שנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר, העוטף מתאושש באופן מרשים. נכון להיום, לפי דיווחי מנהלת תקומה, כ-93 אחוז מהתושבים שבו להתגורר בו. הם אמנם לא כוללים את חמשת היישובים שעדיין לא חזרו: כפר עזה, בארי, ניר עוז, כיסופים וחולית, אך גם כשכוללים אותם, עומדים אחוזי החזרה על כ-89 אחוז.
כמו כן, במנהלת מצביעים על כך שמספר התושבים בחבל גדל מכ-62 אלף לפני המלחמה, לכ-65 אלף היום - זאת בעיקר בזכות הצמיחה של העיר שדרות.
לצד הפעילות בקהילות, הגוף הממשלתי שאמון על תהליך השיקום המואץ הוא מנהלת תקומה. "בכיסופים חזרת התושבים צפויה עד 1 ביולי, בחולית וכפר עזה עד 31 באוגוסט, בבארי עד 31 בדצמבר, ובניר עוז צפויה חזרה הדרגתית במהלך 2027", נמסר מהמנהלת.
יש לציין שהקהילות לא יחזרו באופן מלא וגם חלק מהקהילות שמוגדרות ככאלה שחזרו רשמית - לא חזרו באופן מלא. כך למשל, בנחל עוז, חזרו קצת פחות מ-60 אחוז מהתושבים.
מאחורי תקציבי המיליארדים, תוכניות הפיתוח והצמיחה הדמוגרפית עומדות לא מעט נשים - למעשה הרוב. כ-66 אחוז מכוח האדם במנהלת, ויותר מ-60 אחוז מההנהלה הבכירה.
"העבודה היא כמו מרתון"
אולגה בכשי (45) ממזכרת בתיה, היא סמנכ"לית תקציב ובקרה ואחראית על ניהול תקציב של 17.5 מיליארד שקל. בתפקידה היא מובילה תהליכים ונמצאת בקשר רציף מול אגף התקציבים באוצר, גורמי ממשלה והדרג המדיני, ומשתתפת בגיבוש מדיניות וסדרי עדיפויות של המנהלת.
"התפקיד כולל הרבה עבודה עם מספרים, קובצי אקסל ומערכות פיננסיות שונות, אבל גם מחייב תקשורת בין-אישית טובה ויחסי אנוש ברמה גבוהה", היא אומרת. "בסוף, מאחורי כל החלטה תקציבית עומדים גם אנשים".
האינטנסיביות לא מרתיעה אותה. להפך. "כשאת אוהבת את העשייה - השעון פחות רלוונטי. חוץ מזה, שאני רגילה לקום לריצה בארבע וחצי בבוקר".
האהבה לריצה, שהפכה לחלק מרכזי בחייה, כבר הובילה את אולגה להקים קבוצת ריצה לנשים, המיועדת בעיקר עבור בנות זוג של אנשי מילואים.
"כמי שרצה מרתונים, אפשר לומר שבמובנים מסוימים העבודה במנהלת דומה למרתון - צריך סבלנות, נשימה ארוכה ויכולת להמשיך גם כשעייפים או נשברים. רק שכאן אין קו סיום עם מדליה ובננה - הפרס הוא התחושה שאתה חלק ממשימה לאומית חשובה" .
אולגה בכשי: "לא חושבת שיש דבר כזה 'גישה נשית' - בסוף מקצועיות היא מקצועיות. אבל אני כן חושבת שנשים מביאות לשולחן הדיונים יותר רגישות לשאלות טכניות לכאורה, ורגישות זה חשוב כשעוסקים בשיקום אחרי טראומה"
לרוב הנשי במנהלת יש ערך מוסף?
"לא חושבת שיש דבר כזה 'גישה נשית' - בסוף מקצועיות היא מקצועיות. אבל אני כן חושבת שנשים מביאות לשולחן הדיונים יותר רגישות לשאלות טכניות לכאורה, ורגישות זה חשוב כשעוסקים בשיקום אחרי טראומה. המנהלת חיפשה את האנשים הכי מחויבים, הכי מקצועיים והכי טובים שיש. בדיעבד, התגלה שנשים הן רוב, אולי כי הן פחות מפחדות להיכנס לאזור כאוס ולבנות מחדש".
