חנוכה מועלם בן ה-90 התקשה להסתיר את התרגשותו. אחרי תקופה ארוכה שבה לא יצא כמעט מפתח הבית, הוא הגיע לחגוג, עם עוד אזרחים ותיקים, במסיבת יום הולדת מיוחדת.
זה אמנם לא התאריך המדויק שבו נולד, אבל העיקר מבחינתו, היו האהבה ותשומת הלב שקיבל. "חגיגת יום ההולדת הזאת הייתה הפתעה עבורי. ריגשו אותי, האנשים", הוא אומר.
הוא נולד בעיראק בחג החנוכה לפני 90 שנה, ועלה לישראל בגיל צעיר. במשך שנים עבד במלון "קינג דיוויד" בירושלים, שם הכיר את אשתו הראשונה ואחר כך גם את אשתו השנייה, ובמהלך השנים נולדו לו שמונה ילדים. "בקינג דייוויד הייתי בשיא של החיים שלי, אפילו קיבלתי מתנה מנשיא המדינה הרצוג בזמנו", הוא מספר.
אלא שמאז שיצא לפנסיה חייו השתנו. גם הקשר עם שמונת ילדיו, הוא חלקי - "הבת שלי כן באה לבקר אותי ומביאה לי דברים", הוא מבקש להדגיש. "הייתי אדם שכולם רוצים להיות בקרבתו. הייתי מצחיק וחברותי. אם אתה מצחיק, יש לך חברים. אבל אם אתה עצוב, מתרחקים ממך. אבל אז יצאתי לפנסיה והחברים התרחקו.
"פעם כולם עשו לי כבוד ופתאום הכול נעלם. חלק מהחברים כבר לא בחיים, עם חלקם הקשר נגמר, חלקם לא ראו טעם בקשר. התחלתי להתייאש, וכל הזמן אמרו לי לא להתייאש ושיהיה טוב - ואז פתאום היה לי יום כזה. יום טוב".
"סופר, בית, קופת חולים"
קרוב ל-300 אזרחים ותיקים הגיעו בשבוע שעבר לאולם בירושלים, לחגיגת יום ההולדת המשותפת. לרבים מהם זו הייתה הפעם הראשונה מזה שנים שמישהו עצר הכול כדי לחגוג לכבודם. עבור חלקם, זו הייתה גם הפעם הראשונה שמישהו בכלל חגג את יום ההולדת שלהם.
החגיגה המיוחדת הייתה אירוע השיא השנתי של מיזם "מתחברים", הפועל כבר שבע שנים בירושלים ומלווה כ-270 אזרחים ותיקים בודדים בעיר. לכל אחד מהם מוצמד מתנדב קבוע שמגיע לביקורים, ושומר על קשר לאורך השנה.
המיזם פועל באמצעות מינהל קהילה - אגף הרווחה, המחלקה לתושבים ותיקים, אגף חברה בעיריית ירושלים ועמותת "שפר", ומבוסס על התנדבות, מסירות ומחויבות.
מאחורי המיזם עומדת יהודית זבידצקי, עובדת ותיקה של עיריית ירושלים, שהקדישה למעלה מ-30 שנה לעשייה חברתית. הכול התחיל ממפגש מקרי בסופר. "הקושי הכי גדול היה בכלל למצוא אותם", היא מספרת. "הם לא מוכרים למערכות. הם פשוט בודדים".
"ראיתי קשיש שמחפש משהו על המדפים, ושאלתי אם הוא צריך עזרה", היא נזכרת במפגש ששינה את חייה, "הוא אמר שהוא מחפש גבינה בלי מלח ובלי סוכר. אחר כך אמר שהוא רוצה ביצים, אבל רק שש. אמרתי לו: 'אין בעיה, נתחלק'. המשכנו להסתובב יחד בסופר ואז שאלתי אותו מה הוא עושה כל היום, והוא ענה: 'סופר, בית, קופת חולים'".
יהודית זבידצקי, מקימת המיזם: "אנשים חושבים שבדידות זה רק עצב. אבל בדידות זה גם כשאף אחד לא מחכה לך. לפעמים דפיקה אחת בדלת יכולה לשנות לבן אדם את כל השבוע. לצערי, אני מגיעה לפעמים ללוויות שאני היחידה שהיא לא מחברה 'קדישא'"
היא הבינה שהקשיש מחפש חברה, מישהו לדבר איתו ולא את המצרכים בסופר, והחליטה להקדיש את חייה לקשישים בודדים. "המטרה שלי היא להגיע לכל קשיש בודד בירושלים", היא אומרת.
מאז הפך "מתחברים" למיזם רחב היקף. בזמן המלחמה הורחב המענה לשלוש שיחות שבועיות לכל משתתף, לצד חלוקת סלי מזון וחבילות מותאמות אישית. "אנחנו לא מחלקים סתם סל", אומרת יהודית, "אנחנו בודקים מה האדם באמת צריך. יש מי שצריך טחינה, יש תפוחים, יש תמרים. בפסח שלחנו סבונים ומגבות. בחנוכה הדלקנו נרות בכל בית עם מתנדבים, שוטרים, חיילים, תלמידי מכינות וצעירים".
לדבריה, "אנשים חושבים שבדידות זה רק עצב. אבל בדידות זה גם כשאף אחד לא מחכה לך. לפעמים דפיקה אחת בדלת יכולה לשנות לבן אדם את כל השבוע. לצערי, אני מגיעה לפעמים ללוויות שאני היחידה שהיא לא מחברה 'קדישא'".
ניר טור, ממובילי אירוע יום ההולדת, מספר כי נחשף למציאות הכואבת של קשישים בודדים דרך המיזם. "קשישה אמרה לי 'הבדידות היא לא להיות לבד בבית, אלא המחשבה שאף אחד לא ירגיש כלום אם לא אקום בבוקר'. זה משהו שאנחנו פוגשים אצל לא מעט קשישים, שאין להם עם מי לדבר ושהם מרגישים שאף אחד לא חושב עליהם".
גם גיל ריבוש, סמנכ"ל וראש מינהל קהילה בעיריית ירושלים, בירך על המיזם: "כך נראית קהילה חזקה, וכך דואגים שאף אחד לא יישאר לבד".
ראש עיריית ירושלים, משה ליאון שנכח באירוע, אמר: "כשאני רואה את מאות האזרחים הוותיקים, המתנדבים והשותפים שלוקחים חלק במיזם, אני מתמלא גאווה. בשם תושבי העיר כולה אני מבקש לומר לכם תודה, ומאחל לכל חתני וכלות השמחה בריאות, נחת וקהילה מחבקת לעוד שנים רבות".
פורסם לראשונה: 00:00, 15.06.26
