"סימנים קשים של מצוקות, חרדות ואתגרים נפשיים, שחלקם קיצוניים מאוד, הם רק קצה הקרחון של השפעות המלחמה על מצבם הנפשי של הילדים והנוער בישראל", מסבירה עו"ד ורד וינדמן, מנכ"לית ה"מועצה לשלום הילד", ברקע הדוח המדאיג על מצבם הנפשי של ילדי ישראל.
הדוח, המעודכן עד סוף שנת 2024 - השנה השנייה למלחמת "חרבות ברזל" - מצביע כי מגמת העלייה בשיעור הילדים הסובלים מדיכאון וחרדה, נמשכה גם בשנה השנייה מאז פרוץ המלחמה.
על פי הנתונים, המבוססים על מידע שנמסר מקופות החולים, בתום שנת 2024 נרשמה עלייה של כ-9% במספר הנערים והנערות שאובחנו על ידי קופות החולים כסובלים מדיכאון לעומת השנה שלפני המלחמה, וכן עלייה של 31% במספר הנערים והנערות שאובחנו כסובלים מחרדה. עלייה נוספת, של 23%, נרשמה במספר האבחונים בהפרעות אכילה.
עם זאת, בהשוואה לשנת 2023, נרשמה ירידה של כ-28% במספר הנערים והנערות שאובחנו כסובלים מלחץ והפרעות רגשיות.
בסך הכול, עלה מספר בני הנוער שאובחנו עם הפרעות חדשות בתחום בריאות הנפש - עלייה של 19% בקרב נערות, ושל 32% בקרב נערים.
הנתונים מצביעים גם על עלייה עקבית במספר הילדים שהובהלו למיון פסיכיאטרי - מכ-6,400 בשנת 2021 לכ-7,100 ב-2024. מנגד, מספר הילדים שהושארו באשפוז פסיכיאטרי דווקא נמצא במגמת ירידה: בעוד שבשנים האחרונות אושפזו מדי שנה כ-1,000 ילדים במחלקות הפסיכיאטריות, ב-2024 עמד מספר המאושפזים על 933.
הנשירה עוברת מהמגזר הערבי ליהודי
בתחום החינוך, הדוח מצביע על עלייה של כ-30% בשיעור נשירת תלמידים ממערכת החינוך: בתום שנת 2024, עמד שיעור הנושרים על 1.3%, לעומת אחוז בלבד בשנת הלימודים שקדמה לכך.
העלייה המשמעותית בשיעור הנשירה נרשמה בחינוך היסודי העברי - מצב שהוביל לכך שלראשונה, שיעורי הנשירה הגבוהים ביותר נרשמו ביישובים יהודים ומעורבים. אם בעבר היה שיעור הנשירה בחברה הערבית גבוה משמעותית בהשוואה לחברה היהודית, הרי שבשנת הלימודים החולפת היה שיעור הנשירה הממוצע כמעט זהה.
שיעור הנשירה הגבוה ביותר נרשם בירושלים, שבה על כל 1,000 תלמידים נושרים בממוצע 26.7 - כמעט כפול מהממוצע הארצי. שיעורי נשירה גבוהים נרשמו גם באבן יהודה, תל אביב, בית שמש, צפת ונוף הגליל.
מגמת ההתרופפות במערכת החינוך, באה לידי ביטוי גם בנתוני הבגרות: שיעור הזכאות לבגרות מתוך כלל בני ה-17 במדינת ישראל ירד ב-5.5%. כאשר לוקחים בחשבון את כלל בני הנוער במדינה, שיעור הזכאות לבגרות עומד על כ-62% - בעוד שלפי הנתונים החלקיים שמציג משרד החינוך - שאינם כוללים תלמידים חרדים, למשל - שיעור הזכאות לבגרות עומד בשנים האחרונות על כ-76%.
על רקע הצרכים הגוברים, נרשם השנה שיפור של כארבעה אחוזים במילוי תקני הפסיכולוגים החינוכיים ברשויות המקומיות, אך עדיין קיים מחסור משמעותי באזורים מסוימים: בירושלים לדוגמה מאוישים רק 55% מתקני הפסיכולוגים, באזור הדרום 64%, ולעומתם במחוז הצפון מאוישים 95% מהתקנים.
שיא של עשור בתאונות דרכים
שנת 2024 התבלטה גם בנתונים קשים בכבישים: 58 ילדים וילדות נהרגו בתאונות דרכים, עלייה של 7% בהשוואה לשנה שקדמה לכך. בשנים 2022-2020, נרשם "שפל" במספר הילדים שנהרגו בתאונות - פחות מ-40 הרוגים לעומת השנים שקדמו להן - אך בשנתיים האחרונות זינק שיעור הפגיעות הקטלניות בעשרות אחוזים.
גם מספר הילדים שנפצעו קשה בתאונות דרכים, זינק לשיא של עשור: 416 ילדים נפצעו קשה בתאונות בכביש, לעומת 325 שנפצעו בשנה שקדמה לכך.
4 צפייה בגלריה
2024: עלייה של 7% בילדים ובני נוער שנהרגו בתאונות דרכים, בהשוואה לשנה שקדמה לה
(צילום: אור ירוק)
במישור אחר, הדוח מצביע על שינוי דרמטי בהרגלי השימוש של ילדים במסכים: סקר של חברת "בזק" מצא כי הגיל הממוצע לקבלת סמארטפון ירד בעשור האחרון כמעט בחמש שנים, ועומד כעת על 6.2 בלבד.
"ילדי ישראל זקוקים יותר מתמיד למעטפת נפשית רחבה, למערכות ציבוריות חזקות ולגורמי מקצוע", מדגישה וינדמן. לצד זאת, היא מבקשת להזכיר גם את הצד השני של המטבע: "לילדים ולנוער יש כוחות ותעצומות נפש, שניכרו ביוזמות חברתיות, בהתנדבות ובסיוע לקהילה".
לדבריה, "רבים מהם, על אף המשברים הקיצוניים שמלווים את ילדותם, מצליחים לגלות חוסן. אבל חוסן אמיתי של ילדים נבנה דרך מערכות ציבוריות חזקות, זמינות ואיכותיות, שמסוגלות להיות שם עבורם לאורך זמן.
"ללא חיזוק משמעותי של השירותים הציבוריים, וזמינות גבוהה של גורמי מקצוע - פסיכולוגים, יועצים חינוכיים, עובדים סוציאליים ומדריכי נוער", מסכמת וינדמן, "קיים חשש ממשי להעמקת הפערים החברתיים ואף לסיכון הולך ומתרחב לגופם, לנפשם ואף לחייהם של הילדים ובני הנוער".
פורסם לראשונה: 00:00, 29.04.26