את לא חששת מזה?
"נכנסתי לתפקיד עם תחילת מבצע 'עם כלביא', כשהקשב של אגף תקציבים במשרד האוצר לא היה נתון בדיוק למנהלת תקומה. לא הגעתי כדי לסמן וי על המשימה - אלא להוכיח, בעיקר לעצמי, שאני לא רק מתאימה לתפקיד, אלא גם ראויה לו. בדיעבד, דווקא הלחץ ההתחלתי הזה חידד לי את הביטחון המקצועי".
נשים חזקות בכל הדרגים
אלה דרי (41) ממושב בני דרום, משמשת כראש המטה של ראש מנהלת תקומה, ובאופן טבעי גם פועלת בליבת קבלת ההחלטות.
"יחד עם צוות הלשכה והנהלת המנהלת, אנחנו בונים את התהליכים האסטרטגיים למען פיתוח החבל", היא מסבירה. "בימים אלה, למשל, אנחנו עסוקים בהוצאה לפועל של פרויקטים כמו פיתוח פארק הייטק, קידום צמיחה דמוגרפית, שדרוג התשתיות, והקצאת משאבים לטיפול שלא נראו במדינת ישראל מעולם".
דרי מספרת כי הנוכחות הנשית בולטת במסדרונות המנהלת. "יש נשים מקצועיות בכל דרגי העבודה, כולל בהנהלה הבכירה. האיזון חשוב והקולות של כלל העובדים נשמעים.
"בימים אלה אני מסייעת גם לראש המנהלת בבניית כוח האדם למנהלת תנופה לצפון, בדגש על אנשים מצוינים ומקצועיים, ונראה שגם שם תהיה נוכחות נשית מרשימה".
אלה דרי: "המגדר לא רלוונטי בתהליכי קהלת העובדים. אבל צוות מגוון, לא רק בהיבט מגדרי, אלא גם בהיבט של גיל, מקצוע, שייכות חברתית וכו', מרחיב את נקודות המבט ומאפשר קבלת החלטות איכותית יותר"
הרצון הוא שתהיה יותר נוכחות נשית?
"מעולם לא נתקלתי בשיח של התאמה על בסיס מגדרי, זה פשוט לא רלוונטי בתהליכי קבלת העובדים. מה שכן מובא בחשבון זה העומס היומיומי, וזה לא מתאים לכל אחד ואחת".
את מרגישה שהרכב נשי משמעותי משנה את אופן קבלת ההחלטות?
"אני מאמינה שצוות מגוון, גם בהיבט של גיל, מקצוע, ניסיון מקצועי, ערכים, שייכות חברתית וכדומה - מרחיב את נקודות המבט ומאפשר קבלת החלטות איכותית יותר. עדיין, נשים בתפקידי ניהול בכירים צריכות להצטיין יותר כדי להיבחר".
הילה רבני (51) ממבשרת ציון, החשבת שמובילה את אגף הכספים, מדגישה כי המנהלת מבוססת על נשים חזקות.
"הגעתי מרשות האכיפה והגבייה, שאופיינה ברוב נשי בהנהלה ואף זכתה על כך בפרס מהנציבות", היא מספרת. "לאחר מכן, במשרד ראש הממשלה המצב היה הפוך והיו רק מעט נשים בתפקידי הנהלה, בהן עו"ד שלומית פרגו ברנע, היועצת המשפטית, שהיוותה עבורי מודל של עבודה ציבורית אמיצה וחסרת פשרות, גם בסביבה מורכבת.
"כאן, המנהלת מאופיינת בנשים שמובילות פרויקטים של בנייה, של צמיחה דמוגרפית, של כוח אדם ושל תקציבים".
פורסם לראשונה: 00:00, 12.04.26
