותיקה ומקצועית, השכר שלה כמעט שלא השתנה. "מדריך יכול לעבוד גם שמונה-תשע שנים, ולקבל שכר כמו ביום הראשון בעבודה, זה הזוי".
ובכל זאת, קשה להחמיץ את הניצוץ בעיניה של פרץ כשהיא מדברת על העבודה. "כל המשמעות שלי, כמדריכה, היא לגרום לנערים שמגיעים לכאן לסמוך עליי. ללמד אותם שיש אנשים שאוהבים אותם ודואגים להם", אומרת פרץ, "זאת עבודה מאוד קשה והיא דורשת זמן - לא יום ולא יומיים. צריך הרבה חיזור".
הדר פרץ: "אם הבית מאוד תוסס, אם אחד הנערים בהתקף חרדה - את לא עוזבת עד שכולם מאוזנים ובמיטות. יצא לי לסיים משמרת בחצות או באחת בלילה"
בדרך, צריך ללמד רבים מהנערים דברים בסיסיים שלא למדו בילדותם: איך נראית ארוחה משפחתית, איך מבצעים מטלות בית פשוטות, איך לשמור על היגיינה. "אלה נערים שרוב החיים שלהם היו בהישרדות", היא מסבירה.
תפקיד המדריכים, כאמור, אינו תחום לשעות המשמרת הרשמיות. "אם הבית מאוד תוסס, אם אחד הנערים בהתקף חרדה - את לא עוזבת עד שכולם מאוזנים ובמיטות. יצא לי לסיים משמרת בחצות או באחת בלילה".
"עיתוי רגיש במיוחד"
ובכל זאת, למרות המחויבות האדירה שלה לנערים, פרץ, שהחלה לאחרונה ללמוד לתואר בהנדסה, כבר יודעת שהיא נמצאת בפנימייה על זמן שאול. "כשאצא מהבית של ההורים, כבר לא אוכל לעבוד פה. בינתיים, בגלל שאני אוהבת את הילדים כאילו היו ילדיי, אני מושכת עד הרגע האחרון".
אילו הדברים היו מתרחשים כמתוכנן, השנה המצב היה מתחיל להשתנות, ולו באופן חלקי.
3 צפייה בגלריה
אחרי ההבטחות של משרד הרווחה, מתברר כי פנימיות הרווחה הן אלו שייפגעו מהקיצוץ בתקציב בעקבות המלחמה
(צילום: גיל נחושתן)
על פי תוכניות משרד הרוווחה לשנת 2026, עשרות מיליוני שקלים אמורים היו להיות מופנים לטובת העלאת שכרם של מדריכי הפנימיות, כולל הכשרות ומלגות לימודים למי שיתמידו בעבודתם. זאת מתוך כוונה לשנות את האופן שבו נתפס התפקיד החשוב הזה: מ"סידור עבודה" זמני ל"פרופסיה", בלשון אנשי משרד הרווחה.
"זה בסדרי העדיפויות שלנו", הצהיר מנכ"ל משרד הרווחה ינון אהרוני, בדיון שנערך לפני חודשים אחדים בכנסת. "בכוונתנו לפתח תוכנית שגם תתייחס לפרופסיה, וגם תיתן מענה לשכר".
בדיון אמר אהרוני כי בכוונת המשרד לערוך רפורמה דומה לזו שנערכה לפני כמה שנים בתחום הטיפול באנשים עם מוגבלות. "אנחנו רוצים שמדריך יידע שהוא נכנס לשדה מקצועי, עם מסלולי קריירה בעולם הזה", הסביר.
כעת, ההבטחות הללו תלויות על בלימה. במשרד הרווחה מודים כי לנוכח הקיצוץ המשמעותי שנכפה על המשרד במסגרת חוק התקציב, והקיצוצים הרוחביים לטובת מימון צורכי המלחמה - העלאת שכר המדריכים בפנימיות תיאלץ לחכות.
לירז שטרן: "אני לא אתעלם מחניכה שזקוקה לי, גם אם אני לא במשמרת. כשמישהי התעוררה בלילה ולא מרגישה טוב - אני נותנת מענה. אם נחלק את השכר בסך כל שעות העבודה שלנו - זה לא מגיע לשכר מינימום"
הודאת המשרד מאששת את חששם של מפעילי הפנימיות, שפנו למשרד הרווחה בבקשה כי יוחרגו מהקיצוץ.
