סא"ל (במיל') נ', בן 44, סיים את תפקיד הקבע האחרון שלו, סגן מפקד בית הספר לטיסה, שבוע לפני פרוץ "חרבות ברזל". ב-7 באוקטובר, הוא כבר התייצב למילואים, שהצטברו עד עתה לכ-600 ימי שירות.
- לתרומות ולפרטים נוספים על פרויקט חוות השיקום - היכנסו לעמוד הקמפיין
במקביל לשירות מילואים איטנסיבי בטייסת, לפני כשנה וחצי, השתלב נ' בצוות הניהולי של החווה החקלאית-טיפולית למניעה וטיפול בפוסט-טראומה. "אנחנו פוגשים פה את האנשים הגיבורים שהחליטו לקחת אחריות על החיים שלהם", אומר נ' - נשוי, אב לארבעה וסב לנכדה - המתגורר בדרום.
לדבריו, "המטופלים מתמודדים עם קשיים מאוד גדולים, וחווים הצלחות. אנחנו רואים פה את החברה הישראלית במיטבה. האנשים היקרים שמגיעים אלינו - האזרחים, אנשי כוחות הביטחון והחיילים, לצד הצוות בחווה, שמורכב מכל הקשת הישראלית - קיבוצניקים ומושבניקים, דתיים וחילוניים. יש פה נקודת אור, הוכחה שאפשר אחרת. המקום הזה מלא בתקווה".
6 צפייה בגלריה
לירן אלמוסנינו ז"ל. חלם על הקמת נקודה ציונית בנגב, לצד הסיוע לפוסט-טראומתיים
(באדיבות המשפחה)
החווה, הממוקמת בסמוך לקיבוץ להב, הוקמה לזכרו של רס"ם (במיל') לירן אלמוסנינו ז"ל מכמהין. לירן, לוחם בצוות ההתערבות של הלוט"ר, היה ממייסדי החווה במאי 2023. ב-7 באוקטובר נהרג בקרב כשהוא בן 42, והותיר אחריו את אשתו אפרת וחמשת ילדיהם.
"לירן חלם על הקמת נקודה ציונית בנגב והתאהב במרחבים, לצד הרצון שלו לסייע לאנשים המתמודדים עם תסמיני פוסט-טראומה", מספר נ', "חוות 'להב' ממשיכה את דרכו של לירן - חיזוק הנגב וסיוע למתמודדי נפש".
"יש פה שפה ייחודית"
בהמשך לשירות הקבע והמילואים הממושך כאיש צוות אוויר, לאורך השנים, וביתר שאת אחרי 7 באוקטובר, התבהרה לסא"ל (במיל') נ' חשיבות הליך עיבוד חוויות השירות.
"ראיתי את זה אצל הלוחמים בטייסת ואצל החי"רניקים שסביבי. מה עובר עליהם, על המשפחות. זה חידד לי שיש פה אירוע משמעותי", סיפר ונזכר בתחילת העבודה אותה הוא משלב עם שירות המילואים. "פה נחשפתי לכמות האנשים, האזרחים וכוחות הביטחון, שצריכים את המקום הזה".
בין כל המטופלים בחווה, ישנם גם אנשי צוות אוויר ומשפחותיהם. "אוכלוסיית צוות האוויר הרבה פעמים קשוחה יותר, כזו שלא מפגינה כלפי חוץ טראומה, פחדים או חששות. היא מאוד מזכירה את האוכלוסייה של הרופאים שפוגשים פה. מקצועיות גבוהה מאוד עם משהו מחוספס, ציני. שכבות הגנה שאנשים שמים לעצמם, שלפעמים עוזרות להם להתמודד עם איזה קושי", סיפר כאיש צוות אוויר בעצמו.
"אבל היום אני מבין שאם אתה רוצה לשמר אנשים לאורך זמן, ולשמור על הבריאות הנפשית שלהם - יש תהליך מקצועי שהם צריכים לעבור, לעבד את החווית שעברו". כאיש צוות בחווה, נ' עבר גם הוא הליך אישי.
"יש פה איזושהי שפה, שגם אני למדתי אותה. לפתוח את הדברים, להבין שכדי שלוחם, בטח מילואימניק, יגיע לסבב הבא - הוא חייב לעבור איזשהו עיבוד חוויות, על מנת למנוע ממנו להגיע לפוסט טראומה בהמשך. נחשפתי כאן לעולם מקצועי שלם, עולם הטיפול בנפש".
