חמש שנים לאחר שעדר חמורים עזר לאלון הלפרין (54), לוחם אש ותיק, להתמודד עם הפוסט-הטראומה שבה הוא נאבק - החמורים עברו לשטחי הר התבור, וישמשו שם כ"לוחמי אש" בעצמם.
הלפרין, יליד פתח-תקווה, התגייס בשנת 1995 לכיבוי והצלה ועבד במשך 17 שנה בתחנת כיבוי האש בעירו. בהמשך עברה משפחת הלפרין לכפר תבור, ואלון עבר לעבוד כלוחם אש בתחנת טבריה.
אחרי כשלוש שנים שם הוא עבר קורס קצינים ושימש כקצין שטח סיוע אווירי בטייסת הכיבוי "אלעד", שנקראת על שמו של הנער לוחם האש אלעד ריבן ז"ל, שנהרג באסון הכרמל.
"אחרי שהייתי במשך שבע שנים קצין מצטיין בטייסת הכיבוי וטיפלתי ב-650 אירועים של שריפות גדולות בצפון, פרצה אצלי הפוסט-טראומה שהודחקה במשך שנים", מספר הלפרין, "התחילה קריסה גדולה, ולצערי נאלצתי לעזוב את העבודה שכל כך אהבתי ויצאתי לפנסיה מוקדמת.
"נקלעתי לדיכאון עמוק, ואשתי, שחשבה מחוץ לקופסה, שמעה על חמישה חמורים שחולצו לאחר שסבלו מהתעללות אכזרית, וקנתה אותם מתוך מחשבה שהם יעזרו לי לצאת מהבית".
עדר החמורים של הלפרין פועלים למנוע שריפות ביערות הגליל
(צילום: באדיבות כפר הנוער כדורי)
לאחר מספר ימים, הלפרין מצא את עצמו מטפל בעדר חמורים, שגם הם התמודדו עם טראומות מהעבר. "מצאנו להם מקום מגורים בחווה של חבר בהרי יבנאל", הוא מספר, "המפגש הראשון איתם היה כבד. פתאום נופלת עליי אחריות כבדה: לדאוג לחמישה חמורים שתלויים בי לאוכל, למים ולטיפולים וטרינריים בגלל מה שחוו בעבר. נכנסתי לשגרת חיים של קימה מוקדם בבוקר, נסיעה לחווה ויציאה איתם לטיול במרעה.
"זו הייתה תקופה שרציתי להיות בה לבד, והחמורים היו איתי בתוך הלבד הזה. מצאתי את עצמי הולך איתם במשך ימים במרעה, והטיפול בהם, ההתעסקות בחיים שלהם - זה היה הטיפול הטוב ביותר שיכולתי לקבל. העשייה הזאת ניקתה לי את הראש מהמחשבות הקשות, ואני חייב להם את העצירה של ההידרדרות שחוויתי".
"הרווחנו 20 לוחמי אש חדשים"
עם הזמן, העדר גדל בהתמדה והגיע לאחרונה ל-20 חמורים - 18 אתונות ושני זכרים. בשלב כלשהו נאלץ הלפרין לעבור ניתוח אורתופדי, היה מוגבל בתנועה במשך חודשים ולא היה מסוגל לעבוד עם החמורים. הוא פנה לכפר הנוער החקלאי כדורי, ביקש שהם ייקלטו שם, וכך היה.
"לפני כמה שבועות עלה אצלי הרעיון לגייס את החמורים למען הקטנת כמות והיקפי השריפות בגליל התחתון", הוא מספר, "חמורים הרי אוכלים את הצמחייה, רומסים את הקרקע, מורידים את גובה השיחים, פותחים שבילי הפרדה, ומנקים מתחת לעצים את חומרי הבעירה הטבעיים שיש שם.
"בשלב ראשון גידרנו להם שטח בכדורי, והם הורידו בו את סכנת השריפות באופן משמעותי. הכוונה היא להרחיב את הפעילות לעוד שטחים באזור. זה 'ווין-ווין' - לי, לכדורי ולחמורים שנהנים ממרעה שמיטיב איתם בריאותית. הרווחנו 20 לוחמי אש חדשים ונמרצים עם מוטיבציית שיא".
3 צפייה בגלריה
"הרווחנו 20 לוחמי אש חדשים ונמרצים עם מוטיבציית שיא". העדר של הלפרין
(צילום: מעיין זינו)
רועי בר אילן, מנהל כפר הנוער כדורי, הוסיף: "עד לאחרונה, העדר הגדול הזה ניזון מחציר יקר שרכשנו עבור בעלי החיים בכפר. לאחר שהחלטנו 'לגייס' את החמורים למניעת שריפות בגליל התחתון, מדי בוקר הם יוצאים למרעה, אוכלים עשבייה בחינם, מונעים התפשטות של שריפות וגם חוסכים לנו בעלויות ההחזקה שלהם.
"ומעל לכל, הסיפור על הקשר בין אלון לעדר החמורים, הוא דוגמה חינוכית לכל תלמידינו שלא משאירים אף אחד מאחור".
פורסם לראשונה: 00:00, 03.05.26