"הקיצוץ הצפוי מגיע בעיתוי רגיש וחמור במיוחד, לאחר יותר משנתיים וחצי של מלחמה מתמשכת, שהחריפה באופן משמעותי את מורכבותם של ילדי פנימיות הרווחה", נכתב בפנייה מטעם המטה לקידום מעמד מדריכי פנימיות הרווחה, "מאז תחילת המלחמה, וביתר שאת במהלך מבצע 'שאגת הארי', צוותי ההדרכה נשארים עם הילדים סביב השעון, 24 שעות ביממה, תחת אזעקות, שהייה ממושכת במרחבים מוגנים וחוסר ודאות מתמשך".
"כאן לא מחתימים כרטיס"
כשלירז שטרן החליטה לפרוש מעבודתה כמורה ולהפוך למדריכה בפנימיית רווחה, היא ידעה שהעבודה תהיה תובענית. אך רק כשהחלה לעבוד בפועל, לפני כשנתיים, הבינה עד כמה.
"בפנימייה, אין דבר כזה 'החתמתי כרטיס'", אומרת שטרן, "אני לא אתעלם מחניכה שזקוקה לי, גם אם באופן רשמי אני לא במשמרת".
שטרן, שהעתיקה את מקום מגוריה לפנימייה יחד עם שני ילדיה, זמינה עבור החניכות גם בשעות הלילה. "אם מישהי התעוררה ולא מרגישה טוב - אני נותנת מענה", היא מספרת.
כעת, בתקופת המלחמה, המדריכות מתעוררות עם הנערות באזעקות ומוודאות שכולן הגיעו לממ"ד, וגם נמצאות איתן לאורך שעות היום, מכיוון שבתי הספר סגורים.
שטרן מספרת גם על שיחה שקיבלה מחניכה באחד מסופי השבוע, בשתיים בלילה, לאחר שזו נפרדה מבן זוגה וחשה במצוקה. "אם ניקח את השכר שלנו ונחלק בסך כל שעות העבודה שלנו - זה לא מגיע לשכר מינימום".
שטרן מופקדת על שלומן של 12 נערות המתגוררות בפנימייה באזור הקריות. כמותן יש עוד כ-6,500 נערים ונערות שהוצאו מבתיהם, בכ-130 פנימיות רווחה בישראל. נכון להיום, שטרן מתכוונת להישאר בתפקיד, אך בהמשך, היא אומרת, ייתכן שתעזוב. "השכר יהיה שיקול משמעותי בהחלטה", היא אומרת, "אני רוצה להתפתח".
כמו מרבית שירותי הרווחה במדינת ישראל, גם פנימיות הרווחה מופעלות בידי ספקים חיצוניים - עמותות וחברות פרטיות - מכוח מכרזים שהמדינה מפרסמת. המכרז מתקצב את שכר המדריכים בסכום שנע בין 7,740 ל-8,200 שקל, כולל ההפרשות הסוציאליות - כך שבפועל הוא גבוה רק מעט משכר המינימום.
כבר תקופה ארוכה שהמפעילים מתריעים על קושי הולך וגובר לאייש את תקני המדריכים. דבריהם מגובים גם בדוח שערכה לאחרונה חברת "BDO" עבור הפורום הציבורי לכפרי הנוער ופנימיות הרווחה - ובו נכתב כי כדי לשמר את המדריכים הם נאלצים להוסיף לרכיב השכר שנקבע תוספות שונות, שאינן מגולמות בתקציב שמעביר משרד הרווחה.
על פי נתוני מכון "ברוקדייל", שהוצגו אף הם לאחרונה בכנסת, סיפרו מנהלי הפנימיות על שחיקה פיזית ונפשית אצל המדריכים ועבודה רווית מתחים ולחצים.
גורם ממשרד הרווחה: "הצרכים עולים, אנחנו בטראומה לאומית, הנוער עובר ממשבר למשבר - ואנחנו נישאר עם פלסטרים במקרה הטוב, אבל אנחנו לא צריכים פלסטרים אלא תוכניות אמיתיות, כאלו שנכנסות לבסיס התקציב"
לאחר אותו קיצוץ צפוי במשרד הרווחה, ייוותרו בו רק כ-160 מיליון שקל, מתוך כ-450 מיליון השקלים שיועדו במקור לטובת שיפור המענים לאוכלוסיות של ילדים ונוער בסיכון, קשישים, משפחות המתמודדות עם עוני ועוד.
"זו תהיה שנה אבודה בתחום הרווחה", הזהיר גורם ממשרד הרווחה, "הצרכים עולים, אנחנו בטראומה לאומית, הנוער עובר ממשבר למשבר - ואנחנו נישאר עם פלסטרים במקרה הטוב, אבל אנחנו לא צריכים פלסטרים אלא תוכניות אמיתיות, כאלו שנכנסות לבסיס התקציב".
פורסם לראשונה: 00:00, 30.03.26