מודל הטיפול בחווה מבוסס על חיבור בין נפש, אדמה וקהילה - במטרה לעודד חזרה מלאה לעצמאות. כל מטופל או קבוצה שמגיעה אליה, מקבלת תוכנית ייעודית המותאמת לה, הכוללת טיפול מסורתי, על ידי צוות פסיכולוגים ועובדים סוציאליים; סדנאות גוף ונפש, ביניהם שיעורי יוגה, סאונד-הילינג, אמבטיות קרח; עבודה פיזית, דוגמת חקלאות ונגרות.
"כל זה עטוף במרחב טבע פתוח ומרפא. מקום מיטבי לשיקום", תיאר את המתחם נ'. "יש פה חיים. הנוכחות שלנו כאן מסמלת את זה שנמשיך לחיות", הוסיף.
משאלונים שמילאו מטופלים בחווה, עם הגעתם ובסיום התהליך - עולה כי 80 אחוז העידו על שיפור באיכות השינה; 75 אחוז סיפרו על שיפור במערכת היחסים עם בני או בנות הזוג, ו-70 אחוז שיתפו כי הם משתלבים במסגרות המשך.
"אתם לא לבד", ביקש סא"ל (במיל') נ' להעביר מסר לאנשים שסוחבים את הקושי הזה. "יש הרבה מסגרות כמונו שיודעות לתת את המענה, והרבה אנשים כמוכם שמתמודדים בדיוק עם מה שאתם מתמודדים. אנחנו רואים אתכם, מחבקים אתכם, יודעים להעריך אתכם, להגיד לכם תודה על מה שנתתם. נעבור את זה איתכם, יש תקווה".
מענה גם לתושבי העוטף
עמותת "חוות רמון" החלה את פועלה לפני חמש שנים, לאורכן ליוותה כ-10,000 מטופלים. כיום היא מפעילה ארבע חוות: "רימון", "להב", "שקף" ו"אור הנר", ושתי מסגרות עירוניות בנתיבות ובבאר שבע.
בימים אלה, פועלת העמותה להקמת שתי חוות חקלאיות-טיפוליות חדשות בקיבוצים נחל עוז וחולית, עבור קהילות העוטף שנפגעו באירועי 7 באוקטובר והמלחמה המתמשכת, בהשקעה כוללת של כ-30 מיליון שקל ובתמיכת בנק הפועלים.
סא"ל (במיל') נ': "היום אני מבין שאם אתה רוצה לשמר אנשים לאורך זמן, ולשמור על הבריאות הנפשית שלהם - יש תהליך מקצועי שהם צריכים לעבור, לעבד את החווית שעברו"
החוות, שיוקמו בשיתוף הקיבוצים והמועצות האזוריות שער הנגב ואשכול, צפויות לשמש מרכזים אזוריים לטיפול, שיקום וחוסן - ולשלב בין טיפול רגשי, חקלאות בת-קיימא ופעילות קהילתית.
"אנחנו כל הזמן מוצפים בבקשות להגיע אלינו, ולא תמיד יכולים לתת מענה לכל האנשים שפונים - וזה מה שגורם לנו לרצות להתרחב. להגיע לתושבי העוטף, לתת מענה לכל הקיבוצים והיישובים", משתף סא"ל (במיל') נ' בתוכניות העתידיות.
"הכוונה שלנו להיות מקום שתמיד פורץ דרך. להרחיב את המעגלים שאנחנו נוגעים בהם, ומצליחים לתת להם מקום להשתקם".
לדברי רס"ן (במיל') ניר אמיתי, מנכ"ל ומייסד עמותת "חוות רימון": "שנתיים וחצי אחרי 7 באוקטובר, השיקום של קהילות העוטף עדיין רחוק מלהסתיים - וגם אנחנו עוד לא סיימנו את העבודה. התושבים אמנם מתחילים לחזור הביתה, אבל רבים מהם עדיין מחפשים איך חוזרים באמת - לשגרה, לתחושת הביטחון והשייכות.
"החוות בנחל עוז ובחולית נועדו לשמש מרחבים שמאפשרים להתחיל לבנות מחדש, לא רק בתים - אלא גם תחושת עתיד", מוסיף אמיתי, "יש לנו אחריות מוסרית עמוקה לסייע לקהילות השכנות שלנו, ואנחנו רואים את שיתוף הציבור בפרויקט, כחלק ערכי ומהותי בהתמודדות שלנו כעם בימים אלה".
פורסם לראשונה: 00:00, 25.05.26
